עמוד 1 מתוך 1

להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: א' יוני 07, 2020 8:38 am
על ידי פלפלת בחכמה
ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...

מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: א' יוני 07, 2020 11:46 am
על ידי כדכד
אסור לקבל לה"ר
המשנ"ב לא המציא את זה

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: א' יוני 07, 2020 12:45 pm
על ידי עזריאל ברגר
בשו"ע (נד,ג) כותב שבין ברכו לברכות ק"ש זה יותר חמור מאשר בין ישתבח לברכו.
האם זה לא מקור מספיק?!

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: א' יוני 07, 2020 1:09 pm
על ידי כדכד
חילק בין שחרית לערבית (אך לא ברור למה)

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 12:40 am
על ידי גימפעל
פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...

מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?

אני שמעתי סיפור זה על הגאון ר' פישל הערשקאוויטש זצ"ל מגדולי פוסקי ארה"ב.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 7:43 am
על ידי פלפלת בחכמה
לא יתכן שהיה הגאון רבי פישל זצ״ל דכמדומה כי המשנה ברורה נדפס עוד לפני שרבי פישל נולד, וממילא לא יתכן שהיה אומר שהוא מדבר עוד לפני שהמשנ״ב אסרו...

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 7:55 am
על ידי גימפעל
פלפלת בחכמה כתב:לא יתכן שהיה הגאון רבי פישל זצ״ל דכמדומה כי המשנה ברורה נדפס עוד לפני שרבי פישל נולד, וממילא לא יתכן שהיה אומר שהוא מדבר עוד לפני שהמשנ״ב אסרו...

לא חשבתי שאצטרך לפרש ולבאר דברי מליצה וצחות.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 11:10 am
על ידי כדכד
אני רוצה לנצל את האשכול לשאלה נוספת באותו ענין.
אדם המגיע לביהכ"נ סמוך מאד לתחילת תפילת ערבית ונצרך לנקביו באופן שיכול להעמיד עצמו כשיעור - אם ילך מיד כשמגיע כנראה יפסיד ברכו.
מה עדיף:
א. ללכת ולהפסיד ברכו?
ב. לשמוע ברכו ולצאת ואז מפסיק באמצע הפרק לד' המשנ"ב שהובאו בתחילת האשכול?
ג. לשמוע ברכו ולברך ברכה ראשונה ולהפסיק בין ברכות קריאת שמע שזה בין הפרקים ולא באמצע הפרק?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 11:37 am
על ידי לבי במערב
ולמה לא ישמע 'ברכו', ויכוון שלא להצטרף למנין זה (כעצת הגרשז"א)?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 1:42 pm
על ידי עזריאל ברגר
המקום הכי קל להפסיק בו - הוא אחרי "השכיבנו" לפני שמו"ע.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 1:43 pm
על ידי עזריאל ברגר
לבי במערב כתב:ולמה לא ישמע 'ברכו', ויכוון שלא להצטרף למנין זה (כעצת הגרשז"א)?

אז כבר אין לו צורך בשמיעת הברכו הזה, ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 1:44 pm
על ידי כדכד
מה עם סמיכת גאולה לתפילה?
להרב "לבי למערב" אני מתייחס למקרה שהוא כן מעוניין להתפלל במנין הזה, אם משום שאין לו מנין אחר ואם מסיבות אחרות

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 1:59 pm
על ידי עזריאל ברגר
כדכד כתב:מה עם סמיכת גאולה לתפילה?

לא אמרתי שמותר לכתחילה להפסיק, אלא שזה הכי קל הלכתית.
כי סמיכת גאולה לתפילת ערבית היא פחות חובה, כמבואר בפוסקים.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 2:01 pm
על ידי מלבב
פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...

מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?

