יאיר1 כתב:שבוע שעבר דווקא ראיתי מי שמתייחס לזה אבל לא זוכר מי ואיפה.
מי יכול להחכמנו.
מן הסתם יש בזה עשרות טעמים. מעניין אותי על הסברים מהראשונים או הקדמונים המפורסמים
עד שאתה שואל למה - לא מתחילים את התורה - ביום הזיכרון יום תרועה, תשאל, למה בשומקום בתורה (ואפילו במחזור) לא רמוז כי - יום הזכרון יום תרועה - הוא גם ראש השנה. אדרבא: "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" נכתב על חודש אחר לגמרי, שרק עליו הי' ראוי לשאול למה לא מתחילין בו את התורה.
אבל האמת היא, שמעיקרא קושיא ליתא, דהא מבואר בראשונים, שהמנהג לסיים את התורה - בתוך שנה אחת בלבד - הוא רק מנהג בבל, אבל בארץ ישראל נהגו לסיים את התורה בתוך שלוש שנים, וא"כ אילו היו מתחילין שם את התורה כהצעתך ביום הזיכרון יום תרועה (או לפחות ביום הראשון של החודש אשר עליו נכתב בתורה "ראשון הוא לכם לחדשי השנה"), אז למועד הזה בשנה הבאה - היינו מוצאים את עצמנו אי שם בפרשת תרומה - לפחות לפי מנהג ארץ ישראל, וא"כ מה יועילו חכמים בהצעתם.
למעשה, בין לפי מנהג בבל ובין לפי מנהג ארץ ישראל, העיקר הי' לחבר את שמחת סיום התורה עם שמחת בית השואבה: לא שכל אימת - שנסיים את שמחת בית השואבה - נתחיל את שמחת סיום התורה, אלא להפך: שכל אימת - שנתחיל את שמחת סיום התורה - נמצא את עצמנו מייד אחרי סיום שמחת בית השואבה, וזה קורה תמיד כשמסיימים את התורה, לא מיבעיא לפי מנהג בבל - אלא אפילו לפי מנהג ארץ ישראל.