פורום אוצר החכמה

עובדא הוי ששכרנו שירותי גרפיקה. מראש סוכם על תשלום של 'מאה דולר לשעה', בזו הלשון. עם גמר העבודה, שארכה שלש שעות, באתי לשלם בשלש שטרות ירוקים בני מאה דולר כל אחד, אך התשלום לא התקבל. לפליאתי, הסביר הגרפיקאי שבשוק הגרפיקה מקובל כי 'דולר' פירושו הוא ארבעה שקלים, ועל כן מאה דולר הם ארבע מאות שקל, וגם אם אני חפץ לשלם בדולרים - עלי להביא דולרים בסך כזה שיוכלו לקנות בהם אלף ומאתים ש"ח.
אני טענתי, שמלבד מה שדולרים הם דולרים, וכל שאני משלם בדולרים אין עלי שום טענה, מלבד זאת - הרי יש להתפלא למה הוא נקט דוקא דולרים, שאינם מקובלים במקומנו לתשלום (של שום דבר, רק הלואות גמ"חים), מזה הבנתי שהתשלום הוא דוקא בדולרים, ואין אפשרות לתבוע ממני יותר משלש מאות דולר (ובפרט שהרי שילמתי בדולרים ממש ולא בשקלים בערכם).

הגרפיקאי טען שככה מקובל בשוק הגרפיקה, זה מה שאומרים, וזה מה שלוקחים. עם מי הדין? האם הולכים אחרי רובא דרובא דעלמא שיודעים שדולר יש לו שער שמתעדכן מדי יום, או שמא הולכים אחרי דעת המצויים אצל מלאכה זו - אשר להם אכן ידוע כי 'דולר' פירושו הוא ארבע שקל.

בהנחה שכן.
[זה נוגע לעוד דברים, ונקטתי חד מינייהו].

שאלה דומה היתה לי כאשר הזמנתי שירותי קייטרינג לאירוע, ובסיום האירוע באתי לשלם בצ'קים דחויים או בכרטיס אשראי (בתשלומים), ואמרו לי שלא מקובל כן אלא משלמים הכל במזומן או בתשלום אחד. התעקשתי על כך שלא סיכמו אתי מראש בענין זה, ולבסוף נתקבלו דבריי אצל בעל הקייטרינג.

לענין כתב:עובדא הוי ששכרנו שירותי גרפיקה. מראש סוכם על תשלום של 'מאה דולר לשעה', בזו הלשון. עם גמר העבודה, שארכה שלש שעות, באתי לשלם בשלש שטרות ירוקים בני מאה דולר כל אחד, אך התשלום לא התקבל. לפליאתי, הסביר הגרפיקאי שבשוק הגרפיקה מקובל כי 'דולר' פירושו הוא ארבעה שקלים, ועל כן מאה דולר הם ארבע מאות שקל, וגם אם אני חפץ לשלם בדולרים - עלי להביא דולרים בסך כזה שיוכלו לקנות בהם אלף ומאתים ש"ח.
אני טענתי, שמלבד מה שדולרים הם דולרים, וכל שאני משלם בדולרים אין עלי שום טענה, מלבד זאת - הרי יש להתפלא למה הוא נקט דוקא דולרים, שאינם מקובלים במקומנו לתשלום (של שום דבר, רק הלואות גמ"חים), מזה הבנתי שהתשלום הוא דוקא בדולרים, ואין אפשרות לתבוע ממני יותר משלש מאות דולר (ובפרט שהרי שילמתי בדולרים ממש ולא בשקלים בערכם).

הגרפיקאי טען שככה מקובל בשוק הגרפיקה, זה מה שאומרים, וזה מה שלוקחים. עם מי הדין? האם הולכים אחרי רובא דרובא דעלמא שיודעים שדולר יש לו שער שמתעדכן מדי יום, או שמא הולכים אחרי דעת המצויים אצל מלאכה זו - אשר להם אכן ידוע כי 'דולר' פירושו הוא ארבע שקל.

מענין לענין באותו ענין: אם יש "חוק" כזה בשוק הגרפיקאים - הרי הוא חוק סדומי (גזל שעיגנו אותו בחוק).

