פורום אוצר החכמה

קבלתי את הנ"ל ממע"כ ידידי הרב הצדיק אברהם שמואל ד"ר סודי נמיר שליט"א:

בסד

ממליץ כך:

לגשת למשפחה וממרחק בטלפון להסביר שוב את כל הנצרך.

עם כפפות , חלוק ומסיכה לארגן את כל הסביבה למסור למשפחה מסיכה לשים על פני התינוק סמוך להוצאתו מהמגורים אל מקום הברית.

להסביר את כל מה שצריך גם לסנדק ולתת הוראות מפורטות לקוואטר.

להכין את מה שצריך במבואה או בחוץ מקום ללא רוח עם תאורה טובה ומספקת ואם יש צורך תנור חימום על חוט מאריך.

לפזר את המנין סביב חצר הבית


האב יעמוד בכניסה לחצר סמוך לדלת הבית משם יאמר שמע ישראל ואז כאשר הקוואטר עם חלוק כפפות ומסיכה האב ימסור לו את היילוד הערל על מנת שיוביל את התינוק לסנדק הנמצא במקום המרוחק הנ"ל. לסנדק גם צריך את כל אמצעי המיגון.

לנהל את הברית כרגיל כאשר המוהל מסיר בזמן הברית את המסיכה והכפפות על מנת לבצע את המצווה
עם פריעה בציפורן וחובש הכל כרגיל.

גם המברך יהיה עם מסיכה. על מנת להמעיט בתנועה הסנדק יחזיק את התינוק בזמן הברכות ולאחר מכן ימסרו מיד את התינוק עם הקוואטר הנ"ל חזרה לאב.


בברכה

אשמח לשמוע השגות או הצעות ייעול כלשהן

סודי נמיר

ומציצה בשפופרת לכאורה.

עזריאל ברגר כתב:ומציצה בשפופרת לכאורה.

דברתי היום עם המוהל הידוע, הותיק והמומחה הרב גולד שליט"א. לדבריו אין שינוי בהנחיות משרד הבריאות, ואחרי חיטוי הפה כנדרש ניתן להמשיך במציצה בפה. הוא הוסיף שהוא מחטא את פיו בימים אלו יותר מהנדרש.

ברור שמותר למול תינוק בבידוד, ולא מתייחסים לחשש שמא יחלה בימים הקרובים?

(אני יכול להבין הוראה כזו, היות ומדובר רק בחשש שלעתיד, וגם רובא (דרובא?) דקטנים אינו מסכן אותם).

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ומציצה בשפופרת לכאורה.

דברתי היום עם המוהל הידוע, הותיק והמומחה הרב גולד שליט"א. לדבריו אין שינוי בהנחיות משרד הבריאות, ואחרי חיטוי הפה כנדרש ניתן להמשיך במציצה בפה. הוא הוסיף שהוא מחטא את פיו בימים אלו יותר מהנדרש.

אם אין שינוי בהנחיות משרד הבריאות - אז כמובן אין לשנות מסדרי הברית.

כמדומני שהנחיות משרד הבריאות עליהן דיבר הרב גולד מדברות על מילה באופן כללי, ולא על מילת תינוק המצוי בבידוד.

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ומציצה בשפופרת לכאורה.

דברתי היום עם המוהל הידוע, הותיק והמומחה הרב גולד שליט"א. לדבריו אין שינוי בהנחיות משרד הבריאות, ואחרי חיטוי הפה כנדרש ניתן להמשיך במציצה בפה. הוא הוסיף שהוא מחטא את פיו בימים אלו יותר מהנדרש.

מקדש מלך כתב:כמדומני שהנחיות משרד הבריאות עליהן דיבר הרב גולד מדברות על מילה באופן כללי, ולא על מילת תינוק המצוי בבידוד.

נכון מאוד.

בכל מקרה, אמר לי ידידי הרב ד"ר סודי שליט"א שעיקר הסיבה לכתיבת הדברים הייתה בגלל כל מיני הצעות אחרות המסתובבות כעת, שרוצות להכריח את המוהלים לפעול בצורה בעייתית מאוד מבחינת צורת המצוה של ברית מילה, וללא הכרח רפואי.

