שמונה עשר כלים, הם רדיד המכסה את כל הגוף, ומצנפת, וחגורה, ונעלים, ובגד הזיעה, וחלוק בית, וגלימה על שני הבגדים, ובתי שוקים, ובתי ידים המגיעים עד השחי מפני שארצם קרה לפיכך היו מכסים ידיהם תמיד, וגרבים גם הם על השוקים, וסודר קטן שמכסה בו ראשו וכתפיו, ושתי מגבות שמנגב בהם כשמתרחץ, ובגד יקר שלובש על כל הבגדים, ומטפחת לנגב בה את הידים בעת הנטילה, ואבנט. ואין הלכה כר' יוסי.
פירוט השמונה עשר כלים הוא התייחסות לדברי רבי יוסי התנא (הדברים נמצאים בגמ' שבת קכ.) במשנה שהיה מארץ ישראל. למי אפוא כוונת הרמב"ם "ובתי ידיים המגיעים עד השחי מפני שארצם קרה", ארצם של מי?
(לא מצאתי לכך התייחסות במהדורת הרב קאפח או מהדורת פיקסלר. אולי יש במהדורת המאור?)