פורום אוצר החכמה

ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות עשרת ימי תשובה

[טז] וכן יזהר כל אדם בחנופה שלא להחניף לחבירו לומר אדם יפה אתה במעשים ובלימוד ובתואר וכה"ג, הלא עבירה גדולה היא.

שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן המדבר א' בפה ואחד בלב

בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ה' אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אותו דבר כאשר עם לבבי.

כאשר עם לבבי ולא כאשר עם פי, שהמרגלים היו בעצה אחת וירא כלב לומר להם שלא יאמר כמותם וכשבא הכחישם, וזהו שנאמר שם עקב היתה רוח אחרת עמו שהיה אומר להם אחד בפה ואחד בלב.

איש_ספר כתב:עי' בארחות צדיקים שער החנופה שמותר להחניף לבעל חובו כדי שלא ידחוק בו!

גודל רעתה של החנופה מפורש בדברי חז''ל בכמה מקומות, ואמנם צריך לבאר מהי חנופה, כי יש דברים שאינם חנופה ויש חסרי מדע שחושבים שהם חנופה, כגון המכבד איש עשיר חושבים אותו למחניף, ואין בפיהו נכונה, כי ראוי והגון לכבד את העשירים, שכן מצינו ברבינו הקדוש שהיה מכבד את העשירים ורבי עקיבא גם כן היה מכבד עשירים. והטעם, שמאחר שהקב"ה חפץ ביקרו והשפיע עליו ממרום שפע ברכה, גם אנחנו חייבים בכבודו, ובפרט אם קבל ממנו טובה והנאה ודאי שחייב לחלוק לו כבוד. ועוד, שהמרבה נכסים מן הסתם מרבה לעשות מצוות ומעשים טובים יותר מאחרים, וראוי לחוש קצת על כבודו אף אם עשה שלא כהוגן ויצא קצת מן השורה, ואין לזלזל כל כך בכבודו.

אבל ענין החנופה הרעה הוא בשני אופנים, הראשון קשה והשני יותר קשה ממנו. האופן הראשון, שמראה פנים וחיבה יתירה לחבירו ובאמת אין פיו ולבו שוים, אלא בפיו שלום ידבר ובקרבו ישים ארבו, או אפילו אם אינו אויב לו ולא מבקש רעתו, כל שמראה אהבה רבה וכבוד גדול יותר מן האמת אשר בלבבו, נכשל בעון חנופה. אמנם התירו חז''ל לאדם להחניף לאשתו משום שלום בית, ולהחניף לרבו כדי שילמדנו תורה, וגם מחניפים לרשעים מפני דרכי שלום. ברם האופן השני הוא רע ומר...