פורום אוצר החכמה

מה המקורות הכי קדומים בחז"ל ובראשונים שמקשרים בין צאצאי כוש בן חם (ועורם השחור) לגורל של עבדות? הרי זה כנען, אחיו הקטן של כוש, שקולל ע"י נח להיות עבד!? והרי לא מצאנו (?) מקןר שבני כנען היו בעלי עור שחור...

לגבי חם: בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לו אמר רבי חייא בר אבא חם וכלב שימשו בתיבה, לפיכך יצא חם מפוחם, וכלב מפורסם בתשמישו.
בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פו ויקנהו פוטיפר איש מצרי גבר ערום ומה הוות ערימותיה אמר בכל מקום גרמני מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני אין זה עבד. לגבי המדיינים.
בעניין עבדות חם:
בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לו אמר הקדוש ברוך הוא לחם אתה בזית ערות אביך, חייך שאני פורע לך (ישעיה כ) כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים.

תודה.

בקשר למקור השני "גרמני מוכר כושי": לכאורה זה מדבר על מנהגו של עולם, המציאות הרווחת. האם יש מקור שכוש או בעלי עור שחור (לא כנען) אמורים להיות עבדים - או מפני קללת נוח או מסיבה אלוקי אחר?

אמנם המקור השלישי שהבאת מדבר לכאורה על הרחבת קללת נוח לשאר בני חם (ולא רק כנען) אבל הוא מגביל את העבדות לאירוע אחד (גלות אשור) במידה כנגד מידה. האם אמורים להסיק מזה שבאופן קבוע לדורות בני כוש או שאר בעלי עור שחור אמורים להיות עבדים (כפי שהיתה במשך הרבה דורות וכפי שנוצרים אירופאים הצדיקו את הדבר ע"פ התנ"ך).

ראה שם בתחילת הקטע:
בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לו כיון שעשה לו חם אותו מעשה, אמר אתה מנעת אותי מלהעמיד לי בן קטן שישמשני, לפיכך יהיה אותו האיש עבד לאחיו שהן עבדים לי.
ולכאורה במחלוקת שנויה שם במדרש.
וכן נחלקו בכך מפרשי המקרא שם.

והנה מחלוקת בפסיקתא רבתי (מדרש מאוחר יש לציין).
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא - י' הדברות פ' קמייתא מבית עבדים ר' תנחום בר חנילאי בשם ר' ברכיה לא נתקלל לעבד אלא כנען [ויאמר ארור כנען] עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט' כ"ה) ומנין שכל משפחותיו של חם קרוין עבדים, שנאמר מארץ מצרים מבית עבדים.

כתב הברטנורא ועוד מפרשים שחם ירש את אפריקה.