פורום אוצר החכמה

כידוע נפסק בשו"ע (תרמ"ה סעי' ה) שלולב שהשדרה (להרמ"א, ולהשו"ע רוב עליו) נתייבש פסול, ושיעור היבשות הוא שיכלה הירקות ויעשה לבן, ומבואר במשנ"ב (ס"ק כ"ד) שזהו סימן שכלה הלחלוחית שבה.
(ואף שהרמ"א מקיל בשיעור היבשות, ומקיל אם לא נפרך בציפורן, מ"מ הנו"כ כתבו שאין להקל בזמנינו, כי הרמ"א הקיל רק משום שלא היה מצוי הרבה לולבים- כ"כ הט"ז, חיי"א, הו"ד במשנ"ב ס"ק כ"ה ובערוך השלחן סעי' י"ד)
וכתב החזון איש (קמ"ה סקי"א בסופו) שאם ראש הלולב נשתנה למראה אדום מחמת שהכה עליו השמש, אין בזה פשול יבש ע"ש, ובמשנ"ב דרשו (שם ס"ק 41) הביאו כן בשם הסטייפלער, הגרשז"א, ועוד ע"ש.

אך לענ"ד נראה דזה תמוה מאוד בסברא, כי אם הכה מחמת השמש, הרי נתייבש וכלה הלחולחית שבו ע"י השמש, וזה שלא נתלבן, אלא נתאדם, הוא מחמת השמש, וא"כ מאי שנא מההלכה הפשוטה בשו"ע שלולב היבש בשדרה, או ברוב עליו להשו"ע, שהיא פסולה ?!?!?

אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.
בנוסף, מה"ת שראש הלולב (התיומת) נקרא שדרה, הלא שיטת הראב"ד שאין לולב אלא השדרה.

שמר כתב:אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.
בנוסף, מה"ת שראש הלולב (התיומת) נקרא שדרה, הלא שיטת הראב"ד שאין לולב אלא השדרה.

סליחה על שאני שואל פשט בהלכה !
זה לא שונה משאלה או קושיא על דברי הרמב"ם או על שו"ע, לפעמים מהלכה מפורשת ולפעמים מסברא.

פעולות שונות יש לשמש, מיבש, ומאדים, ועוד. וכמו באש

הצעיר באלפי כתב:

שמר כתב:אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.
בנוסף, מה"ת שראש הלולב (התיומת) נקרא שדרה, הלא שיטת הראב"ד שאין לולב אלא השדרה.

סליחה על שאני שואל פשט בהלכה !
זה לא שונה משאלה או קושיא על דברי הרמב"ם או על שו"ע, לפעמים מהלכה מפורשת ולפעמים מסברא.

היכן מצאת שהשו"ע או הרמב"ם מספרים מה המציאות ויש מן האחרונים ששואלים עליהם שזה לא נכון.

שמר כתב:אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.

תגיד, אתה נורמלי? אני משפשף את עיניי בתימהון.
כבר אסור להקשות קושיות בהלכה? כבר אסור לומר על סברא מסויימת שנראית בלתי מסתברת? לאן הגענו??
לגופו של דבר, העניין הזה קשה לי מאוד מזה שנים, ואני מחפש אחרי לולב "ירוק ירוק", וזה ההידור הכי קשה בכל הד' מינים (מלבד הדסים כמובן)

מורד במלכות כתב:

שמר כתב:אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.

תגיד, אתה נורמלי? אני משפשף את עיניי בתימהון.
כבר אסור להקשות קושיות בהלכה? כבר אסור לומר על סברא מסויימת שנראית בלתי מסתברת? לאן הגענו??
לגופו של דבר, העניין הזה קשה לי מאוד מזה שנים, ואני מחפש אחרי לולב "ירוק ירוק", וזה ההידור הכי קשה בכל הד' מינים (מלבד הדסים כמובן)

ישנם סברות התלויות בשכל ייתכן ופעמים אתה מבין פעמים אתה חולק הכל לפי רמת השכלתך, אבל אין ויכוח על מציאות, החזו"א ידע שזו המציאות ולא אחרת.

