פורום אוצר החכמה

ידוע שכמה פוסקים היה להם שיעור קבוע בספרי שו"ת. ברור שעל ת"ח רציני לעבור על ספרי שו"ת הקלסיים.
שאלתי, איך עושים את זה? סתם עוברים דף אחר דף? או מחפשים עניין שבלא"ה אוחזים בו? או לומדים כל תשובה באופן יסודי?
החכמים בעלי נסיון מתבקשים להשיב ולהחכים גם את אחרים.

אצלנו היו אומרים לעבור לפי הסדר
בספרים עמוקים בזמן יותר מיושב ובספרים קלים יותר בלילה או בסופי שבוע
וכמדומני מרן הרב משה לוי למד בשנה אחת את כל יביע אומר שהיה אז ששה חלקים.

לענ"ד אין תועלת בלימוד תשובות כאשר אינך מונח בסוגיא לעומקה.
צריך להתייחס לשו"ת כאל מפרש נוסף שעל השו"ע. ורק אחרי שמונחים בסוגיא, כדאי לעיין בשו"ת.

התועלת שבדבר, שבצורה כזו ניתן גם להכריע האם כדעת אותו פוסק או איפכא, משא"כ כשאינך מונח בסוגיא, אתה צריך לקבל את דבריו ופלפוליו ודימוייו, ללא אפשרות בחינה של הדברים.

תועלת נוספת בדרך אגב, שבזה ניתן לתהות על קנקנם של המחברים בצורה כללית. דהיינו אם אני מונח בסוגיא, ואח"כ פותח שו"ת מסויים ורואה שהוא מסתובב סחור סחור, נשיאים ורוח וגשם אין, או שאפשר לדחות את הדימוי מילתא למילתא שלו, אז אפשר לגבש כלפיו עמדה, ולדעת כמה משקל יש לתת לדבריו. אך אם רואים שהוא יורד לנקודה המרכזית ומטפל בה בהבנה בריאה, והדימוי מילתא למילתא שלו חזק, ממילא להבא גם שאעיין בדבריו ואיני מונח בסוגיא, אדע שיש לתת לדבריו משקל רציני. כל זה נעדר כאשר עוברים על שותי"ם בבקיאות. ואף אפשר שמשיגים מטרה הפוכה, שאותו אחד שפלפל והראה בקיאות רבה ושטחית, נותן רושם מיידי של מישהו רציני, ולעומתו אותו אחד שדיבר לעניין נותן רושם של מישהו פשוט. ובמשך הזמן זה מקרין לכל הההסתכלות על עולם ההלכה והפסיקה.

כמדומני שהשאלה הייתה על השו"ת של גדולי רבותינו.
דברי כתר"ה נכונים לגבי שו"ת של זמננו (ולא של גדול"י), שלא תמיד ידוע לנו מה דרגתו של רב מחבר פלוני

ספרים וועלט כתב:ידוע שכמה פוסקים היה להם שיעור קבוע בספרי שו"ת. ברור שעל ת"ח רציני לעבור על ספרי שו"ת הקלסיים.
שאלתי, איך עושים את זה? סתם עוברים דף אחר דף? או מחפשים עניין שבלא"ה אוחזים בו? או לומדים כל תשובה באופן יסודי?
החכמים בעלי נסיון מתבקשים להשיב ולהחכים גם את אחרים.

אף שאינני בעל נסיון
מי הם כמה פוסקים? הרב מטשבין?
מי שלמד ש"ס ופוסקים היטב הדק יכול אח"כ ללמוד שו"ת על הסדר באופן יסודי

אני מכיר אברכים שמילאו כריסם בשס ופוסקים, לא יודע אם הם יודעים כל הש"ס, אבל בהחלט רוב המסכתות למדו בעיון במשך השנים וגם הרבה מארבעת חלקי הטושו"ע בעיון, ויש להם סדר יומי קבוע בתשובות הראשונים כסדרן, לא בעלעול מקופיא אלא בהבנה ודיבוק חברים, ופתיחת הרבה מהסוגיות בפנים מהמשנה ועד ההלכה, וכבר עברו על רובם של השו"ת הידועים, גם מהראשונים וגם מראשוני האחרונים, כמו תשובות הרשב"א, הרי"ף, הרא"ש, תרומת הדשן, מהרי"ק, תשב"ץ, מהריק"ש.