מקדש מלך כתב:כמדומני שהנחיות משרד הבריאות עליהן דיבר הרב גולד מדברות על מילה באופן כללי, ולא על מילת תינוק המצוי בבידוד.

אכן

איש_ספר כתב:

מקדש מלך כתב:כמדומני שהנחיות משרד הבריאות עליהן דיבר הרב גולד מדברות על מילה באופן כללי, ולא על מילת תינוק המצוי בבידוד.

אכן

אז לכאורה לגבי תינוק הנמצא בבידוד יש למצוץ בשפופרת (וכפי שנוהגים למעשה במילת מבוגרים וכיו"ב).

וזה מה שכתב לי מע"כ ידידי הרה"צ ד"ר סודי שליט"א

לא מכיר מקרה של תינוק שבבידוד

אני סביר שאם יקרה כזה מקרה
מצוה להשתמש בשפופרת כפי שהתיר החת"ס כאשר עולה חשש לסיכון
עכ"ל.


ואם כן, אני טעיתי בהבנת דבריו מלכתחילה, וההנחיות לעיל הן הנחיות לברית מילה בעת הזאת, ולאו דווקא לתינוק בבידוד
ויש לתקן את הכותרת מוטעית שנתתי לעיל.

השפופרת נועדה למנוע מחיידקים או נגיפים להגיע לדם (אם איני טועה בעיקר נגיף ההרפס).

האם נגיף הקורונה מדביק גם דרך עור פצוע או דם, או רק דרך כלי הנשימה (המקום הרגיל בו הוא מתרבה)?

מלבד זאת, במקרה של בידוד יש לשים לב שהסיכון הוא למוהל, ולא לתינוק. ולכאורה (השערה, מישהו יודע בבירור?) הנגיף אינו מדבק מהדם (כלומר, הנגיף נמצא בכלי הנשימה, הוא לא אמור להדביק במגע עם דמו של החולה, יותר מאשר עצם המגע והקירבה איתו).

הרב מחפוד על בריתות בעת הזאת -
https://www.hidabroot.org/article/1136382

בעצם אפשר להשאיר הכפפות גם בשעת הברית ובשביל הפריעה לחתוך מקודם ראשי אצבעות הפריעה בכפפות, וכמו שעושים הרבה רופאים שומרי תומ"צ שמלין בבית החולים.

שמעתי שאמורות להתפרסם ממש בקרוב הנחיות חדשות.

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ומציצה בשפופרת לכאורה.

דברתי היום עם המוהל הידוע, הותיק והמומחה הרב גולד שליט"א. לדבריו אין שינוי בהנחיות משרד הבריאות, ואחרי חיטוי הפה כנדרש ניתן להמשיך במציצה בפה. הוא הוסיף שהוא מחטא את פיו בימים אלו יותר מהנדרש.

שמעתי מעד ראיה:
לפני עשרות שנים, מעמד ברית מילה 'רגיל' בלדרמן.
לתדהמת הנוכחים המוהל עושה את המציצה במבחנה.
המוהל מסביר, שיש לו צינון קל, ואינו מעוניין להדביק את התינוק.
בין הנוכחים במקום נמצא הרה"צ ר' דויד'ל פרנקל זצ"ל, ובעזות דקדושה הוא מחולל אנדרלמוסיה, שערוריה, צעקות וכו'...
לאחר דו"ד החליטו הניצים להביא הדברים קמיה הג' ר' גדליה נדל זצ"ל.
ר' גדליה הגיב על אתר באדישות ובקרירות: "החזון איש אחז שאין בעיה במציצה במבחנה"...
ע"כ מפי עד ראיה ת"ח שליט"א.

דעתו של החזו"א ידועה.

בספרו הגנוז של הרבש"ה על החת"ס יש פרק שלם לעשות סמוכות לד' של החת"ס בענין מציצה כפי שהובאה בתשובות יד אליעזר לרב מווין, ושם הביא ד' חזו"א מכמה מקורות.

