פורום אוצר החכמה

כידוע פרד"ס הינו ראשי תבות של פשט רמז דרש סוד.
האם מישהו מכיר ספר או מאמר שמסביר באופן בהיר מה כלול בכל אחד מהמושגים הנ"ל - מהו פשט, מהו רמז, מהו דרש, ומהו סוד?

תשובה חלקית אבל חשובה:

"...אבל זה פשוט שערך המדרגות של העניינים הנקראים בשם "נסתרות" הולך הוא ומשתנה על פי הפרסומים שהרעיונות הכמוסים הולכים ומתפשטים בין הלומדים הרגילים..."

הראי"ה קוק זצ"ל מבאר שההגדרה הכללית ל"נסתרות" תשתנה עם חלוף הזמן והשתלשלות הדורות לפי מה שהידיעות הולכות ומתפשטות בין הלומדים. חלק מהידיעות שהיו מכוסות בעבר תהפוכנה לנגלות, ויעשו הנסתרות כנגלות. דהיינו, הדברים דינמים.

המקור לציטוט: אגרות הראי"ה, ח"ב, עמ' סט (וע"ש עוד בהרחבה בזה. למשל, ייתכן שמה שכתב מרן הרב בספר לנבוכי הדור, שדרישת טעמי המצוות שייכת לרובד הנסתר שבתורה, תשתנה.).

יישר כח
אכן דברים חשובים ונפלאים

בספר בעל שם ממיכלשטאט מובא ספרים ללימוד לפי סדרי פרד''ס

יישר כח

מה שמאד מעניין זה מהו המקור הראשוני למושג. ומהיכן באו ראשי תיבות אלו.

איש חסידות והלכה כתב:מה שמאד מעניין זה מהו המקור הראשוני למושג. ומהיכן באו ראשי תיבות אלו.

ויקיפדיה, פשט, רמז, דרש, סוד

חלמישצור כתב:

איש חסידות והלכה כתב:מה שמאד מעניין זה מהו המקור הראשוני למושג. ומהיכן באו ראשי תיבות אלו.

ויקיפדיה, פשט, רמז, דרש, סוד

בויקי מייחסים זאת לתיקו"ז, עם שיבוש ניסוח אופייני.

למיטב חיפושי, אין בזוה"ק התייחסות לפרד"ס בצורה הזו, אלא בצורה שהכל סודות.

אעתיק כאן משהו שכתבתי בעבר לצורך שיעור בנושא, ועיין בהערה:


...נביא דוגמא אחת מתוך סיפור שמופיע באחד השיעורים הראשונים – אברהם אבינו יורד מארץ ישראל למצרים בעקבות רעב השורר בארץ (בסופו של דבר הוא חוזר ארצה כשהוא עשיר ובעל מעמד פי כמה מאשר היה לפני שירד), ובלשון הפסוק: וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

לפי הפשט, אנחנו עוסקים כמובן במה שקרה: היה רעב כבד בארץ ישראל ואברהם נאלץ לרדת למצרים.

לפי הרמז[1], סיפור ירידתו של אברהם למצרים הוא רמז וסימן לאירוע עתידי – עם ישראל (יעקב ובני משפחתו, כשבעים נפש) עתיד לרדת למצרים מפני הרעב, מה שיהפוך לגלות מצרים. סיפורו של אברהם אינו קורות חיים של אדם פרטי, אלא כל צעד של אברהם המסופר בתורה מכין את הקרקע לקראת האירועים שיעברו על האומה כולה (בשיעורים הבאים נלמד על כך בהרחבה).

לפי הדרש, יש לנו כמה נקודות לעיין בהן. אברהם יורד למצרים "כי כבד הרעב". מה נחשב רעב כבד שמצדיק יציאה מהארץ? כי זאת עלינו לדעת, שיהודי היושב בארץ ישראל חל עליו איסור לעזוב את הארץ ללא סיבה מוצדקת, וכך כותב הרמב"ם על כך:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם... אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרים.

אם כן, כובד הרעב הוא בסיס לדיון הלכתי על יציאה מהארץ לחו"ל. הדיון הזה כבר איננו עוסק בסיפור שאירע אלא גוזר ממנו נושא לדיון הלכתי.

לפי הסוד, סיפורי התורה מסתירים מאחוריהם סודות רוחניים. ירידת אברהם למצרים היא ירידת הנשמה אל הגוף, ובהמשך לכך, כל ירידה או נפילה רוחנית שאדם חווה בחייו, שאם ידע להתמודד עמה כראוי יוכל לצאת ממנה מחוזק.


[1] בעניין הגדרת הרמז והגרש יש דרכים שונות. הרמז מתבאר כאן לפי דברי הרמב"ן, ואילו הדרש בהתאם למדרשי ההלכה.