המנחת אלעזר

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 2:39 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
היכן?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 4:54 pm
על ידי לבי במערב
עזריאל ברגר כתב:אז כבר אין לו צורך בשמיעת הברכו הזה, ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)
אה"נ.
כדכד כתב: . . שהוא כן מעוניין להתפלל במנין הזה, אם משום שאין לו מנין אחר ואם מסיבות אחרות
מ"מ, לפו"ר נראה שיוכל שלא להצטרף אליו לענין ה'ברכו' לבדו; ושייך כבר ל'אשכול: מה עדיף על מה?'.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:09 pm
על ידי שבטיישראל
פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...

מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?


כן מסופר על הרה"ק ר' יאנקעלע מפשעווארסק זי"ע

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:20 pm
על ידי פלפלת בחכמה
אכן, אליו כיוונתי - האם אמת הסיפור? האם נדפס באיזה מקום?

היכן מובא כי המנחת אלעזר חולק על המשנ״ב בזה?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:21 pm
על ידי פלפלת בחכמה
עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:מה עם סמיכת גאולה לתפילה?

לא אמרתי שמותר לכתחילה להפסיק, אלא שזה הכי קל הלכתית.
כי סמיכת גאולה לתפילת ערבית היא פחות חובה, כמבואר בפוסקים.


הגה״ק מבוטשאטש אף מתיר לענות ברוך הוא וברון שמו שם, אך לעומת זה ראיתי בשם הגר״ח קניבסקי שליט״א שלא לענות שם ״בריך הוא״ בחצי קדיש שלפני השמונה עשרה

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:29 pm
על ידי כדכד
לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:אז כבר אין לו צורך בשמיעת הברכו הזה, ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)
אה"נ.
כדכד כתב: . . שהוא כן מעוניין להתפלל במנין הזה, אם משום שאין לו מנין אחר ואם מסיבות אחרות
מ"מ, לפו"ר נראה שיוכל שלא להצטרף אליו לענין ה'ברכו' לבדו; ושייך כבר ל'אשכול: מה עדיף על מה?'.

תכננתי לכתוב טאת זה שם אבל כיוון שהביאו נושא דומה פה ניצלתי את זה.
מה הבעיה שיצטרף למנין לברכו ויצא אח"כ באחת האפשרויות שביארתי בשאלה?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:30 pm
על ידי כדכד
עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:מה עם סמיכת גאולה לתפילה?

לא אמרתי שמותר לכתחילה להפסיק, אלא שזה הכי קל הלכתית.
כי סמיכת גאולה לתפילת ערבית היא פחות חובה, כמבואר בפוסקים.

פחות חובה לענין העדפת תפלה במנין על פניה.
מי אמר שעדיף להפסיק שם מאשר קודם לכן?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:37 pm
על ידי לבי במערב
כדכד כתב: . . מה הבעי' שיצטרף למנין לברכו ויצא אח"כ באחת האפשרויות שביארתי בשאלה?
שאלתי היתה להיפוך: מה הבעי' שישמע ה'ברכו' ולא יצטרף בו למנין... ושבנו לשאלת 'מה עדיף על מה'.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ב' יוני 08, 2020 5:40 pm
על ידי כדכד
לא הבנתי
הוא רוצה להתפלל במנין הזה ומאז ששמע וענה ברכו התחיל כבר את הברכה הראשונה לדעת המשנ"ב עכ"פ. שאלת ההצטרפות למנין אינה רלוונטית

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ג' יוני 09, 2020 9:24 pm
על ידי שבטיישראל
פלפלת בחכמה כתב:
שבטיישראל כתב:
פלפלת בחכמה כתב:ידוע מה שהמשנה ברורה אוסר להפסיק אחר עניית ברכו במעריב כדין באמצע הפרק - זכורני שמעתי פעם על אחד מגדולי האדמורי״ם מדור הקודם שדיבר אחר עניית ברכו, וכשהעירו לו כי המשנה ברורה אוסר, ענה כי הוא דיבר עוד לפני שהמשנה ברורה אסרו...

מישהוא יודע יותר, או האםיש חולקים על המשנה ברורה בזה?


