''כל מקום שההלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג''.
מה שהמנהג מכריע את ההלכה בכה''ג האם זה סימן או סיבה,
כלומר האם משום שכך המנהג לכן זה סימן שאכן באמת כך הדין
(דאל''ה לא היה הקב''ה נותן שיכשלו ישראל בזה, וכדומה),
או שפירושו שכיון שהחוק לא ברור, הציבור לקח את החוק לידים שלו וכך נקבע החוק...
(ויש בזה כמה נפק''מ, ולדוגמא אם חלק מעם ישראל נהג מנהג מסוים להיתר וחלק אחר לא נהג בו -לא שנהג ההיפך אלא שלא היה מצוי אצלם כלל ענין זה- האם יכולים אלו שלא נהגו בזה לסמוך על הנוהגים בזה להיתר, דאם הוא סימן א''כ סו''ס יש כאן סימן שההלכה כך היא, אך אם היא סיבה אפשר שאינו כן, דרק במקום שנהגו כך נקבע החוק כך).