פורום אוצר החכמה

רבינו בחיי פרשת נשא:
ואם תשכיל היטב במה שאמר בכלי חרש תמצא שיש בו רמז שלא תזכה לקום עמו בתחית המתים אך תהיה כחרש הנשבר שאין לו תקנה אם זנתה תאבד מן העוה"ז ועוה"ב, שהמזנה תחת בעלה כעובד שתי רשויות, ועל כן אמר בכלי חרש ולא אמר בכלי זכוכית שהזכוכית יש לו תקנה בנפיחה והמתים עתידין לחיות ק"ו מזכוכית, וזה סוד מה שדרשו אמן מאיש זה אמן מאיש אחר כלומר אמן מאיש זה שהיה בן זוגה בנשמה ובגוף, אמן מאיש אחר שהיתה ממנו, שתכרת נפשה מחבורם ולא תהיה עם אחד מהם, והבן זה.

לכאורה מבואר מדבריו שאין הטעם שאין לה תחיית המתים וחלק לעוה״ב משום גילוי עריות רק משום דהוי כעובד שתי רשויות. האם כוונתו שבאמת דומה לעבודה זרה? האם גם העובד עכו״ם אין לו חלק לעוה״ב? [עיין רמב״ם ז דעות הלכה ג].

נלפענ"ד:
א. היא לא נידונית רק על שסטתה תחת בעלה, אלא גם על זה שהניחה לשם הקדוש להימחות על המים, ועל זה שהחציפה פניה וקיבלה עליה את האלה, והראתה שהיא לא מאמינה בהבטחת התורה שהמים ימיתוה. וזה כבר כפירה בעיקר בלי שום ספק.
ב. אמרה תורה (בסוף פרשת שלח, על עוע"ז) "והנפש אשר תעשה ביד רמה .... ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (אא"כ נתקיימה עליו העדות ונסקל בבי"ד של מטה, שזה פוטר אותו מעונש הכרת), וידועה שיטת הרמב"ם וסייעתיה, שכל מקום שנאמר כרת - נכרת מהעולם הבא.

הבא על א''א יורד לגיהנם ואינו עולה ( בבא מציעא נח ע''ב)
ואולי היא כמותו

ועיי'ש בתוס'
( ובמדרש תלפיות כותב בשם ... שמי שאין חלק לעולם הבא,
אבל יש לו עום הבא ללא חלק מסוים)

בתיקוני הסיגופים לתשובה.
יש חילוק גדול אם נאסרה על בעלה או לא.

עזריאל ברגר כתב:נלפענ"ד:
א. היא לא נידונית רק על שסטתה תחת בעלה, אלא גם על זה שהניחה לשם הקדוש להימחות על המים, ועל זה שהחציפה פניה וקיבלה עליה את האלה, והראתה שהיא לא מאמינה בהבטחת התורה שהמים ימיתוה. וזה כבר כפירה בעיקר בלי שום ספק.
ב. אמרה תורה (בסוף פרשת שלח, על עוע"ז) "והנפש אשר תעשה ביד רמה .... ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (אא"כ נתקיימה עליו העדות ונסקל בבי"ד של מטה, שזה פוטר אותו מעונש הכרת), וידועה שיטת הרמב"ם וסייעתיה, שכל מקום שנאמר כרת - נכרת מהעולם הבא.

הסיפא של דבריך לא ברורה לי היכן אומר הרמבם בכרת אחד לא בכרת יכרת שזה הפסוק שהבאתה שאין לו חלק לעולם הבא . הרי חז"ל אומרים שמהכרת יכרת לומדים שאין לו חלק לעולם הבא והחולקים שסוברים דברה תורה כלשון בני אדם חולקים על העונש הזה והמשמעות היא שמכריעים כראשונים.

יישר כח לכל המגיבים!
רב עזריאל, יפה כתבת שיש עבירת מחיקת שם כו׳ אבל לא נראה שזה כוונת רבינו בחיי. לפי דבריו נראה שהעבירה הוא עבודת שתי רשויות.

