פורום אוצר החכמה

אדם שם בשר על הפלטה בשביל מחר בבוקר, ובליל שבת הבחין שהבשר מתחיל להשרף, לכן הוא הוריד את הבשר מהפלטה, כעת הוא רוצה לשטוף את הבשר מהריח השרוף, ולשמור אותו במקרר בשביל מחר בבוקר, השאלה האם מותר לו לשטוף את הבשר מהריח ואין בזה משום בורר, כמו שמותר לשטוף את הפירות מהריסוס, או דילמא דיש לחלק?

הוא לא שוטף "מהריח" אלא מהפירורים המפיצים ריח.

עד ששואל מר על ברירה בריח - מה עם בישול המים שבהם שטף את הבשר בלילה? (אא"כ התכוון לאכלו קר)?

כדכד כתב:עד ששואל מר על ברירה בריח - מה עם בישול המים שבהם שטף את הבשר בלילה? (אא"כ התכוון לאכלו קר)?

אפשר לחמם בלי רוטב מה בעיה?

עזריאל ברגר כתב:הוא לא שוטף "מהריח" אלא מהפירורים המפיצים ריח.

לאוו דווקא פירורים, הבשר מקבל ריח שרוף מהסיר. כמו שאתה נמצא על יד מדורה הבגדים שלך מריחים ריח של שריפה, אפי' שאין על הבגדים שום פירורים.

ברוך00 כתב:

עזריאל ברגר כתב:הוא לא שוטף "מהריח" אלא מהפירורים המפיצים ריח.

לאוו דווקא פירורים, הבשר מקבל ריח שרוף מהסיר. כמו שאתה נמצא על יד מדורה הבגדים שלך מריחים ריח של שריפה, אפי' שאין על הבגדים שום פירורים.

ומה הבעיה להסיר את ה "הריח"?? אין בזה ממשות פסולת, איני מבין מה השאלה.. אא"כ נאמר כדברי הרב עזריאל ששוטף את הפירורים וכו'.

ברוך00 כתב:

כדכד כתב:עד ששואל מר על ברירה בריח - מה עם בישול המים שבהם שטף את הבשר בלילה? (אא"כ התכוון לאכלו קר)?

אפשר לחמם בלי רוטב מה בעיה?

המים בהם נשטף הבשר לאן הלכו?

ככל הידוע לי יש מחלוקת הגרי''ש והגר''נ קרליץ אם יש איסור בורר בדבר שאין עין אדם שולטת בו וא''כ ה''ה הכא
אך נראה שכאן אפילו הגרי''ש האוסר יתיר שהרי אינו בורר שום דבר שהריח אינו כלום ואינו מוציא שום פסולת ובזה לא שייך בורר כלל

איזה בורר היה במשכן של ריח?

דורש טוב לעמו כתב:

ברוך00 כתב:

עזריאל ברגר כתב:הוא לא שוטף "מהריח" אלא מהפירורים המפיצים ריח.

לאוו דווקא פירורים, הבשר מקבל ריח שרוף מהסיר. כמו שאתה נמצא על יד מדורה הבגדים שלך מריחים ריח של שריפה, אפי' שאין על הבגדים שום פירורים.

ומה הבעיה להסיר את ה "הריח"?? אין בזה ממשות פסולת, איני מבין מה השאלה.. אא"כ נאמר כדברי הרב עזריאל ששוטף את הפירורים וכו'.

מצ"ב מתוך הספר נאות מרדכי של הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א שאוסר לשטוף את הפרי גם כאשר הריסוס אינו ניכר. ולכאו' ה"ה כאן גם אם אין בזה ממשות. אלא אם כן יש לחלק בין ריסוס לריח.
ועוד דבר מעניין מביא בשם שו"ת רב פעלים שאוסר מטעם מתקן מנא. ודוחה זאת שאין מתקן מנא באוכלין כהכרעת המשנה ברורה.

ברוך00 כתב:

דורש טוב לעמו כתב:

ברוך00 כתב:

עזריאל ברגר כתב:הוא לא שוטף "מהריח" אלא מהפירורים המפיצים ריח.

לאוו דווקא פירורים, הבשר מקבל ריח שרוף מהסיר. כמו שאתה נמצא על יד מדורה הבגדים שלך מריחים ריח של שריפה, אפי' שאין על הבגדים שום פירורים.

ומה הבעיה להסיר את ה "הריח"?? אין בזה ממשות פסולת, איני מבין מה השאלה.. אא"כ נאמר כדברי הרב עזריאל ששוטף את הפירורים וכו'.

מצ"ב מתוך הספר נאות מרדכי של הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א שאוסר לשטוף את הפרי גם כאשר הריסוס אינו ניכר. ולכאו' ה"ה כאן גם אם אין בזה ממשות. אלא אם כן יש לחלק בין ריסוס לריח.
ועוד דבר מעניין מביא בשם שו"ת רב פעלים שאוסר מטעם מתקן מנא. ודוחה זאת שאין מתקן מנא באוכלין כהכרעת המשנה ברורה.

למעשה נפסק שאין מתקן מנא באוכלים כידוע. דבר שני, אף אם נאמר שאסור לשטוף מצד ריסוס, יש לחלק. בריסוס י"ל שיש ממשות של הריסוס, אף שהיא אינה ניכרת בעין, מ"מ יש ממשות. ועדיין, לא ראיתי עוד פוסקים האוסרים לשטוף פרי מצד הריסוס, הדיון בפוסקים הוא מצד הסוגייא של 'אין שורין את הכשרינין' כמובא בשבת (קמ.).