פורום אוצר החכמה

בגיטין כ"ח ע"א שהנותן גט ע"מ שיחול שעה קודם מיתתו ה"ז אסורה בתרומה חישי' למיתה
וצ"ע האם מותר לבוא עליה בזמן זה או"ד חיישינן למיתה ונמצא בא על גרושה

פשוט שאסור.
ובלאו הכי אסור אפילו בישראל, מחשש "גט ישן".

עזריאל ברגר כתב:א. פשוט שאסור.
ב. בלאו הכי אסור אפילו בישראל, מחשש "גט ישן".

א. לדעת הרמב"ם (גירושין ח ב), דכל שבא עליה ביטל הגט והגט אינו גט, לכאורה אין שום איסור בדבר.
ב. דומני שלאו כולי עלמא מודו דאיכא דינא דגט ישן במתייחד עמה לאחר שבא גט לידה. (והיה מקום לאסור משום חשש איסור ביאה על פנויה, אולם לא אשכחן דמאן דחייש למיתה חייש לה נמי במידי דרבנן.)

כל זמן שבא עליה אינו מת, ואינה גרושה. אא"כ יכתוב כגון ג' שעות קודם מיתתי הרי את גרושה.

אינני מונח בסוגיות, אבל זכור לי שהמגרש על תנאי אסור לו להתייחד איתה.

ככה להרוס במחי נשיפה קלה בנין שראשו בשמים מאת יואל בן נון לתקן גט שעה קודם מיתה???

עזריאל ברגר כתב:המגרש על תנאי אסור לו להתייחד איתה.

אין המדובר כאן בגירושין על תנאי, אלא בקביעות זמן לחלות הגט.
ובפשטות בכגון דא אין כלל דין דגט ישן, שהרי אין כאן חשש דשמא יאמרו גיטה קודם לבנה.

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:המגרש על תנאי אסור לו להתייחד איתה.

אין המדובר כאן בגירושין על תנאי, אלא בקביעות זמן לחלות הגט.
ובפשטות בכגון דא אין כלל דין דגט ישן, שהרי אין כאן חשש דשמא יאמרו גיטה קודם לבנה.

איסור ייחוד מחשש גט-ישן הולך לפי תאריך כתיבת הגט, ועפ"ז מונים את 90 הימים של המתגרשת מתי תותר להינשא.

הגע בעצמך, היתכן כי זמן כתיבת הגט יהיה הקובע גם כאשר מפורש בגט שחלותו תהיה בזמן מאוחר, כגון שכתב לה:

וְכַדּוּ פַּטְרֵית וְשַׁבְקֵית וְתָרוֹכִית יָתִיכִי לִיכִי דִּיתֶהֱוִייִין רַשָּׁאָה וְשָׁלְטָאָה בְּנַפְשִׁיכִי לִמְהָךְ לְהִתְנְסָבָא לְכָל גְּבַר דִּיתִצְבִּייִין וְאִינִשׁ לָא יְמַחֶה בִּידִיכִי לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר מִן יוֹמָא דְּנַן וּלְעָלַם.

מה שלמדתי - זה מה שהבאתי. והחילוק שכתבת - נשמע יפה, אבל צריך לבדוק אם יש לו על מה לסמוך.
וכמדומני שמובא בפוסקים שלא כותבים בגופו של גט לא תנאי ולא עיכוב זמן.

עזריאל ברגר כתב:א. החילוק שכתבת נשמע יפה, אבל צריך לבדוק אם יש לו על מה לסמוך.
ב. כמדומני שמובא בפוסקים שאין כותבים בגופו של גט לא תנאי ולא עיכוב זמן.

א. בפרק רבן גמליאל, על הא דאמר רמי בר חמא 'הרי אמרו אמר אחד ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה – הרי זה גט', כתבו התוספות:

תֵּימַהּ, דִּבְפֶרֶק כָּל הַגֵּט אָמְרִינַן דְּאֵינוֹ גֵט, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ גִּטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תָּם, דְּהָכָא כְּשֶׁכָּתַב בּוֹ זְמַן שֶׁאַחַר נִשּׂוּאִין, שֶׁהוּא זְמַן נְתִינָה, דַּאֲפִילּוּ גֵּט יָשָׁן לָא הָוֵי, שֶׁלֹּא נִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר זְמַן הַכָּתוּב בְּגִטָּהּ.
תוספות ישנים: אִי נַמֵּי, שָׁאנֵי הָכָא שֶׁלֹּא רָצָה שֶׁיָּחוּל הַגֵּט עַד לְאַחַר שֶׁכְּנָסָהּ, שֶׁהֲרֵי אָמַר 'לִכְשֶׁאֶכְנְסֶנָּה אֲגָרְשֶׁנָּה', וְאִם כֵּן לָא הָוֵי גֵּט יָשָׁן, שֶׁהֲרֵי כֻּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי דְּלָא חָיֵל עַד לִבְסוֹף אַחֲרֵי שֶׁכְּנָסָהּ, וְלֵיכָּא לְמֵימַר גִּטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ.

ב. אין הדברים אמורים כי אם בתנאי בלבד, משום שהבעל משאיר לעצמו זכות בגט וחסר ב'ספר כריתות ונתן בידה', וכמו שכתב הרמב"ם בפרק שמיני מגירושין:

כֵּיצַד מְגָרֵשׁ אָדָם עַל תְּנַאי? לֹא שֶׁיֹּאמַר 'כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי עַל תְּנַאי זֶה' אוֹ 'כִּתְבוּ וּתְנוּ לָהּ עַל תְּנַאי'; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִכְתֹּב בְּתוֹךְ הַגֵּט 'עַל תְּנַאי זֶה גֵּרֵשׁ פְּלוֹנִי אֶת פְּלוֹנִית'. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה? אוֹמֵר לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב וְלָעֵדִים לַחְתֹּם, וְכוֹתְבִין גֵּט כָּשֵׁר בְּלֹא שׁוּם תְּנַאי בָּעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לָהּ הַגֵּט וְאוֹמֵר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אוֹ הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת בָּזֶה עַל מְנָת כָּךְ וְכָךְ. אוֹ יֹאמַר לָהֶם אוֹ לַשָּׁלִיחַ תְּנוּ לָהּ גֵּט זֶה עַל מְנָת כָּךְ וְכָךְ.
כָּתַב הַתְּנַאי בַּגֵּט אַחַר שֶׁגָּמַר לִכְתֹּב תֹּרֶף הַגֵּט - הֲרֵי זֶה גֵּט כָּשֵׁר, בֵּין שֶׁכְּתָבוֹ קֹדֶם חֲתִימַת הָעֵדִים בֵּין שֶׁכְּתָבוֹ לְאַחַר חֲתִימַת הָעֵדִים; אֲבָל אִם כְּתָבוֹ קֹדֶם תֹּרֶף הַגֵּט, אֲפִלּוּ כָּתַב 'עַל מְנָת כָּךְ וְכָךְ' - הֲרֵי זֶה סְפֵק גֵּרוּשִׁין, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַר לוֹ זְכוּת בְּגוּפוֹ שֶׁל גֵּט. וְכֵן אִם הִתְנָה עַל פֶּה קֹדֶם כְּתִיבַת הַתֹּרֶף - הֲרֵי זֶה סְפֵק גֵּרוּשִׁין.

מעניין לבדוק בפוסקים אם אולי נחלקו בזה הרמב"ם והתוס'.
כי לפי הרמב"ם אין קושיית התוס' קשה כלל, כי הוא פוסק שגט ישן הוא כשר ותנשא בו לכתחילה.