פורום אוצר החכמה

צביב כתב:ראיתי היום מנין שמתפפלים מתחת לבנין,
ומהצד השני של הכביש, עומד בחלון יהודי ואומר את הקדישים,
ולא ידעתי אם מותר לענות אמן,
ולען אמרתי רק יהא שמ' רבא וכו'
אבל למה שאמר על רבנן,, יהא שלמא עניתי אמן, כי חשבתי שאפשא לומר זאת גם ללא ציבור,
כשאמר ברכו לא ידעתי,
והיה נדמה לי שברכו זה ציווי לקהל, וגם כשאינו בקהל, אהל מצוה עליהם לברך, ויש להם לברך,
ואיני יודע אם נכון .

( אולי בין התקנות החדשות של תפילה, יש לתקן שלא לעשות מנין ללא רב,)

צביב כתב:תודה למשיבים הרב ה יבנה והרב ה עזריאל,
מש''כ שו''ע הרב לכאורה צ''ל סימן נ''ה סעיף ט''ז.

צביב כתב:ראיתי היום מנין שמתפפלים מתחת לבנין,
ומהצד השני של הכביש, עומד בחלון יהודי ואומר את הקדישים,

עזריאל ברגר כתב:

צביב כתב:תודה למשיבים הרב ה יבנה והרב ה עזריאל,
מש''כ שו''ע הרב לכאורה צ''ל סימן נ''ה סעיף ט''ז.

לא. כתבתי סעיף כא, כי רק שם מצאתי מפורש לגבי החזן שמועיל לו "רואין אלו את אלו".
וכך נהגנו למעשה אצל רב חשוב אחד שהיה בבידוד (וב"ה כבר יצא) והיה לו יארצייט באחת השבתות האחרונות, שהוא היה החזן בחדר אחר, ובינינו לבינו הפרידה מחיצת פלסטיק שקוף, ע"פ הוראת הגר"ש עמאר שליט"א (ש"זכה" גם הוא להיות בבידוד לפניו...).

עזריאל ברגר כתב:מש''כ שו''ע הרב סימן נה
כתבתי סעיף כא, כי רק שם מצאתי מפורש לגבי החזן שמועיל לו "רואין אלו את אלו".
וכך נהגנו למעשה אצל רב חשוב אחד שהיה בבידוד (וב"ה כבר יצא) והיה לו יארצייט באחת השבתות האחרונות, שהוא היה החזן בחדר אחר, ובינינו לבינו הפרידה מחיצת פלסטיק שקוף, ע"פ הוראת הגר"ש עמאר שליט"א (ש"זכה" גם הוא להיות בבידוד לפניו...).

צביב כתב:

עזריאל ברגר כתב:מש''כ שו''ע הרב סימן נה
כתבתי סעיף כא, כי רק שם מצאתי מפורש לגבי החזן שמועיל לו "רואין אלו את אלו".
וכך נהגנו למעשה אצל רב חשוב אחד שהיה בבידוד (וב"ה כבר יצא) והיה לו יארצייט באחת השבתות האחרונות, שהוא היה החזן בחדר אחר, ובינינו לבינו הפרידה מחיצת פלסטיק שקוף, ע"פ הוראת הגר"ש עמאר שליט"א (ש"זכה" גם הוא להיות בבידוד לפניו...).

מה היתה ההוראה?
שתשעה בחדר סמוך יוצאים, או שהיו עשרה בלא צירוף הרב החזן,
אם 'מסדרון' וכדומה אינו נחשב חדר אחר, י''ל גם כאן שבטלות מחיצות חדר המבודד, לגבי המסדרון,
( ולגבי החדרים שסביבותיו, י''ל אין מטרת הבידוד שיהיה נפרד ממש, אלא מחוייב קשר עם החדרים האחרים לצורך אכילה וכו' ומרוב חסרונו בבדידות נצרך תמיד לסובבים שבחדרים האחרים, ולכן הבהידוד נעשה במקום סמוך לאחרים, ולען בטילות המחיצות)
( כאן גם התחדש שמחיצה שקופה נחשב רואין זא''ז, ולכאורה ההסבר שרואין אינו 'קורע'' את המחיצה,
אלא העין והלב מרגישים שהוא אחד מהם,
אבל כשנמצא בבנין אחד, מאחורי חלון מסורג, מנין שיכול להיות שליח ציבור.

