ברכת מעין שבע
פורסם: ו' מרץ 27, 2020 11:15 am
האם אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת במיניינים מתחת לבתים?
חיים פ. כתב:האם יש מורים לומר מגן אבות במניין מרפסות?
עזריאל ברגר כתב:חיים פ. כתב:האם יש מורים לומר מגן אבות במניין מרפסות?
אם זהו מנין קבוע - הדעת נותנת לאמרו, עכ"פ לדעת מי שאומר שאומרים אותו בירידים וכיו"ב.
(אצלנו (תושבי המועצה האיזורית מטה בנימין) השבת האחרונה היתה כבר השבת החמישית מאז שסגרו את בתי הכנסת)
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".
כזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".
כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.
ישראל אליהו כתב:כזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".
כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.
למה הבא"ח יחיד?
הרי כך המנהג מזמן רבינו הרש"ש בירושלים.
ואף הגרע"י פוסק בעצמו כך לגבי ירושלים, אלא שמחלק בזה בין ירושלים לשאר הארץ, וזה ע"פ סברא קלושה אחה"מ [שהביאה המזבח אדמה סימן רס"ח], שכל ירושלים נחשבת כבית מלא ספרים.
והיותר מסתבר שהטעם הוא ע"פ הרש"ש [וכ"כ המזבח אדמה שהמנהג שהונהג הוא ע"פ הרש"ש, אלא שאיהו גופיה נתן טעם אחר כנ"ל], וממילא אין הפרש בין ירושלים לשאר מקומות.
ומה שזה נגד השו"ע, הרי בכל דבר שהוא ע"פ הקבלה, בני ספרד הולכים אחר הקבלה, וכמו ברכת הנותן ליעף כח שמברכים נגד השו"ע.
יוסף בניהו כתב:ישראל אליהו כתב:כזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".
כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.
למה הבא"ח יחיד?
הרי כך המנהג מזמן רבינו הרש"ש בירושלים.
ואף הגרע"י פוסק בעצמו כך לגבי ירושלים, אלא שמחלק בזה בין ירושלים לשאר הארץ, וזה ע"פ סברא קלושה אחה"מ [שהביאה המזבח אדמה סימן רס"ח], שכל ירושלים נחשבת כבית מלא ספרים.
והיותר מסתבר שהטעם הוא ע"פ הרש"ש [וכ"כ המזבח אדמה שהמנהג שהונהג הוא ע"פ הרש"ש, אלא שאיהו גופיה נתן טעם אחר כנ"ל], וממילא אין הפרש בין ירושלים לשאר מקומות.
ומה שזה נגד השו"ע, הרי בכל דבר שהוא ע"פ הקבלה, בני ספרד הולכים אחר הקבלה, וכמו ברכת הנותן ליעף כח שמברכים נגד השו"ע.
גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
ישראל אליהו כתב:יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].
ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.
ג. לא כל מחלוקת בין חכמי הסוד נחשבת מחלוקת. והרש"ש הוא נחשב מכריע, וכל דבריו הם ע"פ האר"י. ואם הרש"ש אמר לברך בפסח, מה מקום יש לחלוק.
ואגב, גם בענין מעין שבע בבית חתנים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך, כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד).
וממילא מוקשים דברי הרב הנאמ"ן אחה"מ, שסובר שבבית חתנים מברכים [אף מחוץ לירושלים], ומאידך בפסח לא מברכים.
נשארה דעת הבא"ח והישכיל עבדי ודעמייהו [במשך 300 שנה מימות הרש"ש בירושלים], שכיון שמעין שבע נצרכת ע"פ הסוד כמו חזרה, על כן יש להנהיג לברכה, ללא יוצא מן הכלל.
כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].
ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.
ג. לא כל מחלוקת בין חכמי הסוד נחשבת מחלוקת. והרש"ש הוא נחשב מכריע, וכל דבריו הם ע"פ האר"י. ואם הרש"ש אמר לברך בפסח, מה מקום יש לחלוק.
ואגב, גם בענין מעין שבע בבית חתנים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך, כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד).
וממילא מוקשים דברי הרב הנאמ"ן אחה"מ, שסובר שבבית חתנים מברכים [אף מחוץ לירושלים], ומאידך בפסח לא מברכים.
נשארה דעת הבא"ח והישכיל עבדי ודעמייהו [במשך 300 שנה מימות הרש"ש בירושלים], שכיון שמעין שבע נצרכת ע"פ הסוד כמו חזרה, על כן יש להנהיג לברכה, ללא יוצא מן הכלל.
לא ראוי לכתוב כך על סברות של גדולי עולם.
ואם תאמר שנהגו כך בירושלים על פי הסוד, אין זה מחייב להנהיג כך בכל העולם, כי רוב המוחלט של הספרדים לא מקובלים.
