פורום אוצר החכמה

בפשטות למד את כל התורה כולה. אבל הגר"א באדרת אליהו תחילת במדבר כותב:

שתי הסדרות בהר ובחקתי נאמרו לו בהר סיני בארבעים יום. ע"כ.
האומנם? רק שתי פרשות אלו נאמרו לו באותם 40 יום???

הכוונה ג"ז באותן ארבעים יום

מתוך ספר מסורת התורה:
בגמ' (סוטה לז, ב) מצינו: "תניא רבי ישמעאל אומר, כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד. ר' עקיבא אומר, כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב".
פירש"י (שם ובזבחים קטו, ב): "שלאחר שהוקם המשכן נדבר הקדוש ברוך הוא עם משה בישוב ולמדו כל התורה, כדכתיב - 'וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר' (ויקרא א, א). כללות נאמרו בסיני, בסתם נאמרה תורה בסיני ולא נתפרשה לו. כגון, בסיני נאמר (שמות כ, כא) - 'וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך', ולא פירש מתן דמים כיצד, הקטרת אימורים והפשט ונתוח וכליל של עולה, ובספר ויקרא באהל מועד פירשה. ונשתלשו בערבות מואב, מפי משה לישראל".
מדברי רש"י בפירוש דעת רבי ישמעאל - "שלאחר שהוקם המשכן נדבר הקדוש ברוך הוא עם משה בישוב ולמדו כל התורה, כדכתיב וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, כללות נאמרו בסיני, בסתם נאמרה תורה בסיני, ולא נתפרשה לו", משמע שלדעת רבי ישמעאל, קיבל משה כשעלה להר סיני למשך ארבעים יום, רק את כללות המצוות, אך את פרטיהן למד שנה שלימה מאוחר יותר, כשהוקם המשכן.
וכך מצינו במדרשים (ויק"ר תשא פמ"א, ו, תנחומא שם סי' ט"ז): "ויתן אל משה ככלתו (שמות לא, יח), א"ר אבהו, כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן, היה לומד תורה ושוכח. לסוף אמר ליה - רבש"ע הרי באו ארבעים יום, ואיני יודע דבר. מה עשה הקדוש ברוך הוא, משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה, שנאמר - 'ויתן אל משה ככלתו'. וכי כל התורה למד משה, והלא כתיב (איוב יא, ט) - 'ארוכה מארץ מדה'. אלא כללים כללים למדה הקדוש ברוך הוא למשה, שנאמר - 'ככלתו'" .
אבל לדעת רבי עקיבא שחולק על רבי ישמעאל, גם הפרטים נאמרו למשה בסיני. וכך איתא בגמ' (ברכות ה, א): "אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב (שמות כד, יב) – ["עלה אלי ההרה] ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם", לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני". וכן במדרש (תנחומא תשא סי' י"ח): "כשם שקראתי אתכם כלה, אף התורה קשטתיה ותקנתיה ככלה, היא וכל כלי ארגליא שלה, מקרא, משנה, תלמוד, הלכות, אגדות, ונתתיה למשה ככלה".
וכך כתב הרמב"ן (ויקרא כה, א) על דברי התורת כהנים שם: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני", נראה לי שכך פירושה, לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה, שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב".

בסוף התגובה האחרונה במקום 'הרמב"ן' צריך להיות 'רש"י', כמובן.

ובקובץ המצורף דן בשיטת רש"י זו ומחדש שכוונת רש"י היא דוקא כרבי ישמעאל ולא כרבי עקיבא (היפך ההבנה הרגילה בדברי רש"י)

דרומי כתב:בסוף התגובה האחרונה במקום 'הרמב"ן' צריך להיות 'רש"י', כמובן.

ובקובץ המצורף דן בשיטת רש"י זו ומחדש שכוונת רש"י היא דוקא כרבי ישמעאל ולא כרבי עקיבא (היפך ההבנה הרגילה בדברי רש"י)

נכון שבמקור הדברים מבאר כנ"ל, אך בקובץ המצורף בהודעה שם לא הספיק לבאר בפרטיות.
ומצורף השיחה המקורי בלקו"ש חי"ז בהר א (בתרגום ללה"ק)