האם יש באמת הנחיות למילת תינוק מבודד?

שאלה שנשאלה אצל אחד ממורי ההוראה לפני כמה ימים (ועכשיו מסתמא כבר מאוחר מדי לענות עליה למעשה, אבל להגדיל תורה ולהאדירה - תמיד אפשר):

שליח בחו"ל שנולד להם בן ואין אפשרות להביא מוהל שמה, הגבולות סגורות, הדבר היחיד ששייך לעשות הוא שיחזרו לארץ, כי מהארץ מביאים שמה מטוס להחזיר כל התושבים לארץ.
השאלה היא אם להגיד להם לסגור את הבית חבד וכל המשפחה תחזור לארץ, או רק האשה עם הילד וישארו כל הילדים עם הבעל, שטוען שלא יכול להסתדר לבד, או שיחכה עד ...

ואחד הספקות בזה היה: באם הם יבואו לארה"ק וישימו אותם בבידוד שבועיים (כנהוג...) - האם יוכלו לקיים את הברית בזמנה, או שדוחים את הברית לכל תינוק מבודד?

והנה מה שכתב לי עכשיו מע"כ ידידי הרב הצדיק אברהם שמואל ד"ר סודי נמיר שליט"א:

אני חזרתי בי על קביעה למצוץ בפה בבריתות המתנהלות כרגע כאשר אני בעצמי נחשפתי בברית לאבא חולה קורונה לאחר מכן למחרת בצעתי מציצה בפה אצל תינוק תמים ולא ידעתי שאני מסוגל להעביר לו מחלה.

איננו יודעים עם התינוק מעביר או מועבר על ידי מגע דם ורוק

על כל פנים כרגע אני נוהג ומורה לבצע מציצה רק בפה. {ככל הנראה יש כאן טעות הקלדה- ר.ז.}

אם לא ברורה סטטוס של בני משפחה כולם איננו מניחים שיש או אין ועושים הכל להפריד ביניהם על מנת שאלו שלא ידוע אם הם כרגע נגועים – ידבקו ואולי ינזקו.


ברוך ה' היום כבריא , כמעט , אני יוצא מבידוד אך הקורונה ב"ה לא הדביק אותי.

סודי נמיר

וכעת הרב הצדיק הנ"ל שלח לי את זה:

היום שוחחתי עם כגר"א וייס שליטא הוראתו מתואמת עם הוראה של משרד לענייני מילה ופרופ' שטיינברג, שיולדת המצוייה בבידוד בגלל קוביד 19 –יש לדחות את הברית עד שמסיימת את תקופת הבידוד. אם מישהו אחר במשפחה של היילוד נשלח לבידוד יש להרחיקה כפי ההנחיות מכל שאר בני הבית וניתן לקיים את הברית במועד.

להעיר: כיום בצרפת על פי חוק לא ניתן לבצע כל ברית מילה

מכתב שנשלח היום ע"י הרבנות לישראל

יש לזכור היטב את דברי הרמב"ם (שהובאו בסיום המכתב של הרבנות הראשית בהודעה שמעלי):
שאפשר למול לאחר זמן, ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם.
ודייקו בזה גדול"י (כמדומני הרוגוצ'ובי ותלמידו-אחריו הרבי מליובאוויטש) שכאשר הברית מתקיימת באיחור כנדרש ע"פ תורה - הרי זה כאילו התקיימה בזמנה.

וצריך לדעת שמעיקר ההלכה אין חיוב שיהיה מנין בברית, זה לא חופה.

וכלשון המחבר אם אפשר עושים בעשרה ואם לא עושים בפחות.

עזריאל ברגר כתב:יש לזכור היטב את דברי הרמב"ם (שהובאו בסיום המכתב של הרבנות הראשית בהודעה שמעלי):
שאפשר למול לאחר זמן, ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם.
ודייקו בזה גדול"י (כמדומני הרוגוצ'ובי ותלמידו-אחריו הרבי מליובאוויטש) שכאשר הברית מתקיימת באיחור כנדרש ע"פ תורה - הרי זה כאילו התקיימה בזמנה.

