פורום אוצר החכמה

בני נח נצטוו על הדינים.
אם בני נח יפטרו על כלים בבור, האם באופן זה נקרא שהם מקיימים דינים?

לא הבנתי שאלתך, אתה שואל אם דינים התלויים בגזירת הכתוב וכדומה ולאו דווקא מסברא- ואדרבה פעמים והסברא נותנת הפוך (פטור טמון באש, כלים בבור ועוד המבוארים בב"ק), האם רשאים בני נח לנהוג כמונו בזה? כעין מה שכתב הפמ"ג בריש שער התערובות שאבמ"ה לא בטל חד בתרי לבני נח דאין להם ההלכה דביטול ברוב?

עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה

חוות דעת כתב:עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה

אי הכי, עי' משא יד (להגרי"ד אילן שליט"א) פרשת וישלח דמדברי הרמ"א מיישב סברת הרמב"ן במעשה דהריגת שכם ואנשיו.

החתן סופר כתב:

חוות דעת כתב:עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה

אי הכי, עי' משא יד (להגרי"ד אילן שליט"א) פרשת וישלח דמדברי הרמ"א מיישב סברת הרמב"ן במעשה דהריגת שכם ואנשיו.

מה הוא מיישב?

החתן סופר כתב:לא הבנתי שאלתך, אתה שואל אם דינים התלויים בגזירת הכתוב וכדומה ולאו דווקא מסברא- ואדרבה פעמים והסברא נותנת הפוך (פטור טמון באש, כלים בבור ועוד המבוארים בב"ק), האם רשאים בני נח לנהוג כמונו בזה? כעין מה שכתב הפמ"ג בריש שער התערובות שאבמ"ה לא בטל חד בתרי לבני נח דאין להם ההלכה דביטול ברוב?

למה אתה כותב שלא הבנת? הבנת היטב. אכן, זו היא השאלה.

עיין מנחת חינוך מצוה נא אות ח

חוות דעת כתב:

החתן סופר כתב:

חוות דעת כתב:עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה

אי הכי, עי' משא יד (להגרי"ד אילן שליט"א) פרשת וישלח דמדברי הרמ"א מיישב סברת הרמב"ן במעשה דהריגת שכם ואנשיו.

מה הוא מיישב?

הקשה על הרמב"ן (וישלח) שלדעתו "מצוות הדינים" לבני נח אין פירושה להעמיד מערכת משפטית (כדעת הרמב"ם), אלא כל האיסורים הכלולים בדינים ובמשפט- גניבה, אונאה, גזל, ועוד הם מוגדרים מצוות הדינים לבני נח. וא"כ למה נמנית מצוות איסור גזל כמצווה נפרדת?

בספר שלטון החוק בישראל להרב פרופ' נחום רקובר יש פרק בנושא 'דינים בבני נוח'.

בדרשות הר"ן ובאור שמח כתוב כי העניין בז' מצוות ב"נ הוא כדי לקיים את העולם, ודו"ק וחשבנו. אלא שבנזיקין יש הוכחות שגם הפטורים הם מסברא שהמזיק אינו מחוייב במקום פטור.

איש חסידות והלכה כתב:בדרשות הר"ן ובאור שמח כתוב כי העניין בז' מצוות ב"נ הוא כדי לקיים את העולם, ודו"ק וחשבנו. אלא שבנזיקין יש הוכחות שגם הפטורים הם מסברא שהמזיק אינו מחוייב במקום פטור.

גרמא שפטור - זו סברא?
ברור שפטור על כלים - זו סברא?

אולי אחרי שהתורה אומרת שזה כך, אנחנו יכולים למצוא איזה טעם בדבר. אבל אם יהיה איזה בית משפט ביפן שיחליטו על דעת עצמם לפטור על דברים כאלה, אני חושב שכל העולם יגידו שהם פשוט משוגעים.

החושב כתב:

איש חסידות והלכה כתב:בדרשות הר"ן ובאור שמח כתוב כי העניין בז' מצוות ב"נ הוא כדי לקיים את העולם, ודו"ק וחשבנו. אלא שבנזיקין יש הוכחות שגם הפטורים הם מסברא שהמזיק אינו מחוייב במקום פטור.

גרמא שפטור - זו סברא?
ברור שפטור על כלים - זו סברא?

אולי אחרי שהתורה אומרת שזה כך, אנחנו יכולים למצוא איזה טעם בדבר. אבל אם יהיה איזה בית משפט ביפן שיחליטו על דעת עצמם לפטור על דברים כאלה, אני חושב שכל העולם יגידו שהם פשוט משוגעים.

לא התכוונתי לגרמא אלא לפטור כלים בבור אש בטמון וכדו'. אבל חושבני שגרמא זו סברא, יש פסוק המלמד גרמא?. זה שהבית משפט היפני הוא עקום הז' מצוות אינו צריך להתחשב בעקמומיותם.

ע"ע viewtopic.php?f=17&t=44777#p555494

איש חסידות והלכה כתב:לא התכוונתי לגרמא אלא לפטור כלים בבור אש בטמון וכדו'. אבל חושבני שגרמא זו סברא, יש פסוק המלמד גרמא?. זה שהבית משפט היפני הוא עקום הז' מצוות אינו צריך להתחשב בעקמומיותם.

אכן יש סברא לחלק בין גרמא למעשה בידיים. ולכן, מאחר שללא גזירת הכתוב גם המזיק בידיים לא היה חייב, וגזירת הכתוב הוא רק על מעשה בידיים (מכה בהמה ישלמנה), אז גרמא פטור.

אבל אם באים לחייב את המזיק על סמך זה שצריך לעשות "דינים" [ולהבנתי, הכוונה שצריך לשמור על סדר ולמנוע הפקרות], אז לכאורה צריך לחייב גם על גרמא. וכמו שבאמת כל בתי משפט בכל העולם עושים. ולטעון שכל מערכות החוקים בכל העולם זה עקום, זו טענה קצת מחודשת, לדעתי. [האמת היא, שלא בדקתי שאכן בכל העולם מחייבים על הגרמא. אבל נראה לי פשוט שמחייבים]