יוצא פוניבז' כתב:

צביב כתב:ראיתי היום מנין שמתפפלים מתחת לבנין,
ומהצד השני של הכביש, עומד בחלון יהודי ואומר את הקדישים,

מעיקר הדין רואין אלו את או מצטרפין, וכפי שציינו
אלא שדבר זה נלמד מהל' זימון, ושם נפסק דאם יש ביניהם רה"ר אינם מצטרפים, ולכאו' ה"ה הכא

יבנה כתב:
מבואר א"כ שיש ספק אם ראייה מצרף כלל, ולצד שמצרף יש מח' אם שביל קבוע מפסיק ביניהם. ומבואר שלכתחילה לא סמכינן על צירוף ראייה, אבל כאן הרי מדובר על בדיעבד, וא"כ יסמוך על השיטה הראשונה שבסי' קצ"ה.

יבנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

צביב כתב:ראיתי היום מנין שמתפפלים מתחת לבנין,
ומהצד השני של הכביש, עומד בחלון יהודי ואומר את הקדישים,

מעיקר הדין רואין אלו את או מצטרפין, וכפי שציינו
אלא שדבר זה נלמד מהל' זימון, ושם נפסק דאם יש ביניהם רה"ר אינם מצטרפים, ולכאו' ה"ה הכא

לכאורה אתה צודק. ויש לברר הלכה זו, כי היא נוגעת לנו להלכה ולמעשה (היום התפללתי במנין כזה שחלקו בחצר וחלקו במרפסות של השכנים וכו').

שו"ע או"ח קצ"ה א'
שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים, אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון, ואם לאו אינם מצטרפות; ואם יש שמש אחד לשתיהן, הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד; ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים, אינם מצטרפין בשום ענין.
משנה ברורה סימן קצה ס"ק ז
(ז) רשות הרבים וכו' - כתב הט"ז לאו דוקא ר"ה ממש שהוא רחב ט"ז אמות דה"ה כשיש שביל היחיד מפסיק בינתים ואפשר דדוקא כשהוא קבוע גם בימות הגשמים [א"ר]:
וכיוצ"ב כתב לענין קידוש בסי' רע"ג ס"ק ז'.
משנה ברורה סימן נה ס"ק נב
(נב) מצטרף עמהם - דאף דיש הפסק מחיצה ביניהם כיון דמראה להם פניו דומה למה שמבואר לקמן בסימן קצ"ה לענין זימון דאם מקצתן רואין אלו את אלו דמצטרפין וא"כ לפ"ז פשוט העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה וכ"ש דאם יש בלעדו עשרה נחשב תפלה בצבור עי"ז ואעפ"כ יותר טוב אם בנקל הוא לו לירד לבהכ"נ שירד דיש מהאחרונים שחולקין על עיקר הדין וסוברין דענינינו אינו דומה כלל לזימון:

מבואר א"כ שיש ספק אם ראייה מצרף כלל, ולצד שמצרף יש מח' אם שביל קבוע מפסיק ביניהם. ומבואר שלכתחילה לא סמכינן על צירוף ראייה, אבל כאן הרי מדובר על בדיעבד, וא"כ יסמוך על השיטה הראשונה שבסי' קצ"ה. מלבד זאת מאחר שיש י' במקום א', אין מחיצה של ברזל מפסקת. ועכ"פ לא גרע משעה שהציבור מתפללים.

