פורום אוצר החכמה

כידוע אחד ממלאכות נשים הצדקניות הקשות שבמקדש היא ברירת האורז.
כבר שנים שאשתי שתחי' שצדקנית היא עד למאוד ויראה וחרדה לטהרת המאכלים בוררת כל אורז ואורז, יום אחד שאלתיה מתי פעם אחרונה היא מצאה ממצאים חשודים באורז, ותשובתה הרמתה היתה שבאמת זה כבר שנים רבות שהיא לא מצאה כלום, למעט פעם אחת שכל החבילה היתה מלאה בג'וקים קטנים שלא היה צריך שום ברירה בשביל לראות אותם ולמצוא אותם.
שאלתי בפי היא אם כך הם פני הדברים האם יש צד שצריך עדיין לברור את האורז? ממה?
להדגיש שאנחנו מתמשים האורז של סוגת. אולי בחברות אחרות מצוי אורז פחות נקי. אינני יודע. אבל כך הם פני הדברים באורז של סוגת.

אף בביתי בוררים את האורז בקפדנות כמנהג, ואף אני תמה על מה ולמה. לכשעצמי מעולם לא מצאתי זנב תולעת באורז, לא של סוגת ואפילו לא של מיה. פעם אחת בודדת אשתי מצאה תולעת אמיתית ומרחשת, ומאז היא מנופפת באותו מקרה...

פעם שוחחתי על כך עם ר' אפרים רוטשילד, והיקל בזה קצת.

ולהעיר מהמעשה בחזו"א שאחר נישואיו זרק לאורז כפתור (? - אולי משהו אחר), וכשאשתו מצאה סמך על ברירתה.

לא אכחש שמה שגרם לי לבר(ו)ר את זה אחת ולתמיד זה מה שנפל בחלקי היום בצהריים לברור אורז והרגשתי טמבל.
לברור משהו שאני יודע שאין סיבה.
מה זה? הלכה למשה מסיני? הלא זה תלוי במציאות ואם כיום מגדלים את האורז כמו שצריך ואורזים אותו כראוי אז למה צריך לברור? כי אמא שלי בררה? אז מה?
גם את החסה מנקים היום כמו פעם? זהו זה. מרד הגברים בברירת האוז מתחיל כאן. יקום כל אחד ויברר בביתו האם מוצאים ג'וקים באורז.

באריזות הגדולות, אלו שמשתמשים בהם מסעדות וכדומה, מצוי יותר תולעים.

אז מה אני, האזרח הקטן נענש בגלל זה?
אני צריך לברור או לא?
יש תולעים או אין?
מי יודע משהו ברור?
יש כאן מישהו שבביתו כן מוצאים תולעים באורז?

דרדקי כתב:אז מה אני, האזרח הקטן נענש בגלל זה?
אני צריך לברור או לא?
יש תולעים או אין?
מי יודע משהו ברור?
יש כאן מישהו שבביתו כן מוצאים תולעים באורז?

למה אתה לוקח את זה כעונש?
בס''ה כמו שאנחנו מבינים את עבודת הפרך שלקחו לעצמם הנשים הצדקניות בערב פסח, לטהר את העולם מהאבק, וכו'.
אסור לקחת מהם את המצות שלהן, הן אינן מבינות מפולמוסים למיניהם, סבתא עשתה כך, אז הן גם עושות כך.

צריכים להתמודד עם זה. וזהו.

ראשית כל להשתמש אך ורק באורז הטוב ביותר, במידה והאורז מתולע, אסור לברור, וכ"ש שלא לאכול.
האורז עצמו להבדיל מחומוס, אינו נגוע בתוכו, ולכן כל כתם שחור או נקודה שחורה על גבי האורז אין זה נגיעות, ולא משהוא נגוע, באורז יכולים להיות חרקים בין הגרגירים, ובשעת הברירה צריך, לחפש בין הגרגירים בלבד.
לחברת קורלק מאריאל, יש מכונה לברירת אורז, ראיתי אותה בפעולה, וזה חוסך הרבה שעות עבודה,
לגבי חומוס, צריך לשרות את החומוס למספר שעות, ואז כשהחומוס מנופח מהמים קל לבדוק. החרקים של החומוס להבדיל מהאורז, נמצאים בתוך החומוס,
בכל מחלקות הכשרות ובכל האולמות למהדרין, יש אדם מיוחד שתפקידו לבדוק את כל סוגי הקטניות, אם זה שעועית או חומוס וכמובן אורז, כמו"כ ישנם מקומות שמבקשים גם לברור פול, לדעתי אין להרשות כלל גם לא בכשרות רגילה להשתמש בפול.
בברכה הרב יוסף זריצקי

