ישא ברכה כתב:עוד אני מסתפק האם עדיף לטלטל את הרמש עם מטאטא מחוץ לבית, או שמא זו צורת טילטול רגילה.
שומע ומשמיע כתב:לא הבני מה השייכות למלאכת צד
עזריאל ברגר כתב:ולגבי טלטול - הנה מפורש בחז"ל ששרץ מת דינו כגרף של רעי ומותר לסלקו אפילו בידיו, ולכאורה לא שנא שרץ חי משרץ מת לגבי ענין זה.
אשי ישראל כתב:ישא ברכה כתב:עוד אני מסתפק האם עדיף לטלטל את הרמש עם מטאטא מחוץ לבית, או שמא זו צורת טילטול רגילה.
לענ"ד טלטול ע"י מטאטא הוא 'מן הצד' ולכן מותