פורום אוצר החכמה

בגמרא שבת לג: לד. כל המעשה הידוע ברשב"י, ואחר שיצא מהמערה "נפק לשוקא, חזייה ליהודה בן גרים, אמר עדיין יש לזה בעולם, נתן בו עיניו ועשאו גל של עצמות",
והדברים צ"ב, שהרי על ידו נתגלגלה ובאה כל העליה הגדולה של רשב"י במערה, כמפורש בחז"ל ובפיוטים לל"ג ועוד, ואם כן שכר לא מגיעו, כי לא נתכוין לזה, אבל למעשה נתגלגלה על ידו טובה גדולה ועצומה לרשב"י, ועל מה הייתה קפידתו?

אני מבין שאתה מסכים לעבור את מה שרשב"י עבר במערה רק כדי להתעלות בתורה?

אני אולי לא, אבל אני מניח שרשב"י כן...

מכל מקום, הוא כנראה סבר שהיה מגיע למעלה הזו בכל מקרה, כי לפי גודל נשמתו היה ראוי לה. אלא שבעטיו של יהודה בן גרים הגיע לה בדרך של סבל.

כנראה שרשב"י לא סבור כמוכם, אחרת מדוע הוא בכלל יצא מן המערה? היה לו להישאר שם עד סוף ימיו.

גרמא דמסירה מיהא איכא (ואוי"ל שכך נתכפר לו).

בואו ונחזיק טובה לפרעה מלך מצרים שבזכותו נהיינו לעם וכו, וכו,
ובפרט למוסר ורוצח דמורינו הגדול רבי עקיבא שאמר כל ימי אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו !

תמיד היה נראה לי להסביר, שהרי על ידי ר"י בן גרים התגלגל גם חילול השם שאין כדוגמתו, רח"ל, שרשב"י ע"ה נאלץ לברוח מפני מלכות רומי כי העביר עליהם ביקורת, וכך היה ניכר שלטונם של הרומאים על ישראל ביותר. ואין לך חילול השם גדול מזה
ועל חילול השם צריך מיתה כדי לכפר.

לא מסר למלכות אלא חזר על דברי רשב"י בפרוזדור בית המדרש והשמועה הגיעה בסוף למלכות.

כלל ישראל ותלמידי חכמים בפרט הפסידו את שניים מגדולי התנאים בתקופה לא פשוטה של עם ישראל, כמה הרבצת תורה בחבורה ולתלמידים נמנעה!
לענ''ד סיבה מספיקה לקפידא!

שייף נפיק כתב:כלל ישראל ותלמידי חכמים בפרט הפסידו את שניים מגדולי התנאים בתקופה לא פשוטה של עם ישראל, כמה הרבצת תורה בחבורה ולתלמידים נמנעה!
לענ''ד סיבה מספיקה לקפידא!

הרב שייף ונפיק ,הנני אוחז ממך בפרט על היותך תלמיד הגרא"ג פשקס שליט"א,
אך מה לעשות, לא נראה לי שר"ש הקפיד עליו משום מניעת הרבצת התורה וכו,
הרי עלה ונתעלה שם כפול ומכופל ועונה לחותנו רפב"י כ"ד תירוצים וכו,ותורת האמת של הזוה"ק שנתגלה וכו,
ואחרי שאמר לו חותנו אוי לי שראיתך בכך ענה לו אשריך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך!ותקופה זו הוא עיקר התהוות גדלותו להיותו מגדולי מוסרי התורה והיות רשב"י לקדוש ומורם מכולם עד ימינו!

ביליצר כתב:לא מסר למלכות אלא חזר על דברי רשב"י בפרוזדור בית המדרש והשמועה הגיעה בסוף למלכות.

ולכן זה לא חילול השם שנגרם בגרמתו?

עד כדי חיוב מיתה שהוא רק מדיני שמים ? האם אין לשומע [עיין רש"י סיפר לתלמידיו או לאביו]
בחירה ? אילולא מעשה זה היה נשאר כמדומני בהסטוריה התנא רבי יהודה בן גרים ,
אך בהחלט על ידו נגרם [לא מדיני גרמא וגרמי] צער גדול לרשב"י ומשפחתו,
[שים לב י"ב גרים =לשון גרמא]

ביליצר כתב:

שייף נפיק כתב:כלל ישראל ותלמידי חכמים בפרט הפסידו את שניים מגדולי התנאים בתקופה לא פשוטה של עם ישראל, כמה הרבצת תורה בחבורה ולתלמידים נמנעה!
לענ''ד סיבה מספיקה לקפידא!

הרב שייף ונפיק ,הנני אוחז ממך בפרט על היותך תלמיד הגרא"ג פשקס שליט"א,
אך מה לעשות, לא נראה לי שר"ש הקפיד עליו משום מניעת הרבצת התורה וכו,
הרי עלה ונתעלה שם כפול ומכופל ועונה לחותנו רפב"י כ"ד תירוצים וכו,ותורת האמת של הזוה"ק שנתגלה וכו,
ואחרי שאמר לו חותנו אוי לי שראיתך בכך ענה לו אשריך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך!ותקופה זו הוא עיקר התהוות גדלותו להיותו מגדולי מוסרי התורה והיות רשב"י לקדוש ומורם מכולם עד ימינו!

ייש''כ על השבחים.
וודאי שרשב''י נתעלה עד אין חקר, ואין זה סתירה להפסד הגדול של הכלל במשך כל אותם שנות המערה!

לא נראה לי שעל זאת הקפיד כבר אמרנו.

כה כתב הגאון יעב"ץ זצ"ל בהגהותיו לשבת שם, וז"ל:

יהב ביה עיניה וכו', נ"ב, דכוותה ענשוהו לרבי ירמיה ואפקוהו מבית מדרשא (ב"ב כג:), דקשי כי מותא, וכן בפרק זה בורר (סנהדרין לא.) אפקו לההוא דגלי רזיא.

הוי אומר, אמנם רשב"י למד והתעלה במערה וכו', אבל למעשה היה חסר לו את הבית מדרש, "דקשי כי מותא", ועל זה הקפיד רשב"י.

ודברי הרמב"ם בהל' רוצח ידועים.

דוק והתבונן כי הרבה יש להבין וללמוד.