אורז, חיטה, גריסים, עדשים אדומים, כוסמת, וכן רוב הקיטניות הקטנות
יש לבדוק אותם מפני המזיקים הללו:
1). חרקים קטנים בגודל 1/2 מ"מ עד 3 מ"מ בצבע חום או שחור. פוגעים בכל סוגי המזון ובפרט בקטניות, גורמים לחורים עגולים בקטניות.
2). עש: זחלים בצבע קרם עם ראש כהה, גודלם מ-1 מ"מ עד 8 מ"מ, גורמים להתהוות "קורי משי" דביקים ופירורים לבנים או חומים.
כאשר הם מתים צבעם משתנה לחום.
מצויים בכל מזון יבש ובפרט בקמחים, פיצוחים ותמרים.
3). אקריות (מילבי"ן): יצורים זעירים בגודל גרגרי חול בצבע לבן. חיים בדרך כלל בקבוצות גדולות. אם מבחינים בהם אין להשתמש במזון.
בימינו נגיעותם מועטת. מזון המאוכסן במקום לח, סיכוייו להיות נגוע, יותר גדולים
איך צריך לבדוק את האורז וכו:
א. לבדוק בחנות אם יש הרבה אבקה בתחתית השקית, וכן אם מצויים גרגרים הדבוקים לשקית ע"י קורים, (קל להבחין בכך כשהופכים את השקית מצד לצד). הם סימן לנגיעות, ועדיף לא לקנות מוצר כזה.
ב. כשהגרגרים עוד יבשים, מסננים אותם במסננת רשת (של אטריות) על גבי משטח כהה או לבן, כל מה שבין הקטניות יפול דרך המסננת. מתבוננים על המשטח: אם נפלו רק פירורים או חלקי חרקים – אפשר לעבור לשלב ג'. אם יש חרקים קטנטנים דמויי גרגרי חול- הוא סימן לנגיעות באקריות (מילבי"ן) ואין להשתמש בקטניות אלו. (תופעת זו נדירה יחסית).
ג. בודקים את הקטניות על גבי משטח לבן, בין הגרגרים. יש לבדוק מתולעי עש לבנות, (הסימן לקיומם הוא קורים), וחרקים קטנים בצבע שחור או חום. כתמים ונקודות שחורות על הקטניות, או גרגרים סדוקים, לא נובעים מתולעים או חרקים, ולכן אין צורך להוציאם.
ד. שלב זה מתייחס לאורז מלא, חיטה, גריסים וכד' וכן אורז לבן שנמצאה בו נגיעות, (אורז לבן שבכל השלבים היה נקי, אין חובה לבצע שלב זה). אפונה יבשה, כוסמת ובורגול שנמצאו נגועים בשלבים הראשונים (א, ב, ג) עדיף לא להשתמש בהם.
הצפה במים – לוקחים כלי עם מים בכמות כפולה מהקטניות, מוסיפים 2 כפות מלח לליטר מים ומערבבים. שופכים פנימה את הקטניות ומערבבים מיד- גרגרים נגועים והחרקים שלא נמצאו בבדיקה יצופו על פני המים.
בברכה הרב משה ויא

דרך אגב: בזמנו שאלתי אותו בקשר לכרובית תירס ותות [הנחשבים לדעתו למוחזק כנגוע] ואמר לי שאין מצב לבדוק אותם ואסורים באכילה – ואכן מאז אני מונע מבני הבית לקנות תירס וכרובית ותות – אמנם לעת עתה איני יודע איך זה שהמפעלים מקבלים הכשר גם על תירס גם על תות וגם על כרובית.

