פורום אוצר החכמה

כך נשאלתי. לכאורה ערבות ליכא.
וסברתי לומר שאולי יש מצוה, מהא דצריך ללמדם ז' מצוות שלהם כמוש''כ תוס' בחגיגה יג, וג''א אמר שאדרבה משם ראיה, שתוס' הקשו שיהיה למה איצטריך לקרא דמגיד דבריו ליעקב שאסור ללמדם תורה תיפו''ל דהוי לפני עיוור, ומשמע דרק אסור להכשילם, אבל לאפרושי ליכא, דאי איכא חיוב להפרישם היו מקשים מזה. ויל''ע.

שייף נפיק כתב:כך נשאלתי. לכאורה ערבות ליכא.
וסברתי לומר שאולי יש מצוה, מהא דצריך ללמדם ז' מצוות שלהם כמוש''כ תוס' בחגיגה יג, וג''א אמר שאדרבה משם ראיה, שתוס' הקשו שיהיה למה איצטריך לקרא דמגיד דבריו ליעקב שאסור ללמדם תורה תיפו''ל דהוי לפני עיוור, ומשמע דרק אסור להכשילם, אבל לאפרושי ליכא, דאי איכא חיוב להפרישם היו מקשים מזה. ויל''ע.

אולי מתוך מצוות דינים (ותליא לכאורה במחלוקת על חלות מצוות דינים שלהם על ישראל)

לפני עוור בבן נח זה מחלוקת פוסקים ידועה
(אם לעשות עסק עם גוי שיגרום לו להשבע בע"ז שלו)

הוה אמינא כתב:לפני עוור בבן נח זה מחלוקת פוסקים ידועה
(אם לעשות עסק עם גוי שיגרום לו להשבע בע"ז שלו)

מחלוקת?!
מי המקילים?

עי' ברמ"א או"ח סימן קנ"ו ובנו"כ.
ובחו"מ סימן קע"ו סעיף נ"א, ובסמ"ע שם.

הוה אמינא כתב:לפני עוור בבן נח זה מחלוקת פוסקים ידועה
(אם לעשות עסק עם גוי שיגרום לו להשבע בע"ז שלו)

פסחים כב:
"ותניא רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשל"
ונמצא ג"כ בתוספ' דמאי (ליברמן) פרק ב הל' כ"ד
"כיוצא בו לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני נח ולא כוס יין לנזיר שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו"
וכן מבואר בע"ז ו' שיש איסור לפני עיוור במכירת בהמות לגוים לפני אידיהן אם אין לגוי בהמות. וכן בנדרים סב: למכור עצים לע"ז, ועוד כיוצ"ב.
ומה שהקילו בשבועה בדיעבד משום הפסד ממון אינו סותר לכך שיש איסור של לפני עיוור.

אני הבנתי ששאלת הרב פותח האשכול הייתה על אפרושי ולא על לפנ"ע.

הוה אמינא כתב:עי' ברמ"א או"ח סימן קנ"ו ובנו"כ.
ובחו"מ סימן קע"ו סעיף נ"א, ובסמ"ע שם.

אין כל הספרים תח"י, אך מהרמ"א והבאר-היטב (שמביא את הסמ"ע) נראה ברור שיש לפני-עיוור באופן עקרוני, אלא שמותר לגוי להישבע בשיתוף שם ה' עם שם ע"ז, ולכן אין בזה איסור.

שייף נפיק כתב:כך נשאלתי. לכאורה ערבות ליכא.

אגב ר' ייבי בפרשת וישב ד"ה ויוסף הורד מביא בשם הבעש"ט שיש ערבות ומסתמא נכב"ב

איסור לפני עור נוהג בגוי, אבל באופן שאין לפני עור נחלקו הראשונים אם יש איסור מסייע בגוי, המרדכי (ע"ז סי' תשצה) כתב בשם ראבי"ה שאביו רבינו יואל התיר למכור לגויים בגדים שהכמרים משתמשים בהם לע"ז, ומבואר מדבריו שאין איסור מסייע בגוי, ומדברי הר"ן (על הרי"ף ע"ז א:) נראה שיש איסור מסייע בגוי. והביאם הרמ"א בדרכי משה (יו"ד סי' קנא סק"א). והש"ך (יו"ד סי' קנא סק"ו) כתב שלכו"ע אין איסור מסייע בגוי, ע"ש.

והטעם שאין איסור מסייע בגוי כתב החת"ס (יו"ד סי' יט) דאיסור מסייע למדו הראשונים מזה שחייבים להפרישו מאיסור וכ"ש שאסור לסייעו, ובגוי שאין בו דין ערבות אין אנו מצווים להפרישו מאיסור וממילא גם אין בו איסור מסייע לדבר עבירה. וע"ע בש"ך (שם). ומ"מ אם אין איסור מסייע פשיטא שאין חיוב להפרישו מאיסור, ונראה דבזה כו"ע מודו.