פורום אוצר החכמה

בסה"י חלק השו"ת סי' מח נוזף ר"ת בר' משולם על מה ששמע שר' משולם מצרף ביו"ט את קריאת והקרבתם למנין הקרואים, וטענתו שהרי קריאה זו אינה מדינא אלא תקנת הגאונים (כמש"כ תוס' מגילה ל ב). ר' משולם התנצל שלא צירף את והקרבתם למנין הקרואים אלא שקראו והקרבתם ב"פ כשם שאנו קוראים מפטיר. יעו"ש

וצע"ג שהרי בחוה"מ אנו מצרפים והקרבתם למנין ד' קרואים אע"פ שאינו מעיקר הדין? אטו חילק ר"ת בין והקרבתם דיו"ט לחוה"מ?

ברשות החברים, הקפצה!

איש_ספר כתב:בסה"י חלק השו"ת סי' מח נוזף ר"ת בר' משולם על מה ששמע שר' משולם מצרף ביו"ט את קריאת והקרבתם למנין הקרואים, וטענתו שהרי קריאה זו אינה מדינא אלא תקנת הגאונים (כמש"כ תוס' מגילה ל ב). ר' משולם התנצל שלא צירף את והקרבתם למנין הקרואים אלא שקראו והקרבתם ב"פ כשם שאנו קוראים מפטיר. יעו"ש

וצע"ג שהרי בחוה"מ אנו מצרפים והקרבתם למנין ד' קרואים אע"פ שאינו מעיקר הדין? אטו חילק ר"ת בין והקרבתם דיו"ט לחוה"מ?

ביו"ט - משנה שלמה שנינו 'בפסח קורין בפרשת מועדות של תו"כ וכו'', וא"כ א"א לצרף 'והקרבתם'.
בחוה"מ - במשנה לא מופיעה שום קריאה [לחוה"מ פסח], ואילו בתוספתא תניא 'ושאר ימות הפסח מדלגין מעניינות הפסח הכתובין בתורה', ובלשון הברייתא המובאת בגמ' 'מלקט וקורא מענינו של פסח', ורק בגמ' מובא הסדר איך נוהגים, והרי פרשת 'והקרבתם' הוא גם 'מענינו של פסח'.

לא נראה לי שהאבחנה בין משנה לגמ' מקובלת על ר"ת...

לעיל לא ציינתי באופן מדויק. והנה ציון מפורט לחילופי הדברים.

בסי' מה אות ג', נוזף ר"ת בר' משולם, ששמע שבמקומו אין מוסיפים עליה למפטיר. וע"כ כותב לו ר"ת, שהדבר ידוע שלהלכה מפטיר עולה למנין שבע (כלומר למנין הקרואים לכל שבת ומועד כדינה), אבל מ"מ כבר נהגו להוסיף עולה למפטיר, שהרי בשבת ויו"ט מותר להוסיף. ושוב מוסיף ר"ת ומחריף את טיעונו, שאם אפשר לוותר על עליה נוספת למפטיר זה בשבת או בשבת ר"ח, אבל ביו"ט? זה לא יתכן שהרי קריאה של והקרבתם אינה מהדין.

בסי' מז אות ה, משיב ר' משולם, שחלילה לא עלה על דעתו לוותר על עליה של מפטיר, שהרי הוא מכת הסוברים שמפטיר אינו עולה למנין שבע! וא"כ אי אפשר לחשוד בו שוויתר על עליה של מפטיר שלדידו אינו מנהג אלא חובה, והחידוש שנהגו אצלו בקריאה של יו"ט שהחמישי קורא והקרבתם והשישי הוא המפטיר חוזר וקורא והקרבתם, ונמצא שהמפטיר כופל את הקריאה כשם שאנו עושים בשבת. ומנהג זה הוא תולה ברבינו אליהו.

בסי' מח אות ה, משיב ר"ת, שהמנהג הזה של רבינו אליהו אין לו טעם, ואין שום מצוה להכפיל בעלמא.

הראני חכ"א לדברי הרי"ד בפסקיו למגילה לא והוא מס' המכריע סי' לא והעתיקו בשבה"ל שבת אות עט מספרו של הרי"ד ספר הלקט (והוא חיבור נוסף כמו שהוכיח אברמסון ודלא כמו שציינו בהערות למהדורת ז"א):

וכמה חיזרתי למצוא ראיה לקריאת המוספין ולא מצאתי לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא, שקריאת כל המועדות מפורשת בגמרא וכמה בני אדם קורין במועדות מפורש לקמן במתני', וקריאת המוספין אינה נזכרת כלל בשום מקום. ונראה לי שאינו אלא תיקון הגאונים שיקראו המפטיר במוספין כדי להשגירן שליח ציבור בפיו ויאמר אותם בתפילה, ומפני שאינו מפטיר קורא בתורה אלא לכבוד התורה לא חששו שיקרא במה שקראו הראשונים אלא תיקנו שיקרא במוספין, ובאילו ארבעה ימי מועד שאין הפטרה תיקנו שיקרא הרביעי במוספין כדי להשגירן שליח ציבור בפיו אף על פי שאינו מכח הלכה.