היות והם עוסקים עם לקוחות, אין מושג כזה דולר של 4 ש"ח, ביחס לאינשי דעלמא שהם הלקוחות.
ולא יעזור לו מה שמקובל בשפה אצלם.
(וזה בהנחה שזו שפה מקובלת בכלל. יותר מסתבר שהגריפקאי ההוא סתם נוכל, או שמרשה לעצמו להיות נוכל בשביל הידע הנדיר שלו, שהרי בודדים הגרפיקאים בארץ שיכולים לבקש סך כזה לשעה..)

מסתבר שהוא לא הנוכל היחיד.
זו לא הפעם הראשונה ששמעתי כעין זה, גם בתחומים אחרים.
וגם אם הדין עמו - הרי הוא נבל ברשות התורה.

זה מקובל מאוד אצל שדכנים. וכן בעושי בתים ופרשיות.
הם רגילים לקבל בשקלים לפי המחיר שננקב בדולרים אי פעם כשהיו יותר עוברים לסוחר. [דהיינו לפי 4 שקל דולר]
כששמעתי לראשונה היה לי נראה משונה מאוד כמו כל אלו שמעלי.
בסוף התרגלתי.

ואני מכיר אישית שידוך ששילמו בירוק סכום מוגדר ולא בשקלים לפי 4. ולשדכן שלא היה מקצועי לא היתה שום טענה עליהם כי לא ידע בכלל ממנהג השדכנים הנ"ל.
ולמעשה אחרי כ-3 שנים מהנישואין הגיעו אליו ב' המחותנים להשלים לו את הסכום למחיר לפי 4 שקל. ולא רצה והתחננו לו שרב אחד אמר להם שיתכן וזה מעכב... עד שנעתר וקיבל.
והזמינו אותו לברית בדיוק 9 חודשים אח"כ, באומרם לשדכן שזה בזכותו שהסכים לקחת את ההפרש.

כפי שהעירו כבר אין מנהג כזה.
גם אילו היה כזה מנהג, זה היה מחייב רק מי שעסקו עם גרפיקאים ולא אדם אחר מן היישוב, כלפי אדם רגיל א"א להוציא מהפשטות בלי לומר בפירוש.
ועי' ברמ"א (חו"מ סי' שלא ס"א) בענין מנהג המדינה כשיש הבדל במנהגים בין מקומו של בעה"ב למקומו של הפועל.

תודה לכל העונים (גם על הענין ההלכתי וגם על העובדה עצמה)

בדומה קצת להנ"ל -
ידידי שליט"א שכר שירותיו של עורך-דין עבור רכישת דירה. מלאכתו של העו"ד, מלבד הטיפול בהסכם המכר גופיה, היא להעביר את רישום הבעלות אל הדירה, שיהיה על שם הקונה. לפליאתו ותדהמתו של ידידי, הוא נדרש לשלם שכר נוסף עבור טירחת המזכירה ללכת ללשכת רישום מקרקעין בכדי לפעול שם את הנצרך עבור הרישום. הוסבר לו, כי 'ככה זה אצל עורכי דין'. ידידי טען שהיה עליהם ליידע אותו על כך מראש - בשעה שביקש מראש הצעת מחיר עבור הטיפול בעיסקה.

המקרה הזה חמור יותר. מלבד עצם הדבר שיש לדון אם יש מושג של 'אדעתא דהכי' כלפי שאר בני אדם שאינם מצויים בתחום הזה, הרי בזה גופא לאו כל אנפין שוין, וישנם הרבה עו"ד שאינם נוטלים (או מוצצים) את השכר הזה, וממילא גם אם תמיד אומרים ששכר את הפועל על דעת המקובל בשוק - בתחומו הוא, הרי כאן הוא שאל מראש בדיוק נמרץ כמה הולך לעלות לו העסק - ולכן כיון שהסתירו ממנו התשלום הזה - היה רשאי להניח (את הדבר הפשוט) שמלאכת הרישום כוללת גם את הטירחא של ההליכה לטאבו.

מאידך גיסא, יש כאן משהו קל יותר. האם חובת בעל המלאכה להודיע למי ששכר אותו שיש דברים נוספים שאינם כלולים בעיסקה? האם סופר סת"ם חייב ליידע את המזמין כי הקלפים וההגהה אינם כלולים במחיר של ספר תורה? גם כאן, העו"ד לא תובע ממנו כסף נוסף על השליחות לטאבו (וכמו בעובדא דהגרפיקאי, שהוא דורש ארבע מאות שקל), אלא הוא פשוט לא מעוניין לבצע את העבודה הזו (ללא תשלום נוסף) - בטענה שהיא אינה כלולה בעבודתו.