כמו כן לא הצלחתי להבין.
מה יקרה באורז ובקמח אשר זה עתה יצאו מן המפעל האם גם אותם צריך לבדוק – עד כמה שהבנתי מדבריו ומתוך ספריו הרי כל הנגיעה [הנגוע] נובע מפאת הזמן אשר האורז שוכן על מדפי החנות....
והרי הדבר ברור שברגע שהקמח עוזב את המפעל לאחר אלף פעם ניפוי שאין צריך לנפותו שוב בבית וכיון שכן מדוע מקפידים לבדוק שוב בבית את הקמח - האם מפני שזה עבר מיד ליד מצרכינן שוב בדיקה וניפוי של קמח וצ"ב.

את הדברים האלה, שכך אומרים מדריכי הכשרות, כולם יודעים, השאלה ששאל דרדקי היא הרי כל דין בדיקה תלוי במה שהדבר מוחזק בתולעים, וכיוון שהוא בדק ומצא שסוג האורז שהוא קונה, אין בו תולעים אף פעם, א"כ מיקרי אינו מוחזק, ולמה יצטרכו לבדקו?

ומה יקרה למשל בסופר סת"ם כאשר בדק את ספרי התורה שלו כמה פעמים ולא נמצא כל שגיאה שמא תאמר שגם בזה יש חזקה ושוב אין צריך בדיקה.
ומי ייאמר שניתן להשליך מבדיקה אחת על השנייה עד שנאמר שיש בזה חזקה - והרי פעם הקודמת אינה מהוה כל ראיה לפעם הרביעית.
וצריך יישוב.

תולעת ספרים07 כתב:ומה יקרה למשל בסופר סת"ם כאשר בדק את ספרי התורה שלו כמה פעמים ולא נמצא כל שגיאה שמא תאמר שגם בזה יש חזקה ושוב אין צריך בדיקה.
ומי ייאמר שניתן להשליך מבדיקה אחת על השנייה עד שנאמר שיש בזה חזקה - והרי פעם הקודמת אינה מהוה כל ראיה לפעם הרביעית.
וצריך יישוב.

אבל ספרי סת"ם חייבים בדיקה ובתולעים הגדר הוא שרק המוחזק בתולעים צריך בדיקה

שאלתי מה יקרה בספרי תורה אשר יש לנו חזקה שהם בסדר האם גם המה צריכים בדיקה
ובמידה ונאמר שאינם צריכים ומעמידים על חזקה - יתכן בהחלט שגם לגבי אורז הדין הוא כך.

דרך אגב: לא מצאתי בשום מקום שיש חזקה באורז שהם לא בסדר עד כמה שזכור לי הרב משה ויא מקטלג אותם בכאלו שיש בהם ספק ומטעם זה במידה ולא בדקו אותם הרי זה כשר לכתחילה.

ראיתי שלא מזמן יצא ספר העוסק בנושא, שמו הוא 'והיו לכם לאכלה' מאת הרב איתם הנקין.

חיפשתי בשו"ע יו"ד סימן פ"ד – ומצאתי שאכן העלו האחרונים שאלה כזאת - אם ניתן לפטור את המאכל מן הבדיקה במידה ויש לו חזקת ג פעמים וכפי שהעלה כאן הרב דרדקי ...
ואני מתנצל על שכתבתי כאילו הדבר פשוט שלא שייך חזקה - בכגון דא...

ואשתף את חכמי הפורום בחלק מן הדברים שהעליתי במצודתי....

מכאן....
המקור חיים (סי' תסז, ביאורים ס"ק ה) כתב כלל עפ"י דברי המהרש"ל: דלא אמרינן חזקת ג' פעמים, כי אם בדאיכא דבר הגורם דמסתבר שיהיה כך, והיקש השכל מחייבהו שיהיה כך. אבל בדבר שנופל במקרה, וליכא דבר הגורם המסתבר כל כך - אין חזקה למקריים...
כדוגמא לדבריו הביא המקור חיים את דברי הגמרא (נזיר סד ע"א) שאם נמצאו שלושה מתים מונחים באדמה בצורה מיוחדת, יש להגדיר את מקום הימצאם כ"שכונת קברות". ולעומת זאת משמע מדברי השו"ע (או"ח סי' תסז סעי' ט) שאם נמצאו שלושה גרעיני שעורה בתוך תבשיל בפסח - אין לחשוש שמא יש שם עוד שעורים, מכיון שהשעורים לא מתרבות מתוך התבשיל עצמו. (ועי' מג"א שם ס"ק יב, חוק יעקב ס"ק כה, חזו"א יו"ד סי' יד (א) ד"ה והא). ומכאן למדנו שחזקת ג' זקוקה לסברא חיובית על מנת לאסור את השאר.
עד כאן...