אין סיבה שדעת הרש"ש תכריע יותר מאשר שאר מקובלים, בפרט כאלה שקדמו לו או היו בתקופתו, וכל שיש מחלוקת בשיטת המקובלים, גם לשיטתכם, אינה מכריעה את המחלוקת בהלכה (שאין אותה בכלל בנד"ד).
מה שכתב הרש"ש לגבי ליל פסח שחל בשבת, כתב כן על פי הפשט, והנושא כבר נטחן הדק היטב, היטב הדק.
ישראל אליהו כתב:יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].
ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.
גם זו לטובה כתב:מאמר מאת הרב בוקוולד
כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].
ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.
עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.
ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].
ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.
עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.
וכיון שעיקר המנהג נתייסד על פי הקבלה [ובזה סרו תלונות היב"א על הר"פ, שהרי המזבח אדמה מעיד בפירוש שאלו שנהגו - נהגו משום הקבלה. ורק הוא הוסיף מדיליה עוד טעם. אך לא כתב שע"פ זה הושתת המנהג], הרי ע"פ היב"א זה מנהג בטעות, שלדעתו אסור לברך ע"פ הקבלה. והיה לו לפסוק שגם בירושלים אסור לברך. והיב"א לא היסס לשנות מנהגים שלדעתו הונהגו בטעות. וכשם שבמעין שבע בפסח הוא פוסק שגם אלו שנהגו לברך אסור להם עוד לברך, כך גם בכל שבת אסור לברך גם בירושלים שלא בביהכנ"ס.
אולם דעת הבא"ח מובנת, שכיון שנהגו ע"פ הקבלה, שוב אין נפק"מ בין ירושלים לשאר מקומות. שהרי קודם הרש"ש גם בירושלים לא נהגו לברך.
ומשום הקבלה התחילו להנהיג לברך, וממילא בכל מקום שירצו להנהיג לברך, יוכלו לברך, וכירושלים שמזמן הרש"ש.
בונה ירושלים כתב:ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ
ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.
א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].
ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.
עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.
וכיון שעיקר המנהג נתייסד על פי הקבלה [ובזה סרו תלונות היב"א על הר"פ, שהרי המזבח אדמה מעיד בפירוש שאלו שנהגו - נהגו משום הקבלה. ורק הוא הוסיף מדיליה עוד טעם. אך לא כתב שע"פ זה הושתת המנהג], הרי ע"פ היב"א זה מנהג בטעות, שלדעתו אסור לברך ע"פ הקבלה. והיה לו לפסוק שגם בירושלים אסור לברך. והיב"א לא היסס לשנות מנהגים שלדעתו הונהגו בטעות. וכשם שבמעין שבע בפסח הוא פוסק שגם אלו שנהגו לברך אסור להם עוד לברך, כך גם בכל שבת אסור לברך גם בירושלים שלא בביהכנ"ס.
אולם דעת הבא"ח מובנת, שכיון שנהגו ע"פ הקבלה, שוב אין נפק"מ בין ירושלים לשאר מקומות. שהרי קודם הרש"ש גם בירושלים לא נהגו לברך.
ומשום הקבלה התחילו להנהיג לברך, וממילא בכל מקום שירצו להנהיג לברך, יוכלו לברך, וכירושלים שמזמן הרש"ש.
בודאי כת"ר צודק ודפח"ח ודברי כמעיין הם דחיה בעלמא, ובמאמר הגרי"מ רובין שליט"א הביא שם שדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל גבי ברכת מעין שבע במקום שאינו מנין קבוע שבירושלים נוהגים לאומרו כמובא בספר שבות יצחק פורים ראה שם.
כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.
ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.
בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.
לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.
[כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם סמך, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?]
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב אלישיב למד קבלה ומנ"ל שלא התחשב בקבלה?
כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.
בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.
לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.
[כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם סמך, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?]
א. כתבתי השערה וגם הוספתי את קדושת ירושלים.
ב. מעין שבע שאני, שגם בקבלה אין יסוד.
דברי נחמיה כתב:כבר תמהה הרב מזוז על הרב עובדיה שהרי טעם זה (שירושלים בית מלא ספרים) דחוק והונהג לומר בבית האבל מעין שבע בירושלים רק משום שכך הנהיגו המקובלים (זה מודפס בהערות שלו על משנ"ב. שיצא השנה או בסוף שנה שעברה).
ואני שמעתי בשיעור של רב דוד יוסף שאמר שהוא לא מסכים עם ההיתר הזה וסיים "אך כך כתבו פוסקים להלכה וכך לכה למעשה יש לנהוג" ולא הזכיר שכך פסק אביו.