לימוד פנימיות התורה בנפש החיים

[אברךפשוט]

שלום רב,
במהלך הלימוד התעוררה אצלנו השאלה מדוע הגר"ח לא מזכיר כלל בשער ד את הצורך בלימוד פנימיות אלא רק בלימוד הלכה.
אפשר להעלות השערות שונות, אך אשמח לדעת אם יש למישהו מקורות בנושא/התייחסויות.
תודה רבה.

[לענין]

כי מי שלומד נפש החיים אז הוא כבר לומד פנימיות...

[מגדל]

לא עברתי על הדברים זמן רב, אבל המונח בזכרוני הוא שהוא מדבר על לימוד תורה באופן כללי, וממילא לא נחית למקצועות התורה השונים.
אנא ציין היכן הבחנת שהוא מבכר את לימוד ההלכה.

[ישא ברכה]

שלום רב,
במהלך הלימוד התעוררה אצלנו השאלה מדוע הגר"ח לא מזכיר כלל בשער ד את הצורך בלימוד פנימיות אלא רק בלימוד הלכה.
אפשר להעלות השערות שונות, אך אשמח לדעת אם יש למישהו מקורות בנושא/התייחסויות.
תודה רבה.

המגמה של הנפש החיים היא להוכיח את מעלת התורה גם בחלקים שעוסקים בעניני העולם.
הפסוקים שמדברים על ה' יתברך או מוסר או פנימיות התורה, לא היו צריכים חיזוק למעלתם.

[שמואל שלומוביץ]

מלבד שכאמור אין סיבה שימנה מקצועות שונים,
הרי ברור שספר נפה"ח הוא ספר פולמוסי,
והזלזול בעסק התורה שאותו מתאר הנפה"ח לא פגע בלימוד סתרי תורה,
אולי להיפך שמהאדרת הפנימיות התייחסו בזלזול ללימוד ההלכה,
וכמובן שמגמת הדבקות והלשמה שהובילה את הזלזול הזה מסתדרת טוב בהרבה עם לימוד פנימיות,
ולכן הנפה"ח גייס הרבה פנימיות כדי לשכנע שהפנימיות אינה סותרת את החיצוניות, ודי בזה.

[אברךפשוט]

שלום רב,
במהלך הלימוד התעוררה אצלנו השאלה מדוע הגר"ח לא מזכיר כלל בשער ד את הצורך בלימוד פנימיות אלא רק בלימוד הלכה.
אפשר להעלות השערות שונות, אך אשמח לדעת אם יש למישהו מקורות בנושא/התייחסויות.
תודה רבה.

לא עברתי על הדברים זמן רב, אבל המונח בזכרוני הוא שהוא מדבר על לימוד תורה באופן כללי, וממילא לא נחית למקצועות התורה השונים.
אנא ציין היכן הבחנת שהוא מבכר את לימוד ההלכה.

מצורף להלן. ההשערות השונות שהועלו עלו גם על דעתי, אך הן השערות בעלמא. גם אם נפש החיים הוא ספר פולמוסי ביסודו, בסופו של דבר הוא כן פורש תמונה שלמה ולא רק מתמודד מול מקרה מסוים.