שייף נפיק כתב:

New Doc 2020-03-29 12.07.29_1.pdf

עזריאל ברגר כתב:א. מבחינתי אין ספק האם ראיית פנים מצרפת, כי בעל התניא הכריע בבירור בשו"ע שלו שהיא מצרפת.
ב. אכן מסברא נראה שלא תהיה תפילה קלה מזימון, ודרך הרבים מפסיקה (אצלנו מדובר בשביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, אלא שייתכן שהוא רחב פחות מד' אמות, ואולי זוהי סיבה להקל).
ג. היום היום עשרה מצד אחד של השביל. איני יודע מה יהיה מחר...
ד. עוד שאלה בענין זה: האם כהן מצד אחד של השביל יכול לברך את עשרת האנשים שנמצאים מצדו השני?

עזריאל ברגר כתב:אכן בפסקי-תשובות כתב שאין מצטרפים אנשים משני צידיו של שביל העשוי להליכה. והביא מקורותיו מכמה ספרים, וביניהם:
שו"ת משנה שכיר ח"א סימן יב, שו"ת מנחת יצחק ח"ב סימן מד, שו"ת רבבות אפרים ח"א.
ובדקתי בשלשתם ואכן שלשתם כתבו כך בפשיטות, לא כחומרא אלא כעיקר הדין!

אולם לדעתי יש לזהר, דכמה פעמים המתפללים בשדה כגון במקומות שנוסעים לשאיפת אויר, שכיח שיש שם ג"כ שביל להילוך בני אדם, וברצונם שלא לעכב את ההילוך, מתחלקים המתפללים, איזה אנשים מעבר אחד של השביל ואיזה מעבר השני של השביל, והשביל ביניהם, דאז י"ל דאינם מצטרפים, לפי מה דאיתא (באו"ח סי' קצ"ה סעי' א'), לענין זימון, בשם יש מי שאומר (והוא הר' יונה) שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים, אינם מצטרפים בשום ענין, והפמ"ג (בסי' נ"ה א"א ס"ק י"ב) כתב, דמ"ש שם רה"ר מפסקת ה"ה כאן לענין תפילה עיין שם, והרי הטו"ז (שם סי' קצ"ה ס"ק ב') כתב דנראה דלאו דוקא רה"ר ממש שהוא רחב י"ו אמה, אלא אפילו שביל היחיד מפסיק ביניהם כדתנן (ריש פאה) ומייתי לה בחזקת הבתים (דף ל"ה) דזה מפסיק בין הרשיות לפאה ולשבת, וא"כ הה"ד כאן דחד טעמא הוא עם רה"ר עיין שם, ומבואר שם בש"ס, דשביל זוטא טובא דשקיל כרעא ומנח כרעא, וא"כ כ"ז מפסיק גם לתפילה, ויש לזהר בזה.

יהודה בן יעקב כתב:האם יש דעות הסוברות שאנשים הנמצאים כל א' וא' במרפסת ביתו, יכולים להצטרף למנין ולומר דבר שבקדושה?

יהודה בן יעקב כתב:האם יש דעות הסוברות שאנשים הנמצאים כל א' וא' במרפסת ביתו, יכולים להצטרף למנין ולומר דבר שבקדושה?

יואל שילה כתב:לא מבין את הדיון הזה
הרי מפורש בגמ' (עירובין צ"ב:) לגבי חצר קטנה הפרוצה לגדולה, שהקטנה נחשבת כבתוך הגדולה, והגדולה נחשבת כמופרדת מהקטנה.
'צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן ציבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין צואה בגדולה אסור לקרות קריאת שמע בקטנה צואה בקטנה מותר לקרות קריאת שמע בגדולה'.
שתי מרפסות מופרדות זו מזו בכל דרך אפשרית, ומה תועיל ראיית פנים?

