אתרוג כשר שהתערב עם שניים פסולים,
מצה כשרה התערבה בשתי מצות פסולות,
וכהנה.
ובא לקיים את חובתו בשלשתם, נטל הכל ואכל הכל וכו'
לכאו' לא יצא ידי חובה, ולמרות שבודאי לקח גם את הראוי למצוה.
בדיוק כמו שאיסור בטל בשתיים של היתר, ויכול (עכ"פ מדאו') לאכול הכל בבת אחת.
ואם האיסור נהפך להיתר, אז הכשר נהפך לפסול.
[ואי"ז דומה לנידון האם ביטול ברוב נותן דינים, שנתבאר במקום אחר, קחנו משם].
ואמנם יש בזה קושי מסויים להבין שכך יהיה הדין, וליבא לפומא אכתי לא גליא.
וכבר שאלתי בעבר האם דיברו בזה, ועדיין איני יודע.
חשוב להדגיש שהנידון הוא על ביטול "יבש ביבש",
כי לגבי "לח בלח" ודאי מצינו ביטול לגבי מצוות, בדיני זריקת הדם למזבח וכו'.
וטעם החילוק בזה ידוע ומבואר.
ראיתי כעת שהגראי"ל זצ"ל חידש לומר שאין בזה ביטול
צירפתי את דבריו, אלא שלא זכיתי להבינם כעת.
אני מצרף קובץ נוסף העוסק בענין זה, ובו מספר מקורות לנידון
יש לי מחשבה נוספת לומר שביטול ברוב נאמר רק לקולא ולא לחומרא
וכמבן זה זוקק הסבר ומקור, לע"ע אין לי.
אשמח לכל עזרה.