פורום אוצר החכמה

בשיר של יום, או בקריאת הפטרה בשבת, מצינו לכאו' שהשייכות ליום או לקריאה מתבטאת בפירוש רק בפסוק אחד מתוך כל הפרק. האם זה לבד סיבה לקריאת כל הענין שמופיע בו הפסוק, או שבהכרח הענין כולו מקושר איכשהו ליום ולקריאה, ורק שזה מתגלה במיוחד באותו פסוק.

בדרך הפשט לא נראה שחיפשו קשר מלא אלא הסתפקו בפסוק אחד (ראה בדברי הלבוש שנותן טעם לכל הפטרה בדרך זו).

אולם בספרי הרמז והסוד משתדלים לבאר כיצד כל פרט ופרט קשור.

דוגמא לדבר בקריאת התורה של המועדות (ב' דפסח ושני ימים הראשונים דסוכות), המתחילה במלים "שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו וגו'", למרות שלכאורה פרשת המועדות מתחילה כמה פסוקים לאחר מכן. ובספרי חסידות מבואר שהקשר הוא מצד "שבעת ימים תחת אמו" - שמרמז להחגים שבהם נמצאים 'שבעת ימים' בהשראת ה'בינה' ('אם הבנים שמחה').

עוד דוגמא בולטת היא בהפטרת פרשת וירא שההתחלה "ואשה אחת גו'" לכאורה לא קשורה לפרשה אלא רק הסיפור של האשה השונמית. וכבר היה פעם אשכול על כך.

viewtopic.php?t=58524
וש"נ לאשכול בענין הפטרת וירא.