אליעזר ג כתב:

עזריאל ברגר כתב:נלפענ"ד:
א. היא לא נידונית רק על שסטתה תחת בעלה, אלא גם על זה שהניחה לשם הקדוש להימחות על המים, ועל זה שהחציפה פניה וקיבלה עליה את האלה, והראתה שהיא לא מאמינה בהבטחת התורה שהמים ימיתוה. וזה כבר כפירה בעיקר בלי שום ספק.
ב. אמרה תורה (בסוף פרשת שלח, על עוע"ז) "והנפש אשר תעשה ביד רמה .... ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (אא"כ נתקיימה עליו העדות ונסקל בבי"ד של מטה, שזה פוטר אותו מעונש הכרת), וידועה שיטת הרמב"ם וסייעתיה, שכל מקום שנאמר כרת - נכרת מהעולם הבא.

הסיפא של דבריך לא ברורה לי היכן אומר הרמבם בכרת אחד לא בכרת יכרת שזה הפסוק שהבאתה שאין לו חלק לעולם הבא . הרי חז"ל אומרים שמהכרת יכרת לומדים שאין לו חלק לעולם הבא והחולקים שסוברים דברה תורה כלשון בני אדם חולקים על העונש הזה והמשמעות היא שמכריעים כראשונים.

א. לכאורה משמע מדברי הרמב"ם (ריש פרק ח' מהלכות תשובה) שכל הכרתות שוות (דאי לא תימא הכי - מה בין מיתה בידי שמים לבין כרת לשיטתו?).
ב. הפסוק שהבאתי - "והנפש אשר תעשה ביד רמה ... ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה" יש לו המשך בפסוק הבא: "כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה"

שמואל דוד כתב:יישר כח לכל המגיבים!
רב עזריאל, יפה כתבת שיש עבירת מחיקת שם כו׳ אבל לא נראה שזה כוונת רבינו בחיי. לפי דבריו נראה שהעבירה הוא עבודת שתי רשויות.

אתה צודק. כל הפלפול שלי היה יכול להיות נחמד, אם לא מה שכתב רבינו בחיי שהזנות עצמה היא כעבודה זרה.
ואכן מצאנו בכו"כ מקומות שעבודה זרה משולה לזנות, וכנראה סבר רבינו בחיי שיש מקום להשוותם גם לצד השני.

וצ״ע קצת שלא דיבר כלל על המעשה זנות שלה רק שהזנות הוי כעובד שתי רשויות.

שמואל דוד כתב:וצ״ע קצת שלא דיבר כלל על המעשה זנות שלה רק שהזנות הוי כעובד שתי רשויות.

בדרך כלל, מי שנענש בבית דין של מטה - פטור מדיני שמים.
ובפרט מי שמת במיתה משונה.

כוונתך שמצד הזנות יש לה כפרה?

שמואל דוד כתב:כוונתך שמצד הזנות יש לה כפרה?

אילו היתה נהרגת בב"ד בחנק (או בשריפה) כדינה - אכן לכאורה היתה לה כפרה והיה לה חלק לעוה"ב.
אבל באופן זה - אין לה כפרה.

שמואל דוד כתב:רבינו בחיי פרשת נשא:
ואם תשכיל היטב במה שאמר בכלי חרש תמצא שיש בו רמז שלא תזכה לקום עמו בתחית המתים אך תהיה כחרש הנשבר שאין לו תקנה אם זנתה תאבד מן העוה"ז ועוה"ב, שהמזנה תחת בעלה כעובד שתי רשויות, ועל כן אמר בכלי חרש ולא אמר בכלי זכוכית שהזכוכית יש לו תקנה בנפיחה והמתים עתידין לחיות ק"ו מזכוכית, וזה סוד מה שדרשו אמן מאיש זה אמן מאיש אחר כלומר אמן מאיש זה שהיה בן זוגה בנשמה ובגוף, אמן מאיש אחר שהיתה ממנו, שתכרת נפשה מחבורם ולא תהיה עם אחד מהם, והבן זה.

לכאורה מבואר מדבריו שאין הטעם שאין לה תחיית המתים וחלק לעוה״ב משום גילוי עריות רק משום דהוי כעובד שתי רשויות. האם כוונתו שבאמת דומה לעבודה זרה? האם גם העובד עכו״ם אין לו חלק לעוה״ב? [עיין רמב״ם ז דעות הלכה ג].

לפי פשוטו הכונה דהתורה נתנה עליה חומר כעובד ע"ז ,בשניהם יש קנאה לעובר תחת רשות אחרת !
ע"ז בעל 1 לבירה המקנא כביכול לעובד אלהים אחרים [בקנאו את קנאתי] שני רשויות
כך האשה שקנא לה בעלה וזינתה תחתיו -שני רשויות