פורום אוצר החכמה

פלא יועץ [אות ישרות] כותב "ראוי לאדם שלא להעמיד דבריו על דין תורה אלא לילך אחר היושר שהרי לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה שהרי גם הקב"ה דן אותם על פי מדותם לפי הדין הגמור ונמצאו חייבים, ובודאי שהנוטל ממון מחבירו על פי הדין שלא ע"פ היושר עתיד ליתן את הדין וחייב בדיני שמים, כגון הנותן פקדון לחבירו לשמור ונגנב או נאבד ממנו שאף אם הדין מחייבו לשלם, אינו מן היושר שישולם לו רעה על החסד שעשה על לא חמס בכפיו

האמנם כך? האם מצינו חבר לד"ז? יש בתי דין ומורי הוראה שפוסקים כך? וראה ב"מ פג. בעובדא דרב וצ"ב

הרי ש"ח פטור בגנבה ואבדה ועל פשיעה איני רואה סיבה לפטרו וכן בש"ש?!
[שמא הכונה דזקוק לשבועה כדי להפטר ולכן מן הראוי לפטרו מתשלומין כשאין נשבעין ?!]

בונה ירושלים כתב:פלא יועץ [אות ישרות] כותב "ראוי לאדם שלא להעמיד דבריו על דין תורה אלא לילך אחר היושר שהרי לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה שהרי גם הקב"ה דן אותם על פי מדותם לפי הדין הגמור ונמצאו חייבים, ובודאי שהנוטל ממון מחבירו על פי הדין שלא ע"פ היושר עתיד ליתן את הדין וחייב בדיני שמים, כגון הנותן פקדון לחבירו לשמור ונגנב או נאבד ממנו שאף אם הדין מחייבו לשלם, אינו מן היושר שישולם לו רעה על החסד שעשה על לא חמס בכפיו

האמנם כך? האם מצינו חבר לד"ז? יש בתי דין ומורי הוראה שפוסקים כך? וראה ב"מ פג. בעובדא דרב וצ"ב

קודם כל, ברור שאין בתי הוראה שמורים ע"פ ספרי מוסר... הם מורים ע"פ שו"ע. ובכלל, הם לא יגידו לבן אדם אל תקבל כסף...

ולשון הפלא יועץ צ"ב קצת, במאי איירי, על שומר חינם או על ש"ש?
אם איירי בשומר חינם, הדין הוא בש"ח שפטור מגניבה ואבידה. וקאמר הפלא יועץ, דאם בכ"ז החמיר ע"ע ורוצה לשלם, וע"ז קאמר הפלא יועץ שלא יקבל ממנו (מהשומר) בעה"ב תשלומין. מפני ישרות.

אבל מה שצ"ע, שהרי הוא פטור מגניבה ואבידה, ומהו שכתב הפלא יועץ "שאף אם הדין מחייבו לשלם"?? הרי פטור הוא.
ואם הכוונה "הדיין" ולא "הדין", צל"ע בדפו"ר. וגם צ"ב מהיכ"ת יחייבו הדיין כך. (אא"כ כב"מ פג., ושם פירכא לדין זה לכאו', כמו שהעיר הרב בונה ירושלים שליט"א).

ולפרש הכוונה בשומר שכר, צ"ע מהו החסד שעשה, הרי חייב בדין.

שומר, הגם שנושא שכר על השמירה, המעשה ביסודו הוא מעשה חסד. לפיכך, הגם ששורת הדין מחייבתו לשלם אף אם שמר את הפקדון כראוי, הואיל ושלא באשמתו נגנב הפקדון או אבד, אין מן היושר שיצא נפסד מן המעשה הטוב שעשה.
וביחוד הדברים נכונים לשומר אבדה.

ביקורת תהיה כתב:שומר, הגם שנושא שכר על השמירה, המעשה ביסודו הוא מעשה חסד. לפיכך, הגם ששורת הדין מחייבתו לשלם אף אם שמר את הפקדון כראוי, הואיל ושלא באשמתו נגנב הפקדון או אבד, אין מן היושר שיצא נפסד מן המעשה הטוב שעשה.
וביחוד הדברים נכונים לשומר אבדה.

מאי משמע 'העשה ביסודו הוא מעשה חסד'?
כל מעשה שהשני עושה לחבירו בעד ממון, זה 'מעשה חסד' אם זה היה בלי תשלום. אם יש ע"ז תשלום, מהיכ"ת שזה חסד?

ועכ"פ לפי דבריך הכוונה בפלא יועץ לא כמו שחשב הרב בונה ירושלים לעיל, וכמו שכתבתי, ועדיין צ"ב.

זה ברור שהרב דיבר על שו"ש.

כאמור לעיל ,שו"ר בתוך דבריו דמתחייב מדיני שמים ואין הדעת נותנת שיתחייב בש"ש מדיני שמים והתורה אמרה דחייב בגנבה ואבדה ולא מצאנו בכל מסכת השומרים כדבר הזה !

דרופתקי דאורייתא כתב:מאי משמע 'המעשה ביסודו הוא מעשה חסד'?

משמע תשורה סמלית חלף שמירת חפצים יקרי־ערך, דבר הרגיל בקרב ידידים ורעים, אשר שורת הדין אינה מבחינה בינה ובין משכורת שלמה, אך לא כן ההגינות; ואם המפקיד יעמוד על דין תורה – ייתבע על כך בדין שמים.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:זה ברור שהרב דיבר על שו"ש.

לכאורה יותר מסתבר שדיבר על שומר שכר.
אבל פשט הלשון משמע דאיירי בש"ח.