לא הבנתי הדיוק, כי לכאו' כונת הרמב"ם שמילה בזמנה הוא קיום מצוה בעלמא וודאי דפיקוח נפש דוחהו כבכל המצוות, אבל היה הו"א שחפצא דמילה אינו נדחה מפיקוח נפש שהרי הוא כריתת ברית עם הקב"ה וכניסתו לגדר ישראל, קמ"ל

ונתנו ידידים כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש לזכור היטב את דברי הרמב"ם (שהובאו בסיום המכתב של הרבנות הראשית בהודעה שמעלי):
שאפשר למול לאחר זמן, ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם.
ודייקו בזה גדול"י (כמדומני הרוגוצ'ובי ותלמידו-אחריו הרבי מליובאוויטש) שכאשר הברית מתקיימת באיחור כנדרש ע"פ תורה - הרי זה כאילו התקיימה בזמנה.

לא הבנתי הדיוק, כי לכאו' כונת הרמב"ם שמילה בזמנה הוא קיום מצוה בעלמא וודאי דפיקוח נפש דוחהו כבכל המצוות, אבל היה הו"א שחפצא דמילה אינו נדחה מפיקוח נפש שהרי הוא כריתת ברית עם הקב"ה וכניסתו לגדר ישראל, קמ"ל

אבא שלי לימד אותי, את מה שלימדו אותו בבית הספר:
כשתוספות מצטט גמרא - אל תאמין לתוספות. תפתח את הגמרא במקור ותראה מה כתוב שם.
וכל שכן וק"ו כשאיש כמוני מצטט - מומלץ לחפש את הדברים במקורם ולעיין שם, שמא גדול"י כבר עמדו על קושייתך?
(לא עיינתי, ולכן כתבתי בלשון שמא)
כמדומני שאני ראיתי את הדברים בלקוטי-שיחות חלק א או ג בפרשת לך לך, ושם מסתמא נסמן לצפנת-פענח.

הוא בצפע"נ הל' מילה רפ"א.

לבי במערב כתב:הוא בצפע"נ הל' מילה רפ"א.

צ"ל ספ"א.

הוד_והדר כתב:מעיקר ההלכה אין חיוב שיהיה מנין בברית.

וכאשר היה הגרד"צ אורדנטליך זצ"ל רגיל לספר:
יום הברית שלו חל בשבת, ובימים ההם היו יהודי בודפשׁט נוהגים להביא את הרך הנימול בשבת מבית היולדות אל בית הכנסת על ידי גוי שלא ברצון חכמים. והואיל ואביו ירא־השמים חרד מחילולהּ של שבת, יצא הוא והמוהל בלווית קומץ יהודים אל בית היולדות, ושם הכניסו בבריתו של אברהם אבינו את רבהּ העתידי של ביתר עלית שלא בעשרה מישראל.

על מציצה בכלי, ראה במוסף התורני של יתד, פ' בהעלותך ופ' שלח.

מצו"ב דברים מפי הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א
אודות המציצה בפה,
ובעיקר: מחאה חריפה ונוקבת אודות פסיקתו התקדימית
של רבי אשר וייס שליט"א שהתמיהה רבים וטובים.

נוטר הכרמים כתב:מצו"ב דברים מפי הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א
אודות המציצה בפה,
ובעיקר: מחאה חריפה ונוקבת אודות פסיקתו התקדימית
של רבי אשר וייס שליט"א שהתמיהה רבים וטובים.

היכן אפשר לראות של תשובתו של הגר"א וייס שליט"א?

גימפעל כתב:

1.png

2.png

מה שכתב שאין המוהל מחוייב להסתכן בעונש מהממשלה מובן, אבל מה שכותב שאפשר לסמוך על מיעוט רופאים דווקא במקום לא מובן, שאם צריך לחשוש למיעוט רופאים, מה זה משנה באיזה מקום, אטו ביום כיפור יהיה מותר לצום על סמך רופא של העיר נגד דעה של כל הרופאים בעולם.