אולי במנוחת צהרים של עש"ק ובלי חברותא הם מעלעלים גם בספרות השו"ת שבאחרוני זמננו. מתאים.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהשאלה הייתה על השו"ת של גדולי רבותינו.
דברי כתר"ה נכונים לגבי שו"ת של זמננו (ולא של גדול"י), שלא תמיד ידוע לנו מה דרגתו של רב מחבר פלוני

נכון. אבל גם בשותי"ם של גדולי האחרונים, יש ענין לדעת את המשקל של כל אחד מהם.

ובכלל, כמה תועלת תצמח מלימוד ענין הלכתי כשאיני מונח בסוגיא. יהא זה מג"א או ט"ז או שו"ת הרדב"ז או שו"ת רע"א?

ראשית אני רוצה לומר שכמה פעמים למתי ענין מסוים בשו"ת בהיותי מונח בסוגיא, ולדידי זה היה בבחינת "נשיאים רוח וכו' ", אף שהיו חלק מהשו"תים מגדולי האחרונים, נכון לא מהשו"תים המוכרים לנו ביום יום (נוב"י ורעק"א) אבל בהחלט גדולי האחרונים, ואני לא חושב שאפשר לפי מה שראיתי בסוגיא מסוימת לגבש דעה על גדולים שכאלה, אתן דוגמא פעמים רבות קורה שלומדים סוגיא בעיון וכשרואים את הב"ח רואים שהוא מפרש בדרך שונה ודחוקה בגלל קושיה שאפשר ליישב, וכי בזה נבא לקבוע ציון לב"ח, ודאי שלא.

שנית, שמעתי פעם, ואני חושב שזה יכול לתת תועלת, לקרוא רק את תוכן העניינים של שו"ת ובזה ניתן לדעת מי דן במה, וכשתבא שאלה לידך תוכל לדעת היכן לפתוח (פעמים לא יעזור חיפוש במחשב, כיון שיש לדמות מילתא למילתא שעדין לא ניתן ע"י המחשב).

אמרו על מרן הגרע"י זצ"ל שהיה לומד ביום שישי ושבת שותי"ם.

התועלת הגדולה בלימוד ספרי תשובות, היא בעיקר לא בעצם המסקנא, ההלכה, מאותן תשובות שלמדת, כי אם מהסגנון, מהצורה בה הוא ניגש לסוגיא, היחס שהוא נותן לכל דין, לכל שמועה, לאיזה ראשונים ולאיזה אחרונים הוא יותר חושש, במה הוא חותך הלכה, ובמה הוא מפחד להכריע, ועוד ועוד! [למשל, סגנון כתיבה].
בבחינת גדול שימושה יותר מלימודה. ואין לך שימושה גדול מלימוד התשובות, ללא העמקה בהם כלל, אלא רק להבין את הסגנון והצורה והגישה.
כל זה לבד מעצם הצבירת ידע ששום ספר מראי מקומות ותוכנות ומאגרים וכו' לא יביאו אותך לשם.

כאשר אתה לומד סוגיא, אז אתה משתמש בספרי מראי מקומות וכדו', כדי להגיע לכל מי שדיבר בנושא, ולשקול בפלס האם דבריו נכונים ומצודקים אם לאו.

כמה זמן יש להקדיש לזה? ודאי לא על חשבון הלימוד הקבוע. אבל לא פחות מהעיתון שאתה קורא כל יום... למשל, או כל תחביב אחר. כל אחד לפי עניינו.

ולעיקר השאלה, הכיצד לקבוע את הסדר, אלה מדברים שאין להם שיעור, וא"א להכריע ולקבוע בהם מסמרות, ותלוי לכל אחד לגופו, לגילו, לרמתו, ועוד.

כד הוינא כבר תמניסר היה לי ר"מ שהיה מטיל עלינו (כל פעם שנים בחברותא) להכין שיעור בנושא הלכתי, תוך שימוש באגר"מ ובצי"א.

