פורום אוצר החכמה

ומעניין אותה (הברכה) הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, ר"ל אותה התקהלות מגונה, שקוראים קידוש הבתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים. וכתב משה.

כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַאֲכָל וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה'. שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כָּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם'.

בברכה המשולשת כתב:אמנם, הראב"ם כן הזכיר את זה כביקורת על ברכה זו

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

ביקורת תהיה כתב:רמב"ם סוף הלכות תרומות:

כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַאֲכָל וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה'. שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כָּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם'.

ברכה זו אינה נזכרת בספרות חז"ל, ולמדהּ הרמב"ם בהיקש ממצות נשיאות כפים, שאמרו בפרק אלו נאמרים שהכהנים מברכים לפניה: 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל'.[/b]

סליחות כתב:מנין לנו כיצד הרמב"ם למדה?

לשון 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן' שכתב רבנו לא מצינו בגמרא רק גבי נשיאות כפים, אמנם רבנו העיד בסוף הלכות תרומות דהמנהג לברך על אכילת חלה 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו' כו', ומזה למד רבנו דעל כל מתנות כהונה מברכין כן.

סליחות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

ייש"כ. אך לכאורה צ"ע אם יראו עינינו בכלל "כל ברכה שאין בה שם ומלכות", כנ"ל לגבי ברוך שאמר (בא"י אמ"ה, חסר שם אלקינו), אך לגבי ישתבח באמת יש בו שם ומלכות.

הוגה ומעיין כתב:

סליחות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

ייש"כ. אך לכאורה צ"ע אם יראו עינינו בכלל "כל ברכה שאין בה שם ומלכות", כנ"ל לגבי ברוך שאמר (בא"י אמ"ה, חסר שם אלקינו), אך לגבי ישתבח באמת יש בו שם ומלכות.

לנוסח הרמב"ם בסדר התפילות גם בברוך שאמר יש "בא"י אמ"ה" בשלמות.

יוצא פוניבז' כתב:

הוגה ומעיין כתב:

סליחות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

ייש"כ. אך לכאורה צ"ע אם יראו עינינו בכלל "כל ברכה שאין בה שם ומלכות", כנ"ל לגבי ברוך שאמר (בא"י אמ"ה, חסר שם אלקינו), אך לגבי ישתבח באמת יש בו שם ומלכות.

לנוסח הרמב"ם בסדר התפילות גם בברוך שאמר יש "בא"י אמ"ה" בשלמות.

בס' החתום חסר תיבת אלקינו, אך כנראה נשמט בטעות המעתיק, ובכל כה"י איתיה.
עכ"פ אי"ז נפק"מ, בפשטות גם ה' וגם אלוקינו נחשבים כשם לענין שו"מ.

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

סליחות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

הוגה ומעיין כתב:

סליחות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

ייש"כ. אך לכאורה צ"ע אם יראו עינינו בכלל "כל ברכה שאין בה שם ומלכות", כנ"ל לגבי ברוך שאמר (בא"י אמ"ה, חסר שם אלקינו), אך לגבי ישתבח באמת יש בו שם ומלכות.

לנוסח הרמב"ם בסדר התפילות גם בברוך שאמר יש "בא"י אמ"ה" בשלמות.

בס' החתום חסר תיבת אלקינו, אך כנראה נשמט בטעות המעתיק, ובכל כה"י איתיה.
עכ"פ אי"ז נפק"מ, בפשטות גם ה' וגם אלוקינו נחשבים כשם לענין שו"מ.

צודק. ייש"כ.
יחד עם זאת, עצם הערתך השניה לא ברורה לי, הרי נאמר בפירוש שכל ברכה שאין בה שו"מ אינה ברכה, אז בוודאי שיש נפק"מ.

סליחות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:ברוך שאמר וישתבח.
יראו עינינו הוא כלל בשומר עמו ישראל, אך החתימה היא בהמולך בכבודו.

יש להוסיף גם ברכת הלל לכאורה.
וראה כס"מ הלכות מגילה וחנוכה פ"ג ה"ה.

יוצא פוניבז' כתב:בברכה המחוייבת, מי שהשמיט תיבת אלקינו, יצא. משנ"ב סי' ריד סק"ב

ביקורת תהיה כתב:רמב"ם סוף הלכות תרומות:

כָּל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַאֲכָל וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה'. שֶׁגַּם אֲכִילַת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל כָּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם'.

ברכה זו אינה נזכרת בספרות חז"ל, ולמדהּ הרמב"ם בהיקש ממצות נשיאות כפים, שאמרו בפרק אלו נאמרים שהכהנים מברכים לפניה: 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל'.
אולם יש לתהות:
א. הלוא אף בנות ישראל, שלא נתקדשו בקדושתו של אהרן, אם נישאו לכהן אוכלות בתרומה! ולא בזמן שהן תחת בעליהן בלבד, אלא אם יש להן זרע מכהן אוכלות אף לאחר שנתאלמנו או נתגרשו או אף אם לא נישאו לו מעולם. וזאת אף אם הזרע עצמו אינו כהן, כגון בן הבת מן הכהן. ומה עם ברכה?
ב. ואף גם עבדים כנענים, עם הדומה לחמור, אוכלים בתרומה. ומה עם ברכה?
ג. ולא זו בלבד, אלא גם בהמות הכהנים ניזונות מן התרומה, כמו ששנינו בשלהי מסכת תרומות: כַּרְשִׁינֵי תְרוּמָה, מַאֲכִילִין אוֹתָם לִבְהֵמָה וּלְחַיָּה וּלְתַרְנְגוֹלִים. יִשְֹרָאֵל שֶׁשָּׂכַר פָּרָה מִכֹּהֵן, מַאֲכִילָהּ כַּרְשִׁינֵי תְרוּמָה. ומה עם ברכה?

בר ישראל כתב:לגבי ברוך שאמר וישתבח, ראוי לציין שכבר ר' אברהם בן הרמב"ם הזכירם כדוגמאות של מנהג ישראל חייובית שאינו מופיע בגמרא (כזכור לי בפולמוסו על השתחוייה באמצע התפילה)