יואל שילה כתב:לא מבין את הדיון הזה
הרי מפורש בגמ' (עירובין צ"ב:) לגבי חצר קטנה הפרוצה לגדולה, שהקטנה נחשבת כבתוך הגדולה, והגדולה נחשבת כמופרדת מהקטנה.
'צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן ציבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין צואה בגדולה אסור לקרות קריאת שמע בקטנה צואה בקטנה מותר לקרות קריאת שמע בגדולה'.
שתי מרפסות מופרדות זו מזו בכל דרך אפשרית, ומה תועיל ראיית פנים?

הוה אמינא כתב:סימן נ"ה סעיף י"ד במחבר משמע שהראת פנים הוי צירוף, והרמ"א חולק, ואעפ"כ בנוגע לזמן מגפה מביא בשע"ת סקט"ו [בשו"ע הגדולים, סקי"ד בשו"ע עם המשנ"ב] מחלוקת גם אליבא דהרמ"א.
ושם בביאור הלכה כותב "ולכתחילה יותר טוב להחמיר", עי"ש לגבי צירוף מקצת רואין מקצת וכו'.

וזמננו ברוב הבנינים אינו מצב שאפשר לעשות "לכתחילה", והוא ממש בדיעבד יבטלו כל המנינים לדבר שבקדושה.

עזריאל ברגר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

צביב כתב:ראיתי היום מנין שמתפפלים מתחת לבנין,
ומהצד השני של הכביש, עומד בחלון יהודי ואומר את הקדישים,

מעיקר הדין רואין אלו את או מצטרפין, וכפי שציינו
אלא שדבר זה נלמד מהל' זימון, ושם נפסק דאם יש ביניהם רה"ר אינם מצטרפים, ולכאו' ה"ה הכא

לכאורה אתה צודק. ויש לברר הלכה זו, כי היא נוגעת לנו להלכה ולמעשה (היום התפללתי במנין כזה שחלקו בחצר וחלקו במרפסות של השכנים וכו').

ונתנו ידידים כתב:בסימן נה סעיפים יג-יט כתוב כל ההלכות האלו של צירוף ושל ב חצירות וכו', ועי' מג"א ס"ק י"ב ובעיקר בפרי מגדים שם דברואין אלו את אלו בכל ענין מצטרפין ואפי' בב' בתים, וכן בפר"מ אות יד.
וכתב המשנה ברורה ס"ק נ"ז וז"ל 'כתב הפר"מ וכו' ויש מחמירין אפי' ברואין ובמקום הדחק אפשר שיש להקל'
והרי ליכא שעת הדחק גדול מהמצב שלנו.

הוה אמינא כתב:

ונתנו ידידים כתב:בסימן נה סעיפים יג-יט כתוב כל ההלכות האלו של צירוף ושל ב חצירות וכו', ועי' מג"א ס"ק י"ב ובעיקר בפרי מגדים שם דברואין אלו את אלו בכל ענין מצטרפין ואפי' בב' בתים, וכן בפר"מ אות יד.
וכתב המשנה ברורה ס"ק נ"ז וז"ל 'כתב הפר"מ וכו' ויש מחמירין אפי' ברואין ובמקום הדחק אפשר שיש להקל'
והרי ליכא שעת הדחק גדול מהמצב שלנו.

אה"נ, אבל בפשטות בהלכה שהבאת רואין אלו את אלו הכוונה כולם את כולם לגמרי, ומה הדין במקצתן רואים אלו את אלו? לדוגמא כל אלו שבאותה חזית לא רואים מקומה לקומה, אבל הבנין הסמוך כולם מכל החלונות מכל הקומות רואים אותם [ולא את כל עצמם, כמובן] ויש ש"ץ באמצע על גזוזטרא בולטת שרואה את כולם. ומה המקור לזה?
ע"ז יש תשובת הרשב"א ח"א סי' צ"ו שמדמה שמש בסעודה שמצרף לזימון במקצתן רואין וכו' לש"ץ. וע"ז מביא הביה"ל שלכתחילה טוב להחמיר.
וזמננו אינו אלא בדיעבד וודאי גם לביה"ל אפשר לסמוך לכתחילה על הרשב"א, ולומר כל דבר שבקדושה.