הרי"ד מצביע ע"כ שקריאת והקרבתם אין שרשה בחז"ל, ואומר שכיון שכל עלית המפטיר לפי מנהגינו (שמוספים עליה למפטיר על מנין הקרואים המחויב) אינה אלא משום כבוד התורה (ואינה מן הדין) לפיכך אין לחוש שנותנים לו לקרוא בקריאה שאינה מן הדין.
וגם עליו תסתער הקושיא מחוה"מ, שהרי שם נותנים לעולה הרביעי קריאה של והקרבתם.
ואל תדמה בנפשך שלרי"ד יש מנהג אחר בקריאת חוה"מ, שהרי מיד הוא מזכיר את מנהג הקריאה בחוה"מ שהוא כמנהגינו בלא שום שינוי. וכאילו אינו חש שדבריו סותרים קצתם את קצתם.

איש_ספר כתב:לא נראה לי שהאבחנה בין משנה לגמ' מקובלת על ר"ת...

ההבדל הוא לא בין תוקף דברי המשנה לדברי הגמ'.
אלא, שלגבי יו"ט כותב ר"ת "(והשבעה)[והחמשה] איתקין לקרות בתו"כ", שכך היה עיקר התקנה 'ביו"ט חמשה וכו' בפרשת המועדות שבתו"כ', ואם יקרא החמישי פר' והקרבתם לא קיימו את התקנה.
בחוה"מ, שהתקנה היתה לקרוא ארבעה 'מענינו של פסח', אלא דבגמ' מובא 'והאידנא נהוג עלמא משך תורא קדש', א"כ אם יקראו שלש ב'משך' ורביעי ב'והקרבתם', נמצא שקיימו בין התקנה של 'ארבעה מענינו של פסח' והן את ה'נהוג עלמא משך'.

א) יעויין שו"ע סי' קלז ס"ו.
ב) בחוה"מ אסור להוסיף על הקרואים, ואין דנין אפשר משאי-אפשר.

סעדיה כתב:

איש_ספר כתב:לא נראה לי שהאבחנה בין משנה לגמ' מקובלת על ר"ת...

ההבדל הוא לא בין תוקף דברי המשנה לדברי הגמ'.
אלא, שלגבי יו"ט כותב ר"ת "(והשבעה)[והחמשה] איתקין לקרות בתו"כ", שכך היה עיקר התקנה 'ביו"ט חמשה וכו' בפרשת המועדות שבתו"כ', ואם יקרא החמישי פר' והקרבתם לא קיימו את התקנה.
בחוה"מ, שהתקנה היתה לקרוא ארבעה 'מענינו של פסח', אלא דבגמ' מובא 'והאידנא נהוג עלמא משך תורא קדש', א"כ אם יקראו שלש ב'משך' ורביעי ב'והקרבתם', נמצא שקיימו בין התקנה של 'ארבעה מענינו של פסח' והן את ה'נהוג עלמא משך'.

דפח"ח!

איש_ספר כתב:הראני חכ"א לדברי הרי"ד בפסקיו למגילה לא והוא מס' המכריע סי' לא והעתיקו בשבה"ל שבת אות עט מספרו של הרי"ד ספר הלקט (והוא חיבור נוסף כמו שהוכיח אברמסון ודלא כמו שציינו בהערות למהדורת ז"א):

וכמה חיזרתי למצוא ראיה לקריאת המוספין ולא מצאתי לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא, שקריאת כל המועדות מפורשת בגמרא וכמה בני אדם קורין במועדות מפורש לקמן במתני', וקריאת המוספין אינה נזכרת כלל בשום מקום. ונראה לי שאינו אלא תיקון הגאונים שיקראו המפטיר במוספין כדי להשגירן שליח ציבור בפיו ויאמר אותם בתפילה, ומפני שאינו מפטיר קורא בתורה אלא לכבוד התורה לא חששו שיקרא במה שקראו הראשונים אלא תיקנו שיקרא במוספין, ובאילו ארבעה ימי מועד שאין הפטרה תיקנו שיקרא הרביעי במוספין כדי להשגירן שליח ציבור בפיו אף על פי שאינו מכח הלכה.