אח"כ, כמה שנים הייתי לומד בריהטא שו"תים של גדולי הפוסקים בדורותינו בארוחת צהריים
זה נותן מחושגים של היקף ורוחב של גדול"י, ומדי פעם גם ידיעות.

דרופתקי דאורייתא כתב:התועלת הגדולה בלימוד ספרי תשובות, היא בעיקר לא בעצם המסקנא, ההלכה, מאותן תשובות שלמדת, כי אם מהסגנון, מהצורה בה הוא ניגש לסוגיא, היחס שהוא נותן לכל דין, לכל שמועה, לאיזה ראשונים ולאיזה אחרונים הוא יותר חושש, במה הוא חותך הלכה, ובמה הוא מפחד להכריע, ועוד ועוד! [למשל, סגנון כתיבה].
בבחינת גדול שימושה יותר מלימודה. ואין לך שימושה גדול מלימוד התשובות, ללא העמקה בהם כלל, אלא רק להבין את הסגנון והצורה והגישה.
כל זה לבד מעצם הצבירת ידע ששום ספר מראי מקומות ותוכנות ומאגרים וכו' לא יביאו אותך לשם.

מלבד זאת, אפשר ללמוד הרבה דברים שהם מעבר להלכה הספציפית בתשובה. מה היחס שלו לשואל, לבעלי הפלוגתא שלו בסוגיא, כיצד הוא מברר מציאות, מה יחסו למנהגים/לקבלה וכו', כיצד הוא משקלל חישובים של שעת הדחק והפסד מרובה, מה יחסו לעוברי עבירה בקהילה ולעניים ולעשירים ולאלמנות וכו'.

עני בן פחמא כתב:ראשית אני רוצה לומר שכמה פעמים למתי ענין מסוים בשו"ת בהיותי מונח בסוגיא, ולדידי זה היה בבחינת "נשיאים רוח וכו' ", אף שהיו חלק מהשו"תים מגדולי האחרונים, נכון לא מהשו"תים המוכרים לנו ביום יום (נוב"י ורעק"א) אבל בהחלט גדולי האחרונים, ואני לא חושב שאפשר לפי מה שראיתי בסוגיא מסוימת לגבש דעה על גדולים שכאלה, אתן דוגמא פעמים רבות קורה שלומדים סוגיא בעיון וכשרואים את הב"ח רואים שהוא מפרש בדרך שונה ודחוקה בגלל קושיה שאפשר ליישב, וכי בזה נבא לקבוע ציון לב"ח, ודאי שלא.

חלק חשוב מ"להיות ת"ח" הוא לגבש דעה על מעלתם של גדולי הדורות זה ביחס לזה, ע"פ בחינת דבריהם לגופם. כמובן שא"א לגבש דוגמא נחרצת על סמך סוגיא אחת, אבל סוגיה לסוגיה מצטרפת.

מו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל סיפר רבות על כך שבבחרותו בהפסקת הצהריים היה לומד נודע ביהודה ושותי"ם נוספים. אמר שדרך זה למד גם על ההיסטוריה של עם ישראל.
בביוגרפיה על חיי הגרח"פ שיינברג זצ"ל, מובא שהיה לו סדר לימוד כל מוצא"ש בספרי השו"ת של האחרונים.
זכורני שקראתי פעם שלרש"מ דיסקין זצ"ל מקול תורה היה סדר לימוד בשו"ת רעק"א.

באופן אישי אני יכול לומר שכשלמדתי ענייני עגונות, סוגיות הגמרא ושו"ע ונו"כ, בסיום כל סוגייה נהגתי לפתוח ספרי שו"ת של האחרונים בשאלות שנוגעות לסוגייה, וקודם כל לכתוב תשובה על השאלה בעצמי, ואח"כ להשוות. ראיתי מכך תועלת.

שמעתי פעם על הגאון הגדול רבי שלום משאץ (לונדון) זצ"ל
שהי' לו באחרית ימיו שיעור קבוע עם א' מנכדיו שהי' מקריא לפניו מספרי שאלות מספרי שאלות ותשובות והוא הי' מנסה כוחו להשיב ולפלפל בענין זה מעצמו ושוב ראה בפנים מה ששונה דבריו מדברי השו"ת.
וזה לענ"ד דרך נכון לעשות מפעם לפעם, לחדד את השכל ולראות ולנסה את עצמו אם לימודו עולה יפה, ועיין בהלכות קטנות בהקדמה.

