פורום אוצר החכמה

מלבב כתב:א. אם יש סוכה על גבי שולחן, והמחיצות מגיעות עד השולחן, הסוכה כשרה אע"פ שהמחיצות לא מגיעות עד הקרקע, כי השולחן הוא קרקע הסוכה.
ב. עכשיו אם הסוכה הוא על שתי שלחנות ויש הפסק בין שלחן לשלחן ג' טפחים, מסתבר שפסול כיון שהמחיצה שעל שלחן אחד לא יכול להועיל לשלחן השני.
ג. עכשיו השאלה מה יהיה עם יהיה חיבור כלשהו בין שלחן לשלחן האם יהיה כשר.
ד. ואם נגיד שפסול אז מנהרה מחוץ לסוכה שמגיע לתוך אמצע הסוכה יהיה פסול.

כח עליון כתב:יש מושג של עומד מרובה בקרקע הסוכה?
(לבוד מצאנו בהא דתחתונה חמתה מרובה שתיהן כשרות דף י.)
מצאתי שר' חיים הלוי דן בזה (הל' שבת י א) לענין קרקע רה"י. אבל סוכה עדיף מינה דודאי צריך מקום שימוש.

שומע ומשמיע כתב:

כח עליון כתב:יש מושג של עומד מרובה בקרקע הסוכה?
(לבוד מצאנו בהא דתחתונה חמתה מרובה שתיהן כשרות דף י.)
מצאתי שר' חיים הלוי דן בזה (הל' שבת י א) לענין קרקע רה"י. אבל סוכה עדיף מינה דודאי צריך מקום שימוש.

כל המהלך של הגר"ח שם הוא שלעוממ"ר לא שייך לענין של מקום שימוש, ומאידך שרה"י בודאי צריכה מקום תשמיש.

נ.ב. זכור לי שעמדנו בזה בזמנו ואיני זוכר המסקנא. בראשונים בביצאתא דמישן דנו לפירוש הר"ח למה לא סגי במה שיש לבוד בין הנסרים ואילו על עוממ"ר לא דנו. האם יש מזה ראיה לענין?

כח עליון כתב:

שומע ומשמיע כתב:

כח עליון כתב:יש מושג של עומד מרובה בקרקע הסוכה?
(לבוד מצאנו בהא דתחתונה חמתה מרובה שתיהן כשרות דף י.)
מצאתי שר' חיים הלוי דן בזה (הל' שבת י א) לענין קרקע רה"י. אבל סוכה עדיף מינה דודאי צריך מקום שימוש.

כל המהלך של הגר"ח שם הוא שלעוממ"ר לא שייך לענין של מקום שימוש, ומאידך שרה"י בודאי צריכה מקום תשמיש.

נ.ב. זכור לי שעמדנו בזה בזמנו ואיני זוכר המסקנא. בראשונים בביצאתא דמישן דנו לפירוש הר"ח למה לא סגי במה שיש לבוד בין הנסרים ואילו על עוממ"ר לא דנו. האם יש מזה ראיה לענין?

מי מהראשונים דן בר"ח למה לא דן מצד עומ"ר?

הר"ח ההוא מענין בפני עצמו, שם כתב שהגוד אחית יורד מהדפנות ומתעקם לקרקע. מכאן תוכל ללמוד שעושים גוד אחית לקרקע (גם אם תגביל את זה לתבנית בית כספינה שהדפנות שלה עקומות, אולי)

כח עליון כתב:אז לא הבנתי מה שאלת הראשונים.
ר"ח כותב שיש לבוד בין הנסרים וזה מועיל.

שומע ומשמיע כתב:

כח עליון כתב:אז לא הבנתי מה שאלת הראשונים.
ר"ח כותב שיש לבוד בין הנסרים וזה מועיל.

תוס' אכן משנים לר"ח את הגירסא בגמ', אבל לפי גירסתנו מבואר שצריך מלבד לבוד גם שהנסר יהיה רחב ד', ועל זה שואלים הראשונים [לפחות ריטב"א ראיתי עכשיו] למה לא סגי בלבוד.

מלבב כתב:אם יש סוכה על גבי שולחן, והמחיצות מגיעות עד השולחן, הסוכה כשרה אע"פ שהמחיצות לא מגיעות עד הקרקע, כי השולחן הוא קרקע הסוכה, עכשיו אם הסוכה הוא על שתי שלחנות ויש הפסק בין שלחן לשלחן ג' טפחים, מסתבר שפסול כיון שהמחיצה שעל שלחן אחד לא יכול להועיל לשלחן השני, עכשיו השאלה מה יהיה עם יהיה חיבור כלשהו בין שלחן לשלחן האם יהיה כשר, ואם נגיד שפסול אז מנהרה מחוץ לסוכה שמגיע לתוך אמצע הסוכה יהיה פסול.

כח עליון כתב:יש מושג של עומד מרובה בקרקע הסוכה?
(לבוד מצאנו בהא דתחתונה חמתה מרובה שתיהן כשרות דף י.)
מצאתי שר' חיים הלוי דן בזה (הל' שבת י א) לענין קרקע רה"י. אבל סוכה עדיף מינה דודאי צריך מקום שימוש.

מלבב כתב:

כח עליון כתב:יש מושג של עומד מרובה בקרקע הסוכה?
(לבוד מצאנו בהא דתחתונה חמתה מרובה שתיהן כשרות דף י.)
מצאתי שר' חיים הלוי דן בזה (הל' שבת י א) לענין קרקע רה"י. אבל סוכה עדיף מינה דודאי צריך מקום שימוש.

כיון שגדיים בוקעים בו לא יעזור עומד מרובה

כח עליון כתב:

מלבב כתב:

כח עליון כתב:יש מושג של עומד מרובה בקרקע הסוכה?
(לבוד מצאנו בהא דתחתונה חמתה מרובה שתיהן כשרות דף י.)
מצאתי שר' חיים הלוי דן בזה (הל' שבת י א) לענין קרקע רה"י. אבל סוכה עדיף מינה דודאי צריך מקום שימוש.

כיון שגדיים בוקעים בו לא יעזור עומד מרובה

? הרי בסוכה מועיל עומ"ר. ועוד שכאן מדובר על הקרקע, מי יימר שיש עקרונית חיסרון של גדיים בוקעים