פורום אוצר החכמה

שמעתי שהרב דוד לאו יעץ לקרוא בתורה בשני ספרי תורה, באחד קורא הבעל קורא ובשני קורא העולה לתורה.

האם למישהו יש את הפסק המלא עם נימוקים?

או לחילופין האם מישהו יודע מה הנידון בזה, אני בעניותי לא רואה בזה שום בעייה, אך האם יש בזה בעייה כל שהיא? האם יש שהתנגדו לזה? ומה הדין לגבי היום שלאחר המגיפה (בקרוב בעז"ה), האם גם אז יהיה מותר לעשות כך?

עוד יש לעיין אם הבעל קורא מכובד לעלות לתורה בכה"ג, האם עדיף שיעלה לספר תורה שבו הוא עכשיו קורא מדין אין מעבירין על המצוות, או שמא עדיף שיעבור לס"ת השני שבו קראו עד עתה כבר את העליות, וצריך שהעליות יתקיימו באותו ספר.

ושוב נראה דיותר כצד הראשון דאין זו חובת הספר שיקראו בו את הפרשה אלא חובת הציבור.

למה לא עונים? זה חשוב להלכה למעשה.

אכן מסתבר שאין בזה שום חשש, אבל הבעל קורא אם עולה ודאי יעלה מהס"ת שקורא בו ולא יעזבנו, שיש לחוש לפגם הס"ת.

מתוך מכתב הראשל"צ עמ' 3

ג. כאשר העולים לתורה לא יכולים לקרוא בעצמם, יכולים להוציא ב' ספרי תורה, והעולה ישתמש בס"ת א' והקורא בס"ת שני במרחק א' מהשני, )ולכתחילה אין לנהוג כן בכדי שיקראו מתוך אותו ספר, וגם מחמת כבוד הס"ת. אך בהתגברות המגיפה יש להקל בזה מכורח השעה(. המברך יראה מקום הקריאה ויאחוז הס"ת שלידו ויברך, ויקרא בלחש עם הש"ץ הקורא מהספר השני.

יהודה בן יעקב כתב:מתוך מכתב הראשל"צ עמ' 3

ג. כאשר העולים לתורה לא יכולים לקרוא בעצמם, יכולים להוציא ב' ספרי תורה, והעולה ישתמש בס"ת א' והקורא בס"ת שני במרחק א' מהשני, )ולכתחילה אין לנהוג כן בכדי שיקראו מתוך אותו ספר, וגם מחמת כבוד הס"ת. אך בהתגברות המגיפה יש להקל בזה מכורח השעה(. המברך יראה מקום הקריאה ויאחוז הס"ת שלידו ויברך, ויקרא בלחש עם הש"ץ הקורא מהספר השני.

וקשה לי על דברי הראשל"צ, למה לכתחילה צריך שיקראו באותו ספר? ועוד איזה ביזוי יש כאן לס"ת? זה מאוד מכובד שהעולה קורא בספר בפנ"ע והבעל קורא בספר אחר.

מתוך תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א (מצורפת, התפרסם בגליון עיון הפרשה קעז)

אין ראוי להוציא שתי ספרי תורה, כי בזיון לתורה, שמוציאין שני ספרי תורה, ומברכים על אחד, ואינו מברך על הספר תורה שקורא בו.

ביזיון לתורה שמוציאים ספר ולא מברכים עליו? כי אם כן אפשר שאחת העליות יקבל הבעל קורא ויקרא
או שבזיון שקורא בלא ברכה, ואולי אפשר שהבעל קורא יברך בתחילה ובסוף הקריאה כעין המנהג הישן ובאמצע יעלו אחרים ויברכו ויל"ע
נ"ב אם הבעיה הקריאה בלא ברכה יש לסמוך לכאן מנהג חלק מהחסידים לקרוא הקללות בלא ברכה שהוא עצמו ראוי לעיון אך אולי יש עליו שם מנהג אשר ניתן ללמוד ממנו גם לכאן

יהודה בן יעקב כתב:מתוך תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א (מצורפת, התפרסם בגליון עיון הפרשה קעז)

אין ראוי להוציא שתי ספרי תורה, כי בזיון לתורה, שמוציאין שני ספרי תורה, ומברכים על אחד, ואינו מברך על הספר תורה שקורא בו.

עמודים מעיון הפרשה גליון קעז.pdf

ראשית אינני מבין כלל את הביזיון, והרי מקוב בכל קהילות ישראל להוציא ס"ת לנשים לקריאת פרשת זכור אף שלא מברכים עליו, וכן מובא בפוסקים שאין איסור לקרוא בס"ת בלי ברכה, ואם משום שמוציאים שני ס"ת יש בזה חשש ביזיון, לענ"ד אחר שלא מצאנו גזירה כזו בקדמונים ובאים לגזור אותה עכשיו, כיון שידוע טעם התקנה שהוא מפני חשש הדבקות אין בזה חשש, ובכלל אפשר לנהוג כמו שכתב הרב לארץ ולדרים שהעולה לתורה יעלה לס"ת השני (או אדם אחר ממשפחתו הגרעינית).

שני, הרב עוד טען שם שלא טוב שכ"א יכין את קריאתו בתורה מפני שכתוב בשו"ע שטוב שיעמוד אחד לידו וכו', ותמהתי דזו רק מעלה בעלמא, ואין בזה חיוב, וודאי שעדיף לוותר על מעלה זו ולא לנהוג שהעולה לתורה לא יראה את הס"ת ויסמוך על המקלים בסומא ויכנס לחשש ברכה לבטלה.

והנלע"ד כתבתי, וקטונתי.