נ.ב לא כתבתי כאן משהו כ"כ הזוי שאתה צריך לשפשף עיניך בתמהון, תשמור את השפשוף לדברים "הזויים" יותר שנכתבים כאן.

שמר כתב:

הצעיר באלפי כתב:

שמר כתב:אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.
בנוסף, מה"ת שראש הלולב (התיומת) נקרא שדרה, הלא שיטת הראב"ד שאין לולב אלא השדרה.

סליחה על שאני שואל פשט בהלכה !
זה לא שונה משאלה או קושיא על דברי הרמב"ם או על שו"ע, לפעמים מהלכה מפורשת ולפעמים מסברא.

היכן מצאת שהשו"ע או הרמב"ם מספרים מה המציאות ויש מן האחרונים ששואלים עליהם שזה לא נכון.

במאות מקומות בהלכה, ותכלה היריעה וכו'.
נא להתמקד לבירור הנושא, יישר כח

שמר כתב:

מורד במלכות כתב:

שמר כתב:אז אתה חושב אחרת ממה שכתב החזו"א בפירוש.

תגיד, אתה נורמלי? אני משפשף את עיניי בתימהון.
כבר אסור להקשות קושיות בהלכה? כבר אסור לומר על סברא מסויימת שנראית בלתי מסתברת? לאן הגענו??
לגופו של דבר, העניין הזה קשה לי מאוד מזה שנים, ואני מחפש אחרי לולב "ירוק ירוק", וזה ההידור הכי קשה בכל הד' מינים (מלבד הדסים כמובן)

ישנם סברות התלויות בשכל ייתכן ופעמים אתה מבין פעמים אתה חולק הכל לפי רמת השכלתך, אבל אין ויכוח על מציאות, החזו"א ידע שזו המציאות ולא אחרת.

נ.ב לא כתבתי כאן משהו כ"כ הזוי שאתה צריך לשפשף עיניך בתמהון, תשמור את השפשוף לדברים "הזויים" יותר שנכתבים כאן.

זה כן הזוי, ואם אתם לא חושבים כך, אז נא תחשוב עוד הפעם !

ועכשיו, שוב לבירור הסוגיא........

האם אפשר לצטט את דברי החזו"א הנ"ל.

נ.ב אפשר שהגרי"ז הבין כדברך, או שמא חשש דאף שאין האדום מחמת יבש אפשר שתחתיו יש לובן הפוסל.

הצעיר באלפי כתב:כידוע נפסק בשו"ע (תרמ"ה סעי' ה) שלולב שהשדרה (להרמ"א, ולהשו"ע רוב עליו) נתייבש פסול, ושיעור היבשות הוא שיכלה הירקות ויעשה לבן, ומבואר במשנ"ב (ס"ק כ"ד) שזהו סימן שכלה הלחלוחית שבה.
(ואף שהרמ"א מקיל בשיעור היבשות, ומקיל אם לא נפרך בציפורן, מ"מ הנו"כ כתבו שאין להקל בזמנינו, כי הרמ"א הקיל רק משום שלא היה מצוי הרבה לולבים- כ"כ הט"ז, חיי"א, הו"ד במשנ"ב ס"ק כ"ה ובערוך השלחן סעי' י"ד)
וכתב החזון איש (קמ"ה סקי"א בסופו) שאם ראש הלולב נשתנה למראה אדום מחמת שהכה עליו השמש, אין בזה פשול יבש ע"ש, ובמשנ"ב דרשו (שם ס"ק 41) הביאו כן בשם הסטייפלער, הגרשז"א, ועוד ע"ש.

אך לענ"ד נראה דזה תמוה מאוד בסברא, כי אם הכה מחמת השמש, הרי נתייבש וכלה הלחולחית שבו ע"י השמש, וזה שלא נתלבן, אלא נתאדם, הוא מחמת השמש, וא"כ מאי שנא מההלכה הפשוטה בשו"ע שלולב היבש בשדרה, או ברוב עליו להשו"ע, שהיא פסולה ?!?!?