ראוי להוסיף שרבינו בחיי בהקדמתו מחלק את דרכי הלימוד לארבעה, בחלוקה מאוד נוחה וקלה לאפיון שרלוונטית עד ימינו אלה: א. פשט. ב. מדרש. ג. פילוסופיה והגות. ד. סוד ונסתר.

אבני גזית כתב:

חלמישצור כתב:

איש חסידות והלכה כתב:מה שמאד מעניין זה מהו המקור הראשוני למושג. ומהיכן באו ראשי תיבות אלו.

ויקיפדיה, פשט, רמז, דרש, סוד

בויקי מייחסים זאת לתיקו"ז, עם שיבוש ניסוח אופייני.

למיטב חיפושי, אין בזוה"ק התייחסות לפרד"ס בצורה הזו, אלא בצורה שהכל סודות.

פשט, רמז, דרש, סוד
מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כראשי תיבות של המילים פשט, רמז, דרש וסוד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל ר' משה די לאון בשלהי המאה ה־13: "כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס".
ר' משה די ליאון, שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64

תודה רבה

יאיר כתב:

אבני גזית כתב:

חלמישצור כתב:

איש חסידות והלכה כתב:מה שמאד מעניין זה מהו המקור הראשוני למושג. ומהיכן באו ראשי תיבות אלו.

ויקיפדיה, פשט, רמז, דרש, סוד

בויקי מייחסים זאת לתיקו"ז, עם שיבוש ניסוח אופייני.

למיטב חיפושי, אין בזוה"ק התייחסות לפרד"ס בצורה הזו, אלא בצורה שהכל סודות.

פשט, רמז, דרש, סוד
מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כראשי תיבות של המילים פשט, רמז, דרש וסוד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל ר' משה די לאון בשלהי המאה ה־13: "כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס".
ר' משה די ליאון, שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64

זה הטקסט של ויקי.

מה מובן שם, שהמקור הוא מתיקוני הזוהר או מרבי משה די ליאון?

אבני גזית כתב:

יאיר כתב:

אבני גזית כתב:

חלמישצור כתב:

איש חסידות והלכה כתב:מה שמאד מעניין זה מהו המקור הראשוני למושג. ומהיכן באו ראשי תיבות אלו.

ויקיפדיה, פשט, רמז, דרש, סוד

בויקי מייחסים זאת לתיקו"ז, עם שיבוש ניסוח אופייני.

למיטב חיפושי, אין בזוה"ק התייחסות לפרד"ס בצורה הזו, אלא בצורה שהכל סודות.

פשט, רמז, דרש, סוד
מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כראשי תיבות של המילים פשט, רמז, דרש וסוד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל ר' משה די לאון בשלהי המאה ה־13: "כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס".
ר' משה די ליאון, שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64

זה הטקסט של ויקי.

מה מובן שם, שהמקור הוא מתיקוני הזוהר או מרבי משה די ליאון?

גם לי זה הוקשה

לנושא האשכול: יעויין גם כאן.

איש חסידות והלכה כתב:

אבני גזית כתב:זה הטקסט של ויקי.
מה מובן שם, שהמקור הוא מתיקוני הזוהר או מרבי משה די ליאון?

גם לי זה הוקשה

לשונם מגומגם.
ראה גם הע' 1 שם:

רק מתקופת האר"י בערך נפתר השם כראשי תיבות של פשט, רמז, דרש וסוד, וראו בהמשך הערך.

[כמאתיים שנה(!) אחר רמד"ל ז"ל].

אומרים בשם חכ"א שליט"א, על כך שהספרדיים מחוברים יותר ל'סוד', דרשניהם, והציבור העממיים יודעים לשלב טקסטים קבליים לרוב, מה שלא נהוג בקרב האשכנזים הקלאסיים.

שכן, בעוד המונח 'פרדס' מורה כי ה'סוד' הוא השלב האחרון, הנה בשם "ספרד" (אותיות פרדס), אות ס' - סוד - היא הראשונה. הסוד קודם לפשט וכל השאר.

דודי צח כתב:אומרים בשם חכ"א שליט"א, על כך שהספרדיים מחוברים יותר ל'סוד', דרשניהם, והציבור העממיים יודעים לשלב טקסטים קבליים לרוב, מה שלא נהוג בקרב האשכנזים הקלאסיים.

שכן, בעוד המונח 'פרדס' מורה כי ה'סוד' הוא השלב האחרון, הנה בשם "ספרד" (אותיות פרדס), אות ס' - סוד - היא הראשונה. הסוד קודם לפשט וכל השאר.

נאה. מי החכ"א?

שמעתי בשם רבי צבי חשין