"אמנם כל איש תבונות אשר שכלו ישר הולך. יבין מדעתו כי לא כיונו בהם להזניח ח"ו העשק בגופי התורה. ולהיות אך עסוק כל הימים בספרי מוסרם. אלא כוונתם רצויה היתה שכל עיקר קביעת לימוד עם הקדש. יהיה רק בתורה הקדושה שבכתב ובעל פה והלכות מרובות. הן הן גופי תורה. וגם ביראת ה' טהורה:"
"ובעיני ראיתי בפלך א' שכ"כ התפשט אצלם זאת. עד שברוב בתי מדרשם אין בהם רק ספרי מוסר לרוב. ואפי' ש"ס א' שלם אין בו. וטח עיניהם מראות מהבין והשכיל לבותם. אשר לא זו הדרך בחר בו ה' כי לא ירצה. ועוד מעט בהמשך הזמן יוכלו להיות ח"ו ללא כהן מורה. ותורה מה תהא עליה:"
"לזאת האמת שזו היא הדרך האמתי אשר בזה בחר הוא ית"ש. שבכל עת שיכון האדם עצמו ללמוד. ראוי לו להתיישב קודם שיתחיל. עכ"פ זמן מועט ביראת ה' טהורה בטהרת הלב. להתודות על חטאתו מעומקא דלבא. כדי שתהא תורתו קדושה וטהורה. ויכוין להתדבק בלימודו בו בתורה בו בהקב"ה. היינו להתדבק בכל כחותיו לדבר ה' זו הלכה ובזה הוא דבוק בו ית' ממש כביכול. כי הוא ית' ורצונו חד כמ"ש בזוהר. וכל דין והלכה מתורה הקדושה. הוא רצונו ית' שכן גזרה רצונו שיהא כך הדין כשר או פסול טמא וטהור אסור ומותר חייב וזכאי. וגם אם הוא עסוק בדברי אגדה שאין בהם נפקותא לשום דין ג"כ הוא דבוק בדבורו של הקב"ה. כי התורה כולה בכלליה ופרטיה ודקדוקיה, ואפי' מה שהתלמיד קטן שואל מרבו -- הכל יצא מפיו ית' למשה בסיני."
"לזאת ראוי להאדם להכין עצמו כל עת קודם שיתחיל ללמוד. להתחשב מעט עם קונו ית"ש בטהרת הלב ביראת ה'. ולהטהר מעונותיו בהרהורי תשובה. כדי שיוכל להתקשר ולהתדבק בעת עסקו בתוה"ק בדבורו ורצונו ית"ש. וגם יקבל ע"ע לעשות ולקיים ככל הכתוב בתורה שבכתב ובע"פ ואשר יראה ויבין דרכו והנהגתו מתוה"ק. וכן כשרוצה לעיין בדבר הלכה. ראוי להתפלל שיזכהו ית' לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. לכוין לאמיתה של תורה:"
"אמנם דון מינה נמי מענין ב' המשלים שהמשילו ז"ל בענין התורה והיראה. היפך מאשר שגו בזה כמה מרבת בני עמנו. שקובעים כל עסק למודם בספרי יראה ומוסר לבד. שכמו בענין קדימת האוצר להתבואה שבתוכו. וכי יעלה כלל על לב אדם כיון שכל קיום ושימור התבואה הוא האוצר יעשוק כל זמנו או רובו בבנין האוצר לבד. ולא יכניס בו תבואה מעולם. כן איך יעלה על לב איש לומר שזה תכלית האדם מישראל. שישים כל קביעת לימודו בבנין האוצר של י"ש לבד. והוא אוצר ריק. ולא עלתה בידו מכל עמלו רק מצוה א' של ה' אלהיך תירא. וגם אין עליה שם אוצר כלל. ולא כיונו רז"ל במאמרם הנ"ל אין לו להקב"ה כו' אלא אוצר של י"ש בלבד. אל אותה היראה שבתוכה מונחים המון תבואות. מקרא משנה והלכות ושארי עניני התורה. שהיראה היא אוצרם הטוב ומשמר' שיתקיימו אצלו. ערוכים ושנונים בפיו וחרותים על לוח לבו. כמו שמוכח ומוכרח ממ"ש עוד אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד."
"ומעת חורבן בית קדשנו וגלו הבנים מעל שלחן אביהם, שכינת כבודו יתברך אזלא ומתרכא כביכול ולא תרגיע, ואין שיור רק התורה הזאת כשישראל עם הקדש מצפצפים ומהגים כה כראוי, הן המה לה למקדש מעט להכין אותה ולסעדה ושורה עמהם ופורשת כנפיה עליהם כביכול, ובין כך אית נייחא מעט כו', כמאמרם ז"ל (בפ"ק דברכות ח' ע"א), מיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד, ואמרו שם עוד, מנין שאפי' א' שיושב ועוסק בתורה ששכינה שרויה עמו שנאמר בכל המקום אשר אזכיר וכו'. ובמשלי רבתא (ספ"ח), "כי מוצאי מצא חיים" אמר הקב"ה כל מי שהוא מצוי בד"ת אף אני מצוי לו בכל מקום לכך נאמר, "כי מוצאי מצא חיים":"

[מגדל]

יש תורה ויש יראה.
הרבה מקצועות לה לתורה.

[אברךפשוט]

אכן, גם זה תירוץ שכבר חשבנו עליו. אך מכיוון שזה לא כתוב במפורש בנפש החיים, וכמובא מכל הציטוטים לעיל העיקר הוא ההגעה להלכה ולד' אמותיה, היה לו לפרש ולא רק ללמוד סתום מן הסתום.

אני מקבל שאפשר להביא הרבה תירוצים, אבל העיקר חסר מהספר.

[הוה אמינא]

אכן, כתוב בנפה"ח להדיא שהעיקר הוא לימוד שס וראשונים ואחרונים ופוסקים.
וכל היתר בכלל לימוד יראה, קב חומטין, שחייבים אותו כפי שמציין הנפה"ח בעצמו, אבל זה אגדתא.

והיות ואין על אגדתא ומדרשים וזוה"ק וכו' ראשונים ואחרונים, ע"כ אפילו שיש בזה קדושת התורה של התנאים הקד', ונקרא פנימיות, בכל זאת אי"ז בכלל עמלה של תורה.
זה רק המשמר של התוה"ק העיונית. ותפקידנו ושליחותנו לעמול בתוה"ק עם החושים של העמל, ולא רק סתם לגרוס ולא סתם לדעת מה שנדמה לכל אחד לפי כלי הקיבול שלו מבלי דרך הראשונים והנפ"מ להלכה שהם ההכרח לבחינה של הישרות.

[מגדל]

אכן, גם זה תירוץ שכבר חשבנו עליו. אך מכיוון שזה לא כתוב במפורש בנפש החיים, וכמובא מכל הציטוטים לעיל העיקר הוא ההגעה להלכה ולד' אמותיה, היה לו לפרש ולא רק ללמוד סתום מן הסתום.

אני מקבל שאפשר להביא הרבה תירוצים, אבל העיקר חסר מהספר.

אכן, העיקר חסר;


אך לא מן הספר.