הרי"ד מצביע ע"כ שקריאת והקרבתם אין שרשה בחז"ל, ואומר שכיון שכל עלית המפטיר לפי מנהגינו (שמוספים עליה למפטיר על מנין הקרואים המחויב) אינה אלא משום כבוד התורה (ואינה מן הדין) לפיכך אין לחוש שנותנים לו לקרוא בקריאה שאינה מן הדין.
וגם עליו תסתער הקושיא מחוה"מ, שהרי שם נותנים לעולה הרביעי קריאה של והקרבתם.
ואל תדמה בנפשך שלרי"ד יש מנהג אחר בקריאת חוה"מ, שהרי מיד הוא מזכיר את מנהג הקריאה בחוה"מ שהוא כמנהגינו בלא שום שינוי. וכאילו אינו חש שדבריו סותרים קצתם את קצתם.

עתה הראני א"מ שליט"א:

כאמור מעלה, הרי"ד כתב את דבריו גם בספר המכריע ערך לא, ושם בסוף הפרק, בדפו"י כתוב לאמור:

עוד אני הכותב צריך לעיין על מנהג הרע שנוהגים במקומינו לקרוא בחולו של מועד של פסח שלשה בני אדם בפרשיות האמורות בפסח, משך תורא קדש בכספא, ואחד קורא בפרשת פנחס והקרבתם, וכך כתוב בכל הסידורים חדשים וישנים.

והעיר הרש"א ורטהימר במהדורתו, שהוא גליון מד' המעתיק ואינו מד' הרי"ד.

אכן מהרי"ט אלגאזי סבר לתומו שאלו ד' הרי"ד והוא מבאר דבריו בתשו' הנדפסת בתוך שלמי חגיגה (מהדו' אהב"ש עמ' קמב ואילך)
הנידון שם, שטעו בחוה"מ של פסח והעלו את הרביעי גם הוא לפרשת המועדות, וקודם שבירך ברכה שאחריה נזכרו שלא קראו והקרבתם. אם יגללו לוהקרבתם ולא יחושו לפגמו של ראשון וכו'. והוא מביא ד' המכריע הנ"ל שהוא מייחסו לרי"ד ומבארו כמו שנכתב למעלה, שהרי"ד קורא למנהגינו מנהג רע שהעולה הרביעי שהוא מדינא קורא בקריאה שאינה מן הדין. ובסו"ד מבאר מנהגינו ע"ד שביאר הגאון ר' סעדיה, שכיון שקראו בפרשיות המועדות שפיר דמי.
והנה תחילת דבריו הנוגעים לענינו:

בסה"י שם כותב ר"ת לרבינו משולם

ובמסכת סופרים מפרש שעושין בב' כוסות לפי שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד והן עיקר ותוספתות וברייתות הרבה ממנה בתלמוד ורוב מנהגנו על פיהם כגון ויחל בתענית שלנו ופרשת מוספין וברכת מפטיר וכמו שיש בשאר תוספתות ובמשנת זרעים דברים שאין אנו נוהגין על פיהם ואפילו בתלמוד שלנו כמו כן במסכת סופרים אך בדברים שאנו נוהגין על פיה אנו צריכין להחזיק והכופר בה הרי זה מין...

יש שיכול לבאר מה כוונת ר"ת במש"כ על פרשת המוספין? האם כוונתו לקריאה שקוראים למפטיר? לפנינו אין במסכת סופרים!
המהדיר ישמח למר"מ למי מהחכמים שעמד על דר"ת אלו.

איש_ספר כתב:בסה"י שם כותב ר"ת לרבינו משולם

ובמסכת סופרים מפרש שעושין בב' כוסות לפי שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד והן עיקר ותוספתות וברייתות הרבה ממנה בתלמוד ורוב מנהגנו על פיהם כגון ויחל בתענית שלנו ופרשת מוספין וברכת מפטיר וכמו שיש בשאר תוספתות ובמשנת זרעים דברים שאין אנו נוהגין על פיהם ואפילו בתלמוד שלנו כמו כן במסכת סופרים אך בדברים שאנו נוהגין על פיה אנו צריכין להחזיק והכופר בה הרי זה מין...

יש שיכול לבאר מה כוונת ר"ת במש"כ על פרשת המוספין? האם כוונתו לקריאה שקוראים למפטיר? לפנינו אין במסכת סופרים!
המהדיר ישמח למר"מ למי מהחכמים שעמד על דר"ת אלו.

תשובות פסקים ומנהגים (חלק א עמוד קטו): ובכמה דברים אנו סומכים על סדר רב עמרם וה"ג ומסכת סופרים כמו פרשת פנחס למוספי רגלים11, שלא מצינו בכל התלמוד אלא ליום טוב קרבנות שכתב (בי') [בתורת] כהני[ם]. ואפילו דברים המכחישים תלמוד [שלנו].
11 ראה מגילה ל, ב ותוספות שם ד"ה ושאר: בספר הישר הנ"ל: הל' שמחות למהר"ם, סימן ד.