פורום אוצר החכמה

רמב"ם הלכות טומאת מת פ"ג ה"ג:

"טומאת רביעית דם וטומאת אבר שאין עליו בשר כראוי בין מן המת בין מן החי יראה לי שכולן טומאתן אינן דין תורה"

האם כוונת הרמב"ם לומר שגם יותר מרביעית דם אינו מטמא מהתורה? (או עד רביעית דם)

לאפוקי חצי לוג שהנזיר מגלח עליו אם זכרוני אינו בכזיב.

לא זכיתי להבין תשובה לשאלה.

פחות מרביעית דם - אינו מטמא כלל.
מחצי לוג (דהיינו שתי רביעיות) ומעלה - מטמא מדאורייתא, כמבואר בהלכות נזירות (ז,ב) שהנזיר מגלח על טומאתו.
מרביעית ועד חצי לוג - על זה כותב הרמב"ם כאן שמטמא, אבל לא מדין תורה.

כבר דשו רבים בענין זה, ובפשטות הרמב"ם מחלק בין טומאות המפורשות בתורה שהנזיר מגלח עליהם, אי נמי טומאות שבאות מהלכה למשה מסיני שהנזיר נמי מגלח עליהם, לטומאות שהן מן התורה, אבל אינן מפורשות, דאין הנזיר מגלח על טומאות אלו.

ולפי זה מיושב מה שפסק הרמב"ם פ"ב מהלכות טומאת מת הי"ב: 'דם המת מטמא כמת במגע ובמשא ובאהל, שנאמר בנפש האדם ונאמר כי הדם הוא הנפש, וכמה שיעורו רביעית', ומבואר מדבריו שטומאת רביעית דם הוא מדאורייתא, אלא כיון שאינו מפורש בקרא על כן אין הנזיר מגלח עליו, וזה מה שכתב בפ"ג שאינו דין תורה.

יישר כוח! להרב עזריאל ולהרב תוכן

רביעית דם מטמא במגע ובמשא ובאוהל, אבל מלא תרווד רקב אינו מטמא במגע כמבואר בחולין קכ"ה" קכ"ו: וברש"י שם ד"ה ואינו מטמא במגע. שאין נוגע בכולו, שאי אפשר לגע בכולו, מהו ההסבר והחילק בין רביעית דם דכשנגע בה הוי כנגע בכולו,ובין מלא תרווד רקב דהיא כקמח דלא הוי כנגע בכולו ?

סייג לחכמה כתב:רביעית דם מטמא במגע ובמשא ובאוהל, אבל מלא תרווד רקב אינו מטמא במגע כמבואר בחולין קכ"ה" קכ"ו: וברש"י שם ד"ה ואינו מטמא במגע. שאין נוגע בכולו, שאי אפשר לגע בכולו, מהו ההסבר והחילק בין רביעית דם דכשנגע בה הוי כנגע בכולו,ובין מלא תרווד רקב דהיא כקמח דלא הוי כנגע בכולו ?

נוזל - נחשב גוף אחד, כי אי אפשר להגדיר מהו גודל ה"טיפה".
מוצק בפירורים - נחשב כאוסף של גופים שנוגעים זה בזה.