----

ועיין בתשובת השיב משה תשובה הארוכה באעה"ז (סי' ס') הידוע.
התשובה מתחלק שם לג' דרכים ובתוך כל דרך הרבה נתיבות
דרך א' דברי הש"ס ומפרשים
דרך הב' דברי טור וב"י ופוסקים
דרך הג' ספרי שו"ת

בן אליהו כתב:באופן אישי אני יכול לומר שכשלמדתי ענייני עגונות, סוגיות הגמרא ושו"ע ונו"כ, בסיום כל סוגייה נהגתי לפתוח ספרי שו"ת של האחרונים בשאלות שנוגעות לסוגייה, וקודם כל לכתוב תשובה על השאלה בעצמי, ואח"כ להשוות. ראיתי מכך תועלת.

שמעתי אתמול מהרב אריה ליבוביץ שליט״א שרבו הגר״צ שכטר שליט״א (כהכנה לבחינת הסמיכה) היה מעיין בשו״ת אגרות משה וניסה לכתוב תשובה בעצמו להשאלה שנמצא שם ואח״כ היה מסתכל בתשובת הגרמ״פ ז״ל לראות אם כיוון לדבריו...

ספרי שו"ת של אחרונים שכדאי לקבוע בהם שיעור:
נודע ביהודה
רע"א
חתם סופר
אבני נזר

נ"ל שצריכים לבחור בכאלו ספרים ש(רוב) התשובות אינן כה ארוכות, שניתן ללמוד אותם עם חברותא, שמשתקף מהן אישיותו של המחבר, ושנשאר בהן הריאליות של המצב. (הייתי מוסיף גם הריב"ש ורדב"ז, לולא שאני רוצה לערוך רשימה של אחרונים דווקא)

מי יכול להוסיף?

הייתי מוסיף, שו"ת תורה לשמה.

ישראל אליהו כתב:הייתי מוסיף, שו"ת תורה לשמה.

עדיף מרב פעלים?!

אני איש פשוט, אבל לטעמי בתשובות של רב אשר ווייס יש הרבה דרך הבנה בריאה.


לגוף האשכול, תלוי הדבר מה רוצה הלומד לדעת.

לדעת רק פסקי הלכה?
לדעת איך הפוסק הגיע להלכה?
לדעת איך התמודד עם ספיקות מתחדשים?
לדעת איך התמודד מול טענות חבריו?
ללמוד את כללי הפסיקה?

על כל שורה, יש תשובות אחרות לספרים שמתאימים. זה בערך כמו שתשאל קבוצת אנשים בספריה, איזה ספר לבחור, בלי להגיד מה אתה מחפש.

דברי חיים

האלף לך שלמה (להגה"ק ר' שלמה קלוגער זי"ע)

שמואל דוד כתב:

בן אליהו כתב:באופן אישי אני יכול לומר שכשלמדתי ענייני עגונות, סוגיות הגמרא ושו"ע ונו"כ, בסיום כל סוגייה נהגתי לפתוח ספרי שו"ת של האחרונים בשאלות שנוגעות לסוגייה, וקודם כל לכתוב תשובה על השאלה בעצמי, ואח"כ להשוות. ראיתי מכך תועלת.

שמעתי אתמול מהרב אריה ליבוביץ שליט״א שרבו הגר״צ שכטר שליט״א (כהכנה לבחינת הסמיכה) היה מעיין בשו״ת אגרות משה וניסה לכתוב תשובה בעצמו להשאלה שנמצא שם ואח״כ היה מסתכל בתשובת הגרמ״פ ז״ל לראות אם כיוון לדבריו...

...ואמר שהתברר שלא כיוון לדבריו כלל וכלל, שלא הגיע לקרסולי קרסוליו!

לע"ע הייתה לי הצלחה היותר גדולה בשו"ת נודע ביהודה.
האם יש ספרים דומים?