האם כבוד תורתו בירר אכן את מציאות היבשות במראה אדום ?
האם כבודו בירר אם יש דין "הכול הולך אחר המראה" גם אם יבש ולבן יהא כשר על ידי צביעה?
וממילא דוקא מראה לבן מראהו יבש ליפסל מדין "הדר" אך לא מראה אדום ממכת שמש על האילן!

ביליצר כתב:

הצעיר באלפי כתב:כידוע נפסק בשו"ע (תרמ"ה סעי' ה) שלולב שהשדרה (להרמ"א, ולהשו"ע רוב עליו) נתייבש פסול, ושיעור היבשות הוא שיכלה הירקות ויעשה לבן, ומבואר במשנ"ב (ס"ק כ"ד) שזהו סימן שכלה הלחלוחית שבה.
(ואף שהרמ"א מקיל בשיעור היבשות, ומקיל אם לא נפרך בציפורן, מ"מ הנו"כ כתבו שאין להקל בזמנינו, כי הרמ"א הקיל רק משום שלא היה מצוי הרבה לולבים- כ"כ הט"ז, חיי"א, הו"ד במשנ"ב ס"ק כ"ה ובערוך השלחן סעי' י"ד)
וכתב החזון איש (קמ"ה סקי"א בסופו) שאם ראש הלולב נשתנה למראה אדום מחמת שהכה עליו השמש, אין בזה פשול יבש ע"ש, ובמשנ"ב דרשו (שם ס"ק 41) הביאו כן בשם הסטייפלער, הגרשז"א, ועוד ע"ש.

אך לענ"ד נראה דזה תמוה מאוד בסברא, כי אם הכה מחמת השמש, הרי נתייבש וכלה הלחולחית שבו ע"י השמש, וזה שלא נתלבן, אלא נתאדם, הוא מחמת השמש, וא"כ מאי שנא מההלכה הפשוטה בשו"ע שלולב היבש בשדרה, או ברוב עליו להשו"ע, שהיא פסולה ?!?!?

האם כבוד תורתו בירר אכן את מציאות היבשות במראה אדום ?
האם כבודו בירר אם יש דין "הכול הולך אחר המראה" גם אם יבש ולבן יהא כשר על ידי צביעה?
וממילא דוקא מראה לבן מראהו יבש ליפסל מדין "הדר" אך לא מראה אדום ממכת שמש על האילן!

פעולות השמש היא פשוטה:
"מייבש" כמו ששמים כביסה בחוץ, בשמש, כדי שתתייבש, כן הוא גם כאן, השמש מכה על הלולב (השפיץ) וכאילו שורף אותו בשפיץ שלו, אך למעשה פעולה זו מייבש הלולב מהלחלוחית באותו מקום שנשרף, לכן אני "שואל" (לא חולק ח"ו) האם זה שונה ממה שכתב השו"ע שייבש פוסל בלולב?

אז חלק ראשון ברור לכבודו ,מה עם חלק שני שהקטן ביליצר שאל?

ביליצר כתב:אז חלק ראשון ברור לכבודו ,מה עם חלק שני שהקטן ביליצר שאל?

הבעיה שאנו דיין עלה אינו המראה לבן, אלא הבעיה הוא שזה ייבש רק אם הוא לבן אז סימן שכלה הלחלולחית, וממילא הוא ייבש כמש"כ במשנ"ב.

הצעיר באלפי כתב:

ביליצר כתב:אז חלק ראשון ברור לכבודו ,מה עם חלק שני שהקטן ביליצר שאל?

הבעיה שאנו דיין עלה אינו המראה לבן, אלא הבעיה הוא שזה ייבש רק אם הוא לבן אז סימן שכלה הלחלולחית, וממילא הוא ייבש כמש"כ במשנ"ב.

הרב הצעיר הרי הסבירו בק"נ טעמים את החילוק ,
מראה אדום מהשמש הוא מראה טבעי הנשאר איתן ואינו נפרך בציפורן כמי שאינו וכו,