אם אני מבין נכון את הרב וייס הוא מדבר על חשש ממשי שעלול להיגרם לתינוק כתוצאה ממגע קרוב לחולי קורנה.
כעת זה נראה אולי קצת רחוק אך בתחילת ההתפרצות החשש היה ממשי יותר.
השאלה ההלכתית היא האם הסמכות הרפואית המקומית היא הקובעת או שרופאי כל העולם קובעים.
זוהי שאלה מעניינת שיכולה להישאל בווראציות שונות.
נניח שרופאי מדינה מסוימת סבורים שמחלה פלונית מחייבת אכילה ביום כיפור ואילו ברוב מדינות העולם סבורים שאין צורך, האם יש ללכת לפי רופאי אותה המדינה או לפי רובא דעלמא.

מעניין שהרב וייס לא מעלה אפשרות שהרופאים בצרפת אינם מחשיבים את ברית המילה ולכן הם מוותרים עליה בקלות.
כנראה שהוא קצת פחות מונע מתחושת רדיפה מהרבה חברים כאן בפורום...

כדאי להעיר שבכלל בעניני ברית מילה יש איזה חוסר בהירות בענין ההתחשבות עם מצב הבריאות של הילד.

רק לאחרונה שמעתי על פסק של הגר"ש וואזנר שיש מצבים שבהם מלים את הילד אף שעל פי ההלכה ה'יבשה' אסור למולו עדיין [הכוונה היא למצב שבו הוא עדיין לא מוגדר כ'בריא', אבל הרופאים מבחינתם אומרים שאין בעיה למולו]

שבוע טוב.

אני לא מפחד להביע את ההרגשה שלי, ואת הדעה ששמעתי מכמה וכמה ת"ח.

ראשית, עצם הפסק שמורה בקלילות יתר להישמע להוראות הרופאים בהאי אתרא ולא למול את הילד במילה בזמנה,
שעל מצוה זו אמרו חז"ל 'עליך הורגנו כל היום', לא מובן ומקובל כ"כ.

אבל השערוריה היא לא בכך, אלא בחגיגיות בה הפסק מתפרסם בראש כל חוצות, בעלונים וכו',
מה יש כאן חוץ מרתיחה של קרירות לכל דבר שבקדושה.
וכשזה על רקע של חומרות דומות במצוות הקורונה,
כאשר הרב אינו ידוע בין המחמירים בנוגע למצוות אחרות, ולהיפך,
זה עצוב.

איני פוסק ובוודאי לא בעניני מילה, אבל מקופיא נראה שהשאלה הזאת היא מסוג השאלות שאמורה להתקבל בהם החלטה משותפת של כמה רבנים יחד, ולא באופן שאחד מביע את דעתו באופן פרטי ואח"כ השני בא ומוחה כנגדו וכו'. ובאמת פלא שבעידן הטכנולוגי של היום אי אפשר לקיים התייעצות משותפת לפני שמוציאים פסק דין בענינים חמורים כאלו.

פסקו של הגר"א וייס תמוה מאד מכמה צדדים, יש להוסיף על כל מה שתמהו כאן, שמה שכתב

"ונראה עוד דכיון שמצוה זו רובצת על האב והאב אין בידו למול את בנו אלא ע"י שהוא ממנה שליח מוהל, והמוהל מצידו אינו מצווה להסתכן ואף אינו מחוייב לעבור על החוק ולהסתכן בעונש מצד השלטונות, בהכרח ידחו את המילה"

הוא תמוה מאד, הרי הדין הוא שאם האב לא מל חייב כל אדם למולו וכופים את המוהל על זה כנפסק בשו"ע סי' רס"א.

אבל משעשע לראות את כל מחפשי מומין יוצאים ממאורותיהם, כמובן הם יודעים היטב את מניעיו, והם האחראים למחות נגדו במחאות צעקניות בלי שום נימוקים. אנו אין זו דרכנו ולכן לא נדבר על מניעיהם שלהם.