כן מסופר על הרה"ק ר' יאנקעלע מפשעווארסק זי"ע



אכן, אליו כיוונתי - האם אמת הסיפור? האם נדפס באיזה מקום?

היכן מובא כי המנחת אלעזר חולק על המשנ״ב בזה?


ככה מסופר, אינו יודע אם נדפס אי פעם או לא.
(ואם נדפס זה יותר אמין ?)

בכל אופן כן היה השיח של בני אותו דור בענין פסקי המשנ"ב - הם לא התרגשו יותר מדי
(וכמו שהרב משאפראן זצ"ל היה אומר "כבר היה מתן תורה גם לפני המשנ"ב").

באשר להמנח"א - הוא אכן מביא דברי המשנ"ב בספריו (וכבר אביו הדרכ"ת הביא דברי המשנ"ב בשו"ת צבי תפארת), אך לא ידוע לי שחלק במיוחד על הפסק המדובר.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ג' יוני 09, 2020 11:53 pm
על ידי אתי שפיר
בפשטות נראה, דמש"כ המ"ב (רל"ו ס"ק א') אחר שהביא מה שכתב בסי' נ"ד ס"ק י"ג דאחר ברכו של תפילת ערבית הוי כבאמצע הפרק, "ולפי"ז צריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו דערבית, אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה, 'אם דעתו להפלל אז מעריב עם הציבור' ובעו"ה הרבה אנשים נכשלים בזה" עכ"ל, דמש"כ "אם דעתו להפלל אז מעריב עם הציבור" אין הכונה שרוצה להתפלל ביחד עם מנין זו שהתחילו כעת תפילת ערבית, רק הכונה אם כשענה ברכו רצה להתחיל תיכף ומיד ברכת ק"ש יחד עם הציבור ולהתפלל יחד אתם תפלת ערבית, רק אז אסור לו לפסיק אחר ברכו, אבל אם לא היה בדעתו בעת עניית ברכו להתחיל תפלת ערבית תיכף ומיד אחר ברכו, אע"פ שרוצה להתפלל מעריב יחד עם מנין זו שזה עתה ענו ברכו, וכגון שהיה באמצע שיחה מרתקת עם ידיד, והציבור התחילו ברכו, והוא בוער לו לגמור לספר איזה סיפור פיקנטי לחבירו, ואשר ע"כ בעת אמירת ברכו לא היה בדעתו להתחיל תפילת ערבית מיד אחר ברכו, אע"פ שרצה להתפלל תפלת ערבית עם מנין זו, בכה"ג גם לדעת המ"ב והאחרונים שעליהם תמך יתדותיו, מותר לו לגמור ולדבר על דא ועל הא בין ברכו לברכת ק"ש.