קודם יש הבדל בין הערים, בירושלים המצב הרבה יותר טוב מבני ברק, כמו כן תלוי איזה חברה קונים ובאיזה חנות קונים, אם קונים בירושלים סוגת מחנות ממוזגת [בשעות היום החמות] ולא מאחסנים בבית ליותר מדי זמן הסיכוי למצוא תולעים קטן מאד, שאלתי את הרב ויא האם אני לא יודע לבדוק מאחר ואני לא מוצא אלא אחת לכמה שנים, והוא השיב שלא שאכן מאד סביר שאני לא מוצא, ובשנים האחרונות המצב השתפר פלאים, ושאלתי אותו אם אינו מיעוט המצוי האם להפסיק לבדוק, והוא אמר לי שכמה פעמים דיבר עם פוסקי זמנינו על כך והם אמרו לו שיש להמשיך להורות לבדוק. [נראה לי שטעמם כי אם יפסיקו לבדוק באמת יהיו תולעים, הרב ציין שהיום שהחברות יודעות שבודקים אותם ולכן הם דואגות לרמה נאותה. הוא גם ציין שבסוגת המצב טוב מאד. רק הדגיש שתלוי גם מה קרה לאחר שיצא מהחברה, אם זה סחורה ישנה במבצע באיזה צרכניה מוזנחת ולא ממוזגת, וכ"ש בבני ברק או בעיר חוף לחה אחרת, או שמא סחורה שהגיעה ממש לאחרונה מהמפעל במקום נקי וממוזג. וכן ציין שבאריזות הגדולות המגיעות למוסדות מסעדות אולמות המצב עדיין מצריך בדיקה מעיקר הדין. יתכן גם שטעמם שלא להבדיל בין המקומות שצריך בדיקה לאלו שלא צריך, כי בודאי יבואו לידי מכשול].
היום כאשר אני בודק אני מכוון לעשית ככל אשר יורוך, וזהו.

עשיתי בירור נוסף והנה מתברר שאין כל צורך לחפש תולעים באורז - צריך לחפש נקודות לבנות בין גרגירי האורז - האם מישהו יודע בדיוק מה עלינו לחפש יקום נא להסביר ויבוא על שכרו... ופירותיהם בעולם הזה.
מה גם שראיתי שבבדיקה האחרונה שעשו וועדי הכשרות למיניהם - לבדוק האם האורז עודנו נחשב למיעוט המצוי - העלה המדגם את המימצא הבא...
על כל ק"ג של אורז שלוש חרקוניות... ואיך כל זה מסתדר עם העובדה שהנשים הצדקניות אינם מוצאות כלום...
אציין שניסתי להתקשר להרב וויא והטלפון כל הזמן תפוס שם...
כך שלא נותר לי ברירה אלא לפנות לחכמי הפורום שיקום מישהו להסביר לנו וללמדינו בינה - מה בדיוק צריך לחפש שם...

התולעים בין האורז הם לפעמים לבנים או צהובים ארוכים דקים ומתפתלים או שחורים עגולים מעט יחסית גדולים, אלו המינים שמצאתי ב20 שנה האחרונות.
כאמור בסוגת ועוד האורז עובר ברירה של מכונה לפחות, וכן הם מקפידים לקחת ממקום איכותי, כך במרבית החברות הנמכרות במקומות שידוע שהציבור בודק. כאמור יש הבדל בין קיץ לחורף בין עיר יבשה ללחה ובין צרכניה מוזנחת עם מבצעים של אורז שתיכף פג תוקפו שהיה במחסן מוזנח לבין רשת ממוזגת שהסחורה מתחלפת בקצב גבוה ומגיע ישר מהמפעל ולא מסוכני משנה או עודפים. אם תרצה לחזות בתולעים הנח את האורז במחסן בבני ברק חודשיים שלש, כשתחזור תדע מה לחפש...

