פורום אוצר החכמה

יבמות קז:

"אמרו להן ב"ש לבית הלל פישון הגמל במדה כפושה מדד לפיכך מדדו לו במדה כפושה".

הרד"ק מפרש בספר השורשים בערך כפש:

ואפשר לדמותו לדבר רבותינו שאמרו הוא מדד במדה כבושה, שפירושו מדה גסה, כלומר יותר מדאי.

בכל הראשונים שלפניי על הדף מפרשים בדיוק ההפך: במדה כפושה = במדה פחותה.
(לרבות הערוך, רש"י, ושאר הראשונים)

האם נמצא חבר בדברי הראשונים לדברי הרד"ק?

בהערות לספר המידות - פירוש רס"ג לאיכה, על "הכפישני באפר", כתבתי:

כתב בנוה שלום: הכפישני – וטמרני, הטמינני והחביאני. טמר אלשי – דפנה וכ'באה [-'טמר' דבר – קבורתו וכיסויו]. ודומה לארמי, 'ויטמן אתם יעקב' (בראשית לה, ד) תרגם אונקלוס: וטמר יתהון, ע"כ. וכן תרגם רס"ג 'והטמן בעפר' (ישעיה ב, י). וביאור העניין כאן לדרכו של רס"ג, עולה מדברי רד"ק בספר השרשים (שורש כפש), שאפשר לדמותו לדברי רבותינו ז"ל שאמרו (יבמות קז, ב) הוא מדד במדה כפושה, שפירושו מדה גסה, כלומר יותר מדאי, כן הכפישני - שמני כלו באפר עד שכסני בו. אכן באגרון תרגם רס"ג 'מרגני', היינו 'פלשני', וכ"כ בגליון כ"י רואן לספר השרשים לר"י אבן ג'נאח (שורש כפש), וכן נקט ר"י אבן בלעם.

hישר כוח על שיתוף הערתך!
ברשותך אשאל שתי שאלות:
א. שאלתי על הלשון בגמרא כי לא מצאתי מהראשונים מי שמפרש בסוגיה עצמה כך באופן ישיר מלבד הרד"ק.
ב. היכן נמצאים דברי ר"י אבן בלעם שאליהם ציינת?

ב. בפירושו לאיכה שם, הוהדר על ידי מערבי פרץ, "שני קטעים מפירוש ר' יהודה אבן בלעם למגילת איכה", בית מקרא, 43.

יישר כוח! נעלה את הדברים במקורם מהמקום שציינת אליו.