פורום אוצר החכמה

אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

עזריאל ברגר כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

אשרי יושבי ביתך כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

א. צריך שאלת רופא ומומחה ולא מסברת יחיד.
ב. מה שאני רואה, מנהג העולם להשאר לשבת עם הס"ת ולא לעמוד, כבודו רואה מקומות שנוהגים לעמוד?

אוהב עמו כתב:לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.

עזריאל ברגר כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:א] יל"ע באדם שהגביה הספר תורה בשבת קודש, ואח"ז כמו המנהג - יושב עם הס"ת עליו כל ההפטרה וברכותיה, וברכת החודש (בשבת האחרונה). ויל"ע דכיון דפסקו הרבנים דאסור לנשק הס"ת דהוא חשש סכנה גדולה, הכ"נ הוי חשש גדול שיושב זמן רב עם הס"ת סמוך לפיו ממש, ואולי נצטרך להניח הס"ת על שולחן בצד ולא שישב כל הזמן עם הס"ת עליו. וצ"ע.

ב] בכלל יל"ע במנהג העולם שעומדים בברכת החודש, האם המחזיק את הס"ת צריך ג"כ לעמוד או דאי"ז כבוד הס"ת שיעמוד אלא עליו לשבת (כך נראה לי שנוהגים).

א. אינני רואה בזה חשש אמיתי.
ב. ראוי שהוא עצמו יהיה החזן לברכת החודש. ועכ"פ נוהגים לעמוד. וכפי שמחזיקי הס"ת הראשון והשני שניהם עומדים בברכת החודש.

א. צריך שאלת רופא ומומחה ולא מסברת יחיד.
ב. מה שאני רואה, מנהג העולם להשאר לשבת עם הס"ת ולא לעמוד, כבודו רואה מקומות שנוהגים לעמוד?

א. צודק.
ב. בכל מקום ראיתי שעומדים. ועכ"פ אלו שנוהגים לשבת - גם עכשיו עליו לשבת. אין שום חילוק בין המקרים. אלא שאם אפשר בקל שהמגביה יהיה החזן - עדיף טפי.

אוהב עמו כתב:לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.
ג. כדי להפחית ככל האפשר את שהות עולים רבים ליד הבעל קורא למשך זמן ארוך, יהיו בתחילה שישה עולים עם עליות קצרות ככל האפשר ואז הבעל קורא יעלה לשביעי ויקרא את רוב הפרשה ואת המפטיר.

אוהב עמו כתב:לקראת שבת הקרובה אני רוצה לפרסם כמה הוראות לבאי בית הכנסת (שעבר לחצר ומתפללים בו בשמירה ראוייה תוך הקפדה על מרחק בין מתפלל לחברו)

לכאורה מחמת הקורונה יש להתיר:

א. שהעולה לתורה לא יישאר סמוך לבימה, וגם הגבאי יעמוד מרחוק.
ב. העולה יברך על הספר תורה בלי להחזיק אלא הבעל קורא ייפתח ויחזיק את שני העצי חיים, או לחילופין שהאוחז בספר תורה [וכן המגביה והגולל] יהיו עם כפפות.
ג. כדי להפחית ככל האפשר את שהות עולים רבים ליד הבעל קורא למשך זמן ארוך, יהיו בתחילה שישה עולים עם עליות קצרות ככל האפשר ואז הבעל קורא יעלה לשביעי ויקרא את רוב הפרשה ואת המפטיר.

לפענ"ד, נקודת התורפה שלנו בבתי הכנסת הוא קריאת התורה. כמעט בלתי אפשרי שלא יהיה מגע פיזי ו/או עמידה קרובה מדי בין שני אנשים או יותר.
לכן, במידה ומתעקשים להמשיך ולפתוח את בתי הכנסת לתפילה במניין, יש (לקבל את אישורו של הרב ו)לנהוג כדלהלן:
פתיחה: א מהקהל ניגש לפתוח את ארון הקודש, אך אינו מוציא ספר! (כדי שלא יצטרך ליצור מגע עם החזן).
הוצאה: החזן עצמו יוציא את הספר, יאמר "גדלו", ויניחו על בימת הקריאה. בזמן ההולכה אף אחד לא ניגש לנשק את הספר!
הגבאי: יקרא לאנשים לקבל עלייה בעודו עומד במקומו. מבלי להתקרב לבימת/שולחן הקריאה.
העולים: יברכו את הברכות במקומם (!) כמו שעושים בשמח"ת בבתי כנסת בהם יש חשש פקו"נ מצפיפות האנשים. ולא יגשו לנשק את ספר התורה לפני הברכות.
בעל הקורא: בלבדו יעמוד ויקרא מתוך הספר כאשר אין על ידו אף אחד אחר!
הגבהה וגלילה: לאחר שבעל הקורא התרחק מבימת הקריאה, יעלה המגביה להגביה את הספר, ואח"כ יניחנו בחזרה על בימת הקריאה ויגלול ויכסה את הספר בעצמו! ויתישב עם הספר אחרי שהוא כבר כרוך במעילו.
הכנסה: מי שפתח את הארון, ייגש שוב לפתוח, ויתרחק כדי שהמגביה יוכל להחזיר את הס"ת להיכל.

