פורום אוצר החכמה

בגמרא יומא סט:

תלמוד בבלי מסכת יומא דף סט עמוד ב
ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור? - אמר רב ואיתימא רבי יוחנן: בייא, בייא! היינו האי דאחרביה למקדשא, וקליה להיכליה, וקטלינהו לכולהו צדיקי, ואגלינהו לישראל מארעהון, ועדיין מרקד בינן. כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא - לא איהו בעינן. ולא אגריה בעינן. נפל להו פיתקא מרקיעא, דהוה כתב בה אמת. אמר רב חנינא, שמע מינה: חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא, מסרוהו ניהליהו. נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים. אמר להו נביא לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה, שנאמר ויאמר זאת הרשעה. בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא, ורמא קלא, ואזל קליה ארבע מאה פרסי. אמרו: היכי נעביד? דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא. אמר להו נביא: שדיוהו בדודא דאברא, וחפיוהו לפומיה באברא, דאברא משאב שאיב קלא, שנאמר ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה.

אם כן מהו שאנו אומרים בק"ש בכל יום "השמרו לכם.. וסרתם ועבדתם אלהים אחרים".
משמע שיש על זה אזהרה וצווי.

https://www.kolhalashon.com/pdf/OldSite ... 200944.pdf
עמ' ד

כמדומני שראיתי פעם מסבירים שבאמת לא נתבטל יצה"ר דע"ז, אלא כלשון הגמרא

שדיוהו בדודא דאברא, וחפיוהו לפומיה באברא, דאברא משאב שאיב קלא, שנאמר ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה.

והיינו שנדחק עמוק מאד, שלא יפתה ויעורר, אבל היצה"ר קיים.

איברא שמהמשך לשון הגמרא שם משמע שאכן כפשוטו, שהרי הזהירם לגבי יצה"ר דעריות שלא יהרגוהו, ע"ש.

ובכל אופן לא ידעתי כעת מי דיבר בזה.

עיין שיר השירים רבה ז יג, שיצה"ר דע"ז נעקר. וצרף להאמור לעיל, וראה עוד לקמיה.

--

כתב הרמב"ם ר"פ יו"ד מהל' מתנו"ע ה"א

חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו לעשות צדקה, ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר בצדקה תכונני, ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה.

וכתב במעשה רוקח שם

חייבים אנו וכו'. ראוים הדברים למי שאמרן ובפרט בזמן הזה שהכל להוטים אחר הממון ושמעתי מפי הרב עמנואל חי ריקי זלה"ה בדרוש שעשה בעיר המהוללה אזמיר יע"א בהיותי שם סימן לדבר חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ר"ת זנות עבודה זרה ממון, כי ידוע דשיתא אלפי שני הוי עלמא, ושני אלפים ראשונים היו להוטים אחר הזנות, כדכתיב ויראו בני אלהים את בנות האדם וכו,' וב' אחרים ע"ז, כדאשכחן בזמן מלכי ישראל וכו', ואלה האחרונים אחר הממון. על כן יש לנו ליזהר ביותר על הצדקה כדי לקרב הגאולה. וכבר אמרו שיש לכוין בכל יום בתפלה באמרו לישועתך קוינו כל היום למ"ש צפית לישועה לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד:

והשווה: דבש לפי מע' ז אות ו ועוד, אמרי שמאי ח"ה פר' האזינו סי' תלד עמוד רפד [וע' הושע יב ח-ט ורש"י, וזכירה יד כא ותרגום, וא"ש מאד להנ"ל, כמ"ש אמדו"ר מאוז'רוב בספר באר משה ח"ו עמוד תקצד והלאה].

וכעי"ז שמעתי כמ"פ מהגרי"ח סופר שליט"א, בשם הח"ח, שאין לפרש כפשוטו שביטלו יצה"ר דע"ז, אלא שהמירו יצה"ר דע"ז ביצה"ר דממון. (ול"י כעת המקור לזה בס' הח"ח).

אבל כיו"ב הובא מהחזו"א בס' מעשה איש ח"ב עמוד קסג, וז"ל,

רבי אליקים שלזינגר שמע מרבינו [החזו"א זצ"ל] בשם המהר"ל, שבשעה שאנשי כנסת הגדולה השביעו את יצרא דעבודה זרה שיצא, ביקש שיתנו לו יצר אחר במקומו, ושאלוהו במה תנוח דעתו, ואמר ביצרא דממונא, והסכימו לזה, ואמר החזו"א שמשמע מזה שיצרא דממונא הוא מתולדות יצרא דעבודה זרה.
(ספר בית אב שיחות ח"ב עמוד תנה).

עד כאן.

ולכאורה י"ל שיצר ממון מיצר דעריות הוא, [ואמנם כולהו יסודם מע"ז ואכ"מ, ובודאי ממון וכנ"ל, וע' ל' הרא"ש באו"ח אות כט וז"ל, אל תשים זהב כסלך כי זאת תחילת ע"ז, ע"ש], וגזל ועריות נפשו וכו', ועוד כיו"ב בכ"ד, ואכ"מ.

ועל של עתה באתי, כי מצאתי כעת לגאון חיד"א ז"ל בס' דברים אחדים (דרוש ח לשבת זכור דקל"ב ע"ב ד"ה עוד רמזתי) שכתב בזה"ל, יצה"ר דזנות ודע"ז, שהוא הממון, שהוא ע"ז של הדור הזה, עכ"ל. ודוק.

