פורום אוצר החכמה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:והאם האדם מחויב לאומרם או שאינו אלא לתוספת זכות?

לעמל יולד כתב:נסתפקתי אז, אנן דלא קיימא לן לומר נוסח זה, האם מותר לאמרו אם ירצה, או אמירתו ייחשב לנו כהפסק בין ישתבח ליוצר אור?

גל של אגוזים כתב:יש לדמות קצת למנהג הבעש"ט ז"ל לומר כגונא כשהתפלל ביחידות [עם סופו 'ברכו' ו'ברוך ה' המבורך'], ויש לחלק.

תלמיד-חכמים כתב:רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק בפרק על ההשתחויה כותב שהיחיד צריך לכרוע (לפי דבריו שם בכל הענין במעלת ההשתחויה) כשאומר ברכו. ומשמע שהיה פשוט לו שיחיד אומרו. ושמא כוונתו לנוסחים של קדיש שהובאו כאן לעיל? וצ"ע. ובמשנה ברכות איתא להדיא "מה מצינו בבית הכנסת" לגבי ברכו.

לענין כתב:

גל של אגוזים כתב:יש לדמות קצת למנהג הבעש"ט ז"ל לומר כגונא כשהתפלל ביחידות [עם סופו 'ברכו' ו'ברוך ה' המבורך'], ויש לחלק.

אשמח אם מישהו יראה לנו היכן המקור הראשון שנזכר זה ליחיד.
במקורות הקדומים של הכגונא (משנות התקמ"ה והלאה) זה עדיין לא מופיע.
גם כדאי לדעת - הקטע הזה הוא לא ממש המשך של הכגונא, אלא בזוה"ק הוא קצת אחרי זה.