כהנ"ל הוא לפענ"ד, ואשמח לשמוע את דעתכם.

אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך!

צפנת פענח כתב:רצו"פ שאלה העומד כעת על הפרק, ותשובה מהגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, הראב"ד דירושלים עיה"ק ת"ו, בעל מועדים וזמנים ותשובות והנהגות.

שומע ומשמיע כתב:האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

שומע ומשמיע כתב:האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

צביב כתב:

שומע ומשמיע כתב:האם זה בזיון לס"ת להחזיק בו עם כפפות?

שו''ת תורה לשמה סימן כו

צביב כתב:אי אפשרלאחוז עם טלית?
( מי שחושש לאוויר, וכל היום ידיו בכפפות, אולי כך לבושו משום סכנה,
אבל מי שלא חושש לאוויר, ובמשך היום ידיו אינם בכפפות,
החשש בטלית ( או במטפחת ) החשש הוא כמו החשש באוויר)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין שו"ת ויען שאול חיו"ד סימן ו'.

יהודה בן יעקב כתב:רב ביהכ"נ שבו אני מתפלל כתב כי יעשו מנינים לשחרית ומוסף בחצרות הבתים ומקומות פתוחים, ולאחמ"כ בין השעות 9-10 יעשו קריאה"ת ברחבת ביהכ"נ.

הוא הוסיף וכתב כי אין לומר קדיש לאחר קריאה"ת. האם יש לזה מקור / הסבר?

כפי הנראה הוא סובר שיקראו שוב ושוב את הקריאה, ומשום כך הוא דימה זאת לקריאה ארוכה. האם ניתן לומר כך, כשכל קריאה מתחלפים האנשים השומעים?

עתניאל בן קנז כתב:הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

שמש כתב:לכאורה יש מקומות בארץ שממשיכים להתפלל במניין ולקרוא בתורה (בבתים פרטיים של רבנים וכד' שיש ס"ת ובני הבית מספיקים למניין, וכמובן במלונות הקורונה...).

טברייני כתב:

עתניאל בן קנז כתב:הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

בתקווה שתגמר הקורונה מהר ולא נצטרך להשלים פרשות רבות

יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

ברוך00 כתב:

יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

ברוך00 כתב:

יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

טברייני כתב:

עתניאל בן קנז כתב:הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קלה, ב)
עיין שם ובנו"כ.

בתקווה שתגמר הקורונה מהר ולא נצטרך להשלים פרשות רבות, לא נספיק סעודה שנייה לפני השקיעה...

יוצא פוניבז' כתב:

ברוך00 כתב:

יוצא פוניבז' כתב:באחד המנינים בעירנו, קראו היום בתורה את כל פרשת השבוע, למקרה שבשבת יהיה סגר מוחלט ולא יוכלו להתכנס לשמוע קריה"ת.
ועי' מאמ"ר סי' קלז סק"ב דמצדד לגבי הדין דאם דילגו פסוק מקריה"ת בשבת דצריך לחזור ולקוראו אפי' כבר סיימו התפילה, דאם אותו פסוק הוא ממה שקראו כבר בשני וחמישי אי"צ לחזור. ומשמע דס"ל דאף דקי"ל להלכה דבשבת חוזרין וקוראין מה שקראו בשני וחמישי, מ"מ אי"ז אלא לכתחילה ולא לעיכובא. ונמצא יוצאין בזה ידי חובת קריאת פרשת השבוע.

גם אם נימא כהמאמ"ר היינו במה שמחוייבים בבו"ה ולא בכל הפרשה

לא נכון.
יעויין במאמ"ר.