הנ"ל ידוע בשם אדה"ז בעל התניא. ולראשונה אני שומע שיש כ"כ הרבה מקבילות ומקורות לזה. והאם אכן מופיע כעי"ז בכתבי המהר"ל?

חרסון כתב:הנ"ל ידוע בשם אדה"ז בעל התניא. ולראשונה אני שומע שיש כ"כ הרבה מקבילות ומקורות לזה. והאם אכן מופיע כעי"ז בכתבי המהר"ל?

איזה פרט ידוע מבעל התניא?
אפשר להביא המקור מדברי בעל התניא?

ואינני יודע אם ישנו בכתבי מהר"ל, וצריך לחפש במפתחות למהר"ל של מכון ירושלים, ומסתבר שיהיה קל למצוא דרך שם.

באגרת הקודש של הר"א בנו של הנועם אלימלך בשם "שמעתי מגדול אחד".

לנושא: עי' כסף משנה פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז ומש"כ הב"ח בדבריו יו"ד סי' רס"ח (אצטט בהמשך בל"נ)

דרופתקי דאורייתא כתב: . . אפשר להביא המקור מדברי בעל התניא? . .

כך לשון הגרח"י אייזענבאך שליט"א בכ"מ:[עיקר הדבר מופיע אף במקומות נוספים, אך המהימן והמפורט ביותר הוא זה, כמדומני].

בנוגע למהר"ל, שמא יש לקשר עם המבואר בחדא"ג שלו סוף מס' סנהדרין. וילע"ע.

וכן בלקוטי מוהר''ן,
בסימן יג מפרש בזה את הפסוק ביום הוא ( בביאת המשיח ) ישליך האדם את אלילי כספו,
ובסימן כג, מבאר שהנופלים בתאות ממון אינם מאמיניםשהקב''ה יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה,
''אלו הנופלים בתאות ממון שהם ע''ז כלול' מע''ז של שבעים אומות וכו' ''

לאחרונה שמעתי, שבגלל שביטלו את יצרא דע"ז - פסקה מהם הנבואה.
האם יש לזה מקור בספרים?!

עזריאל ברגר כתב:לאחרונה שמעתי, שבגלל שביטלו את יצרא דע"ז - פסקה מהם הנבואה.
האם יש לזה מקור בספרים?!

זה נשמע כסגנון הרב קוק כו', אבל מבואר כן כבר בכתבי ר"צ הכהן.

הצעת הסבר באופן מסויים
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28008#p364521

אגב, עובדי אלילים המצויים בזמנינו במזרח וכו', האם זה בגדר יצרא דע"ז או מנהג אבותיהם בידיהם ותל"מ?

כמדומה שלא הזכירו זאת בהלכות יין נסך,

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:לאחרונה שמעתי, שבגלל שביטלו את יצרא דע"ז - פסקה מהם הנבואה.
האם יש לזה מקור בספרים?!

זה נשמע כסגנון הרב קוק כו', אבל מבואר כן כבר בכתבי ר"צ הכהן.

רבי צדוק הכהן בשיחת מלאכי שרת (ד"ה בתנחומא), ראה שם באריכות, וכ"כ הגר"א בפירושו לסדר עולם (פ"ל).

באיגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך (איגרת א) כתב: 'ושמעתי מגדול אחד שאמר זה היצר הרע של עבודה זרה אנשי כנסת הגדולה הרגו אותו, זהו תמיהה גדולה האיך אפשר להרוג המלאך שהוא גוף נקי זך ורוחני, אלא רק שהעבירו מאומנתו ראשונה, אם כן מה הוא אומנתו עתה, הלא כל מלאך נברא לאיזה שליחות, אלא שנותנין לו אומנות הממון לבלבל בני אדם ברדיפת ממון ועושר, שזהו קרוב לעבודה זרה בעוונותינו הרבים'.
ובספר החיים (לרבי חיים אחיו של המהר"ל, חיים טובים פ"ה) כתב שיצר הממון הוא בכלל עבודה זרה, וכתב שם שמה שכחלינהו אנשי כנה"ג לעיניה, הוא עצמו זה שהשאירו את יצרא דממונא, כי בכך שהכסף מסמא את עיניו וטורדו, האדם פחות פנוי ליצרא דעבודה זרה ודעבירה, ע"ש באריכות.
וביאר יותר בערך ש"י (ערכין לב:) שהרדיפה אחר הממון מראה שאינו מאמין שהכל מאת ה'. וראה שם שפירש עוד שלא התבטל יצרא דע"ז לגמרי, כי נשאר יצר המתגאה שכאילו עובד ע"ז.

פילווישוק כתב:

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:לאחרונה שמעתי, שבגלל שביטלו את יצרא דע"ז - פסקה מהם הנבואה.
האם יש לזה מקור בספרים?!

זה נשמע כסגנון הרב קוק כו', אבל מבואר כן כבר בכתבי ר"צ הכהן.

רבי צדוק הכהן בשיחת מלאכי שרת (ד"ה בתנחומא),
ראה שם באריכות,
וכ"כ הגר"א בפירושו לסדר עולם (פ"ל).

וע"ע מש"ח פ' בהעלותך יא,יז.

ראה כאן במדור פלאות עדותיך, (והשווה לעיל והמ"י ודו"ק)