ראיתי שכותבים לחפש חדקניות
אולי ניתן להשיג תמונה פעם ולתמיד....

אגב, ר' תולעת ספרים.
בדיוק היום ראיתי באחד מהליקוטים, בהלכות סעודה שצריך ללמוד באמצע הסעודה, אבל צריך ליזהר שלא יפלו תולעים מהספרים על האוכל.

האם זה יותר מצוי?

כתולעת ספרים אני בדרך כלל נזהר שלא ליפול על האוכל...
בכל מקרה ראה בילקוט יוסף אריכות גדולה לגבי אם מותר לאכול בסוכה מחשש נפילת תולעים מהסכך...

תולעת,
רק עכשיו אני תופס מאין לך הידע הרחב בתולעים למיניהם....
(זה בהומור)

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2913372&forum_id=771

זהירות, לא לבעלי לב חלש...

אגב, ר' תולעת ספרים.
בדיוק היום ראיתי באחד מהליקוטים, בהלכות סעודה שצריך ללמוד באמצע הסעודה, אבל צריך ליזהר שלא יפלו תולעים מהספרים על האוכל.

האם זה יותר מצוי?

פעם היה יותר מצוי עש בספרים אני לא יודע מה נשתנה שהיום הדבר הרבה פחות מצוי.

כמדומני קראתי שסוג הדבק בספרים הוא שהשתנה, וזה שהיה משמש בעבר היה מועד יותר לתולעים.

אני מוצא תדיר חרקים בספרים הן בביתי והן בביהמ"ד ובמקומות אחרים, אלא שהם קטנים מאד ובהירים.

האם מישהו מצא פעם משהו בקמח

חכם הרזים כתב:האם מישהו מצא פעם משהו בקמח

כבר מצאתי כמה פעמים גם בקמח וגם באורז.

באמת הרב ויא אומר תמיד שאורז זה מהדברים שהכי פחות טעונים בדיקה ועכ"ז משקיעים זמן וטרחה מרובים בבדיקתו. לפי הוראת הרב ויא, יש לפזר את האורז על משטח לבן (כצלחת חד פעמית) ולבדוק בין הגרגירים אם אין תולעים.
המלצתי: קנו קטניות של הלסי (וכדומה), ההבדל הכספי אינו רב, ובוודאי שלא ישווה לסכום שתצטרכו להוציא בשביל עוזרת בית, כשהאשה תקרוס מעומס העבודה.

למעשה, בעקבות האשכול הזה, אני לא בורר אורז.
יש עוד מישהו שהדברים כ"כ ברורים לו?

לעומת זאת, דברים שכתובים בספרו של הרב ויא בבירור גמור לא נספרים. כמו שגרעינים שחורים צריכים בדיקה אחד אחד!
ז"א, אין כזה מושג לפצח סתם. לא רוצה לקטרג, אבל אם הייתם בשלום זכר פעם בחיים, יתכן וראיתם משהו לא מובן...

כפי שכבר נאמר לעיל באשכול ע"י כו"כ מחו"ר אתרא קדישא הדין, הכל תלוי בטיב האורז.
ב"ב ואני מצאנו כו"כ פעמים תולעים וחרקים באורז, אך ברוב המכריע של המקרים אכן אין שום דבר

כמשגיח כשרות שבדקתי מאות מאות ק"ג של אורז, אם לא יותר. והכרתי כמה ספקים וכמה חברות אריזה.
היה ספק שהיה מביא את הסחורה הנקי'ה ביותר, והוא הסביר לי את הסוד שלו, הוא קונה רק סחורה טריה, ומקפיד כל הזמן על הדברה במחסן.
אך גם בסחורה שלו מצאתי תולעים. פעם מצאתי 2 תולעים בשק של 25 ק"ג.