דהמעיין במקור מוצא דבריו של המ"ב, במה שציין המ"ב למש"כ בסי' נ"ד ס"ק י"ג ע"פ האחרונים, שבין קדיש לברכו נחשב כבין הפרקים, ובין ברכו לברכת יוצר אור נחשב כבאמצע הפרק, וע"כ אסור להפסיק בין ברכו לברכת יוצר אור אפי' לצורך מצוה, כמו לברך על התפילין, מאחר דהוי כבאמצע הפרק, ועכ"ז כתב אח"כ בס"ק י"ד, "ונראה דכל זה דוקא באופן שמיירי בפנים דהיינו שכבר גמר ברכת ישתבח ועומד להתחיל ברכת יוצר אור, אבל אם הוא עוסק עדיין בפסוקי דזמרה, וכ"ש אם בא עתה להתפלל ורוצה להתפלל כסדר ולא לדלג הפסוקי דזמרה ולפתוח מברכת יוצר, ושמע קדיש וברכו, אין דינו בזה כאמצע הפרק, ולכו"ע יכול להניח טלית ותפילין ולברך עליהן" עכ"ל. ותו"ד הוא, דרק בכה"ג אמרינן דאסור להפסיק אחר ברכו משום דהוי כבאמצע הפרק, רק אם בדעתו להתפלל אז תיכף ומיד ברכת יוצר אור, אבל אם היה בדעתו לגמור פסוקי דזמרה וכדו' מותר להפסיק לברכת תפילין. והגם שהדוגמא שנקט המ"ב היה הפסק לדבר מצוה, דהיינו ברכת תפילין, אעפ"כ ה"ה למילי דחול, שהרי אם מותר לו להפסיק למילי דשמיא מטעם שאינו מוכן להתפלל אז תיכף ומיד מה שאסור לעשות באמצע הפרק, בע"כ שאינו נחשב כלפיו כמקום שאסור להפסיק ולו גם מהאי טעמא גרידא שלא היה בדעתו אז בעת עניית ברכו להתחיל תיכף ומיד ברכת יוצר אור, ואם כן ה"ה למילי דעלמא מותר לו להפסיק, ואין לומר דאע"פ שלא נחשב כבאמצע הפרק, יהא נידון עכ"פ כבין הפרקים, זה אינו, דאם אלים סיבה זו שלא להחשיב בין ברכו לברכת ק"ש כבאמצע הפרק, ה"ה דאלים שלא להחשיב לגבי דידיה בין קדיש לברכו כבין הפרקים, דלכל ענין תלוי בדעתו, הן לענין להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש, והן לענין להפסיק בין קדיש וברכו, דמהיכי תיתי לחלק.

ולכן נראה דאם בדעתו בעת עניית ברכו שלא להמשיך תיכף ומדי לברכת ק"ש, רק רוצה לגמור לסדר איזה ענין מעניניו, אע"פ שבדעתו להצטרף למנין ההוא לתפלת ערבית, ע"ז לא קאי המשנה ברורה במש"כ שצריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו (אכן אם אין בדעתו במפורש להמשיך לסדר איזה ענין עד שיתחיל הוא ברכת ק"ש, או אם אינו מוכח עכ"פ מתוך המצב שאינו מוכן עדיין להתחיל ברכת ק"ש, אמרינן דסתמא דעתו להמשיך עם הציבור תיכף ומיד ברכת ק"ש, ויהא אסור לו להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש בכה"ג).

(דמטעם אחר, ר"ל זולת הטעם שדימו הפוסקים בין קדיש לברכו, ובין ברכו לברכת ק"ש, לדין בין הפרקים ובאמצע הפרק, לא שייך לומר דמצד עצמו יהא אסור להפסיק שם, דבשלמא אם ניקח לדוגמא ברכה על האכילה קודם האכילה או קודם קיום המצוה, אז אסור להפסיק בין הברכה לאכילה או לקיום המצוה, דאם מפסיק, לא חל הברכה על שום דבר, והוי ברכה לבטלה, וגם המצוה אח"כ נחשבת שעשאה בלי ברכה, ואשר ע"כ חייבוהו חכמיםלחזור ולברך אם הספיק בכה"ג, אבל לענין ברכו לפני התפלה, מאיזה סיבה יהא אסור להפסיק אחר ברכו, אפילו אם נניח שברכו לפני תפלת ערבית הוא חיוב גמור כמו ברכה לפני האכילה או לפני קיום מצוה).

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יוני 10, 2020 12:54 am
על ידי פלפלת בחכמה
אם כן למה מתלונן המשנ"ב כי בעוה"ר הרבה אנשים נכשלים בדין זה - והרי יתכן שבדעתם היה להמשיך בדיבורם אחר ברכו, ומי לנו 'דן לכף זכות' גדול ממרן החפץ חיים, ובפרט בדבר כזה שאינו תלוי בראות העין רק במחשבת האדם, למה לא דן אותם לכף זכות דמסתמא כן היה בדעתם, ובפרט אם התחילו בשיחתם קודם ברכו והמשיכו אח"כ, הרי סתמא דמילתא יש לתלות דכך היה כונתו ואף אם לא כיוון לכך בפירוש.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יוני 10, 2020 3:23 am
על ידי אתי שפיר
פלפלת בחכמה כתב:אם כן למה מתלונן המשנ"ב כי בעוה"ר הרבה אנשים נכשלים בדין זה - והרי יתכן שבדעתם היה להמשיך בדיבורם אחר ברכו, ומי לנו 'דן לכף זכות' גדול ממרן החפץ חיים, ובפרט בדבר כזה שאינו תלוי בראות העין רק במחשבת האדם, למה לא דן אותם לכף זכות דמסתמא כן היה בדעתם, ובפרט אם התחילו בשיחתם קודם ברכו והמשיכו אח"כ, הרי סתמא דמילתא יש לתלות דכך היה כונתו ואף אם לא כיוון לכך בפירוש.


א. בכללות הענין יש להעיר, דהמשנה ברורה אינו עסוק שם לדון אנשים מסויימים לכף זכות או חוב, שאז היינו מצפים לראות את ה"חפץ חיים" במיטב מידותיו הנאצלות, רק הוא עוסק שם בכללות ענין זו, ובא לאפרושי מאיסורי לאלו שנכשלים בזה, ומעורר על העתיד שלא לעשות כן, ובודאי לא שייך לדון הנהגה מסויימת לטוב, גם אלהבא, ולהמשיך להתנהג באופן מסויים על סמך 'דן לכף זכות', במקום שאפשר לאפרושי מאיסורי, וכמו שמצינו לרוב בספרי החפץ חיים, לעורר על כל מיני פרצות ומצוות שאנשים דשים עליה, על אף שבודאי כשהיה רואה הנהגות אלו, היה דן לכף זכות בכל מאי דאפשר. ועכ"ז עדיין הערה נכונה היא.

ב. אם תמצי לומר שהדיוק נכון, עדיין לא נגע בעיקרן וביסודן של הדברים הנ"ל, והייתי שמח לשמוע הערה על עיקר הדברים.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יוני 10, 2020 7:31 am
על ידי צביב
כדכד כתב:אני רוצה לנצל את האשכול לשאלה נוספת באותו ענין.
אדם המגיע לביהכ"נ סמוך מאד לתחילת תפילת ערבית ונצרך לנקביו באופן שיכול להעמיד עצמו כשיעור- אם ילך מיד כשמגיע כנראה יפסיד ברכו.
מה עדיף:
א. ללכת ולהפסיד ברכו?
ב. לשמוע ברכו ולצאת ואז מפסיק באמצע הפרק לד' המשנ"ב שהובאו בתחילת האשכול?
ג. לשמוע ברכו ולברך ברכה ראשונה ולהפסיק בין ברכות קריאת שמע שזה בין הפרקים ולא באמצע הפרק?


יל''ע במשנ''ב סימן צ''ב ס''ק ט .( ובביאור הלכה ד''ה אבל לכתחילה)
( ויש תוספת במשנ''ב בהוצאת דרשו ד' ועוזו שם הערה 9)

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יולי 08, 2020 10:34 pm
על ידי גל של אגוזים
אתי שפיר כתב:...ולכן נראה דאם בדעתו בעת עניית ברכו שלא להמשיך תיכף ומדי לברכת ק"ש, רק רוצה לגמור לסדר איזה ענין מעניניו, אע"פ שבדעתו להצטרף למנין ההוא לתפלת ערבית, ע"ז לא קאי המשנה ברורה במש"כ שצריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו (אכן אם אין בדעתו במפורש להמשיך לסדר איזה ענין עד שיתחיל הוא ברכת ק"ש, או אם אינו מוכח עכ"פ מתוך המצב שאינו מוכן עדיין להתחיל ברכת ק"ש, אמרינן דסתמא דעתו להמשיך עם הציבור תיכף ומיד ברכת ק"ש, ויהא אסור לו להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש בכה"ג)...


יעויי' בשו"ת יביע אומר או"ח ח"ב סי' ה' אות ו'
ומסקנא דדינא שאין להפסיק בין ברכו ליוצר אפילו לצורך מצוה או צרכי צבור, אולם לענות אמן דברכות וכיו"ב אפשר להקל. וכמו כן מותר לעיין בספר בלי שיוציא בשפתיו. ואין הבדל בזה בין שחרית לערבית. ולכן מי שלא הספיק לומר ג' פסוקים, ה' צבאות עמנו וכו', והוא רחום וכו', עד שענה ברכו, נכון שלא יפסיק לאומרם בין ברכו לברכות ק"ש, ויאמרם אחר התפלה.


ולכאורה לפי דבריך (המסתברים) הרי יש להתיר לומר פסוקים אלו דמסתמא דעתו לאמרם.

אומנם יפה העיר הרב פלפלת בחכמה דצ"ע למה המ"ב עצמו כתב 'ובעו"ה הרבה בנ"א נכשלין בזה' אחרי שיש להם פתח פתוח לפי דברי עצמו בסי' נ"ד כמש"כ, וצ"ע.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יולי 08, 2020 10:49 pm
על ידי שומע ומשמיע
פלפלת בחכמה כתב:אך לעומת זה ראיתי בשם הגר״ח קניבסקי שליט״א שלא לענות שם ״בריך הוא״ בחצי קדיש שלפני השמונה עשרה

זכור לך המקור?

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יולי 08, 2020 10:50 pm
על ידי שומע ומשמיע
עזריאל ברגר כתב: ויכול לסמוך על ברכו שבסיום התפילה (אם מתפלל במנין שנהוג לאמרו)

היכן לא נהוג כן? [או שכוונתך לשבת]

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יולי 08, 2020 10:53 pm
על ידי לבי במערב
יש הנוהגים לאמרו דוקא בש"ק, אך לא בימות־החול [כבחב"ד, אלי' משתייך הרב 'עזריאל ברגר' שליט"א].

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ד' יולי 08, 2020 11:06 pm
על ידי גל של אגוזים
וכן בחו"ל לא נהוג לאמרו ברוב המקומות

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ה' יולי 09, 2020 8:31 pm
על ידי אתי שפיר
גל של אגוזים כתב:יעויי' בשו"ת יביע אומר או"ח ח"ב סי' ה' אות ו'
ומסקנא דדינא שאין להפסיק בין ברכו ליוצר אפילו לצורך מצוה או צרכי צבור, אולם לענות אמן דברכות וכיו"ב אפשר להקל. וכמו כן מותר לעיין בספר בלי שיוציא בשפתיו. ואין הבדל בזה בין שחרית לערבית. ולכן מי שלא הספיק לומר ג' פסוקים, ה' צבאות עמנו וכו', והוא רחום וכו', עד שענה ברכו, נכון שלא יפסיק לאומרם בין ברכו לברכות ק"ש, ויאמרם אחר התפלה.


ולכאורה לפי דבריך (המסתברים) הרי יש להתיר לומר פסוקים אלו דמסתמא דעתו לאמרם.

אומנם יפה העיר הרב פלפלת בחכמה דצ"ע למה המ"ב עצמו כתב 'ובעו"ה הרבה בנ"א נכשלין בזה' אחרי שיש להם פתח פתוח לפי דברי עצמו בסי' נ"ד כמש"כ, וצ"ע.


ב' ההערות נכונים הם, דלכאורה לפי המתבאר אכן יכול להפסיק לפסיקים שרגילים לאומרים קודם ברכו.

וגם הערת הרב פלפלת בחכמה נכונים הם, אך יש ליישבם, אולי קצת בדוחק, כמו שכתבתי, (זאת אומרת, שאם מה שכתבתי נכון, אז בהכרח שיש בישוב זה כדי לישב קושית הרב פלפלת בחכמה, ולכן כתבתי, שעל עיקרן של דברים עדיין אשמח לקבל הערות)

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ה' יולי 09, 2020 10:51 pm
על ידי לבי במערב
הרב 'אתי שפיר', דבריו מסתברים וכוותי' אתי שפיר!
כל מן דין סמוכו לנא.

אגב, מצוי מאד שעל־אף כוונתו להתחיל תיכף ברכות ק"ש, מגיע ידידו וכיו"ב ופותח עמו בשיחה; ושמא ע"ז כוונת המשנ"ב.

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: ו' יולי 10, 2020 12:00 am
על ידי צביב
סיפרו על רבי אברהם גניחובסקי זצ''ל, כשלא שמע ברכו בתחילת מעריב,
חיפש מנין אחר, דאל''כ חסר חלק מתפילת מעריב,
ולכאורה מי שבדעתו להפסיק אחרי ברכו מפסיד לעצמו בידיים.

( יש מקום בהלכה גם מי שמברך ברכת מעריב ערבים על דעת שלא לברך כעת שאר ברכות קריאת שמע,
בדברי הרמ''א סוף סימן סו. ובשו''ע סימן ס סעיף ב'.
ובמשנ''ב סימן רל''ה ס''ק טו ''אבל הוא לא יתפלל עמהם'' משמע לכאורה שמותר להפסיק בדיבור,
כשאין כוונתו להתפלל עכשיו כל התפילה,
אבל מ''מ מפסיד בזה תפילה שלמה)

Re: להפסיק אחר עניית ברכו במעריב

פורסם: א' יולי 12, 2020 10:08 am
על ידי גם זו לטובה
אתי שפיר כתב:בפשטות נראה, דמש"כ המ"ב (רל"ו ס"ק א') אחר שהביא מה שכתב בסי' נ"ד ס"ק י"ג דאחר ברכו של תפילת ערבית הוי כבאמצע הפרק, "ולפי"ז צריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו דערבית, אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה, 'אם דעתו להפלל אז מעריב עם הציבור' ובעו"ה הרבה אנשים נכשלים בזה" עכ"ל, דמש"כ "אם דעתו להפלל אז מעריב עם הציבור" אין הכונה שרוצה להתפלל ביחד עם מנין זו שהתחילו כעת תפילת ערבית, רק הכונה אם כשענה ברכו רצה להתחיל תיכף ומיד ברכת ק"ש יחד עם הציבור ולהתפלל יחד אתם תפלת ערבית, רק אז אסור לו לפסיק אחר ברכו, אבל אם לא היה בדעתו בעת עניית ברכו להתחיל תפלת ערבית תיכף ומיד אחר ברכו, אע"פ שרוצה להתפלל מעריב יחד עם מנין זו שזה עתה ענו ברכו, וכגון שהיה באמצע שיחה מרתקת עם ידיד, והציבור התחילו ברכו, והוא בוער לו לגמור לספר איזה סיפור פיקנטי לחבירו, ואשר ע"כ בעת אמירת ברכו לא היה בדעתו להתחיל תפילת ערבית מיד אחר ברכו, אע"פ שרצה להתפלל תפלת ערבית עם מנין זו, בכה"ג גם לדעת המ"ב והאחרונים שעליהם תמך יתדותיו, מותר לו לגמור ולדבר על דא ועל הא בין ברכו לברכת ק"ש.

דהמעיין במקור מוצא דבריו של המ"ב, במה שציין המ"ב למש"כ בסי' נ"ד ס"ק י"ג ע"פ האחרונים, שבין קדיש לברכו נחשב כבין הפרקים, ובין ברכו לברכת יוצר אור נחשב כבאמצע הפרק, וע"כ אסור להפסיק בין ברכו לברכת יוצר אור אפי' לצורך מצוה, כמו לברך על התפילין, מאחר דהוי כבאמצע הפרק, ועכ"ז כתב אח"כ בס"ק י"ד, "ונראה דכל זה דוקא באופן שמיירי בפנים דהיינו שכבר גמר ברכת ישתבח ועומד להתחיל ברכת יוצר אור, אבל אם הוא עוסק עדיין בפסוקי דזמרה, וכ"ש אם בא עתה להתפלל ורוצה להתפלל כסדר ולא לדלג הפסוקי דזמרה ולפתוח מברכת יוצר, ושמע קדיש וברכו, אין דינו בזה כאמצע הפרק, ולכו"ע יכול להניח טלית ותפילין ולברך עליהן" עכ"ל. ותו"ד הוא, דרק בכה"ג אמרינן דאסור להפסיק אחר ברכו משום דהוי כבאמצע הפרק, רק אם בדעתו להתפלל אז תיכף ומיד ברכת יוצר אור, אבל אם היה בדעתו לגמור פסוקי דזמרה וכדו' מותר להפסיק לברכת תפילין. והגם שהדוגמא שנקט המ"ב היה הפסק לדבר מצוה, דהיינו ברכת תפילין, אעפ"כ ה"ה למילי דחול, שהרי אם מותר לו להפסיק למילי דשמיא מטעם שאינו מוכן להתפלל אז תיכף ומיד מה שאסור לעשות באמצע הפרק, בע"כ שאינו נחשב כלפיו כמקום שאסור להפסיק ולו גם מהאי טעמא גרידא שלא היה בדעתו אז בעת עניית ברכו להתחיל תיכף ומיד ברכת יוצר אור, ואם כן ה"ה למילי דעלמא מותר לו להפסיק, ואין לומר דאע"פ שלא נחשב כבאמצע הפרק, יהא נידון עכ"פ כבין הפרקים, זה אינו, דאם אלים סיבה זו שלא להחשיב בין ברכו לברכת ק"ש כבאמצע הפרק, ה"ה דאלים שלא להחשיב לגבי דידיה בין קדיש לברכו כבין הפרקים, דלכל ענין תלוי בדעתו, הן לענין להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש, והן לענין להפסיק בין קדיש וברכו, דמהיכי תיתי לחלק.

ולכן נראה דאם בדעתו בעת עניית ברכו שלא להמשיך תיכף ומדי לברכת ק"ש, רק רוצה לגמור לסדר איזה ענין מעניניו, אע"פ שבדעתו להצטרף למנין ההוא לתפלת ערבית, ע"ז לא קאי המשנה ברורה במש"כ שצריך ליזהר מאוד שלא לספר אחר ברכו (אכן אם אין בדעתו במפורש להמשיך לסדר איזה ענין עד שיתחיל הוא ברכת ק"ש, או אם אינו מוכח עכ"פ מתוך המצב שאינו מוכן עדיין להתחיל ברכת ק"ש, אמרינן דסתמא דעתו להמשיך עם הציבור תיכף ומיד ברכת ק"ש, ויהא אסור לו להפסיק בין ברכו לברכת ק"ש בכה"ג).

(דמטעם אחר, ר"ל זולת הטעם שדימו הפוסקים בין קדיש לברכו, ובין ברכו לברכת ק"ש, לדין בין הפרקים ובאמצע הפרק, לא שייך לומר דמצד עצמו יהא אסור להפסיק שם, דבשלמא אם ניקח לדוגמא ברכה על האכילה קודם האכילה או קודם קיום המצוה, אז אסור להפסיק בין הברכה לאכילה או לקיום המצוה, דאם מפסיק, לא חל הברכה על שום דבר, והוי ברכה לבטלה, וגם המצוה אח"כ נחשבת שעשאה בלי ברכה, ואשר ע"כ חייבוהו חכמיםלחזור ולברך אם הספיק בכה"ג, אבל לענין ברכו לפני התפלה, מאיזה סיבה יהא אסור להפסיק אחר ברכו, אפילו אם נניח שברכו לפני תפלת ערבית הוא חיוב גמור כמו ברכה לפני האכילה או לפני קיום מצוה).

גם אם דבריך נכונים, יש לעיין בנצרך לנקביו, האם, יענה ברכו ע"ד שלא להתחיל את התפילה, או שמא עדיף לחבר את הברכו לתפילה, ולצאת לבית הכסא אחר ברכו.