דוד העיתונאי כתב:כמשגיח כשרות שבדקתי מאות מאות ק"ג של אורז, אם לא יותר. והכרתי כמה ספקים וכמה חברות אריזה.
היה ספק שהיה מביא את הסחורה הנקי'ה ביותר, והוא הסביר לי את הסוד שלו, הוא קונה רק סחורה טריה, ומקפיד כל הזמן על הדברה במחסן.
אך גם בסחורה שלו מצאתי תולעים. פעם מצאתי 2 תולעים בשק של 25 ק"ג.

למצוא פעם בשק של 25 ק"ג שתי תולעים מצריך בדיקה?

צופר הנעמתי כתב:

דוד העיתונאי כתב:כמשגיח כשרות שבדקתי מאות מאות ק"ג של אורז, אם לא יותר. והכרתי כמה ספקים וכמה חברות אריזה.
היה ספק שהיה מביא את הסחורה הנקי'ה ביותר, והוא הסביר לי את הסוד שלו, הוא קונה רק סחורה טריה, ומקפיד כל הזמן על הדברה במחסן.
אך גם בסחורה שלו מצאתי תולעים. פעם מצאתי 2 תולעים בשק של 25 ק"ג.

למצוא פעם בשק של 25 ק"ג שתי תולעים מצריך בדיקה?

שים לב דיברתי כאן על הסחורה הכי טרי'ה שנשמרה בתנאים הכי טובים. בסחורה רגילה מוצאים יותר.
מישהו כאן יודע, איך מחשבים את הסטיסטיקה, לצורך ההכרעה ההלכתית האם חייבים בבדיקה ? והאם ראוי להדר ?

דוד העיתונאי כתב:

צופר הנעמתי כתב:

דוד העיתונאי כתב:כמשגיח כשרות שבדקתי מאות מאות ק"ג של אורז, אם לא יותר. והכרתי כמה ספקים וכמה חברות אריזה.
היה ספק שהיה מביא את הסחורה הנקי'ה ביותר, והוא הסביר לי את הסוד שלו, הוא קונה רק סחורה טריה, ומקפיד כל הזמן על הדברה במחסן.
אך גם בסחורה שלו מצאתי תולעים. פעם מצאתי 2 תולעים בשק של 25 ק"ג.

למצוא פעם בשק של 25 ק"ג שתי תולעים מצריך בדיקה?

שים לב דיברתי כאן על הסחורה הכי טרי'ה שנשמרה בתנאים הכי טובים. בסחורה רגילה מוצאים יותר.

כנראה שיש הבדל בין סחורה סיטונאית לסחורה שיש במכולת, כי כמו שהעירו כאן באשכול בסחורה האיכותית הנמכרת בחנויות כל אחד מכיר את המציאות של נשים הבוררות אורז שנים רבות ולא מצאו מעולם אפילו תולעת אחת.

סתם מעניין, לעניין הדיון המציאותי, שכאן זה נראה שיש רבים שטוענים שאין כלל תולעים באורז ואי שייך לבדוק הוא רק שמא יחזור לקלקולו או משום ועשית ככל אשר יורוך,
ואילו בחיפוש ברשת נמצא שבפורום דנשי סבירא להו שאדרבא האורז היום נגוע ונגוע - ויש אומרים אף הוואקום בכלל
ובכגון דא האמינו עדות אשה...

יתכן מאוד שלא מוצאים כיון שלא יודעים בדיוק מה צריך לחפש. אי אפשר להזהר מתולעים וחרקים בלי לדעת איך הם נראים ובאיזה אופן הם מסווים את עצמם. ולדידי מסתברא שמומחי ורבני התולעים למיניהם יוכלו למצוא חרקים ותולעים שעקרות הבית אינן מוצאות, ואת זאת תדע מהוראותיהם החמורות בכל הנוגע לבדיקה.

גם בפירות יבשים וכדומה מקובל לפתוח ולבדוק, דא עקא שאם אינך יודע איך אמור להיראות החרק והיכן צריך לחפש אותו, לכאורה קלושים הסיכויים שתמצאהו.

סגי נהור כתב:יתכן מאוד שלא מוצאים כיון שלא יודעים בדיוק מה צריך לחפש. אי אפשר להזהר מתולעים וחרקים בלי לדעת איך הם נראים ובאיזה אופן הם מסווים את עצמם. ולדידי מסתברא שמומחי ורבני התולעים למיניהם יוכלו למצוא חרקים ותולעים שעקרות הבית אינן מוצאות, ואת זאת תדע מהוראותיהם החמורות בכל הנוגע לבדיקה.

גם בפירות יבשים וכדומה מקובל לפתוח ולבדוק, דא עקא שאם אינך יודע איך אמור להיראות החרק והיכן צריך לחפש אותו, לכאורה קלושים הסיכויים שתמצאהו.

באורז, זה בדיוק הפוך !
מה שהנשים מוצאות באורז זה כל מיני כתמים שחורים על הגרגיר, על זה הרב וויא כותב שאין צורך לחשוש שזה סימן לנגיעות, כיון שאין חשש שחדרה תולעת לתוך הגרגיר.
ומי שבודק לפי הוראות הבדיקה של המומחים יודע שיש שני סוגים שנמצאים אך ורק בין הגרגירים.
1. זחל לבן.
2. חרקים קטנים.

מנסיוני מכמה שנים באורז לבן אין ובאורז מלא הרבה פעמים מצאתי !

ממרומי היער כתב:מנסיוני מכמה שנים באורז לבן אין ובאורז מלא הרבה פעמים מצאתי !

נכון, אבל גם באורז מלא זה תלוי מאוד בטיב האריזה וטיב האיחסון

גם אני חשבתי עד לא מזמן שאין שום תכלית בבדיקת אורז, עד ששאלתי משגיח כשרות מנוסה של העד"ח, הוא לקח 3 חבילות אורז רגילות (לא הוואקום) שבמכולת, ובשלושתן הוא הראה לי חרקים פצפוניים.
העניין הוא - לדבריו, שרוב הנשים בודקות על הגרגירים עצמם, ועליהם באמת אין סיכוי למצוא כלום (כמו שכבר כתבו למעלה), החרקים נמצאים אך ורק בין הגרגירים, ושם מאוד קשה לחפש.
הוא הראה לי סוג של 'מסננת' שבנויה מרשת בצפיפות מיוחדת שרק חרקים מסוננים ממנה ולא גרגירים, לדבריו משתמשים בזה בהרבה מטבחים של העד"ח והרב לנדא.

אחד הלומדים כתב:אני מוצא תדיר חרקים בספרים הן בביתי והן בביהמ"ד ובמקומות אחרים, אלא שהם קטנים מאד ובהירים.

אכן, כפי המצוי כיום, ישנם חרקים הנקראים "פסוקאים" יש מהם קטנים מאוד ובהירים שקשה לראות אותם, הם נמצאים על ספרים אבל לאו דוקא, קשה מאוד להתפטר מהם, לפני תקופה פורסם ברשות הרבים (יתד נאמן) על חומר שעוזר בזה, למי שנגוע בזה כדאי לברר, לכן, חשוב מאוד להקפיד (גם מי שעדיין לא ראה אצלו) להרחיק את הספרים מהאוכל, ומבחינה זו יתכן שהמצב חמור יותר מפעם, שהחרקים שבזמנם כנראה שהיה אפשר לראות אותם בנקל, מה שאין כן חרקים אלו יש מהם קטנים מאוד ובהירים, שפעמים שקשה מאוד לראות אותם, לצערי יש לי בזה נסיון רב.
ואם בדא קעסקינן, אתרום קצת מנסיוני, הסכך, הוא אחד מהמוקדים שלהם, ופעמים שקונים סכך, הוא כבר מלא מהם, לכן חשוב לאכסן אותו כפי ההוראות (אפשר לברר אצל הרב ויא), ומאידך, מי שראה שהסכך שלו נגוע בהם, אין מה למהר לזרוק אותו כי בד"כ זה חיצוני (ובמיוחד שסביר להניח שמה שיקנה גם נגוע בהם), אלא לטפל בו כפי ההוראות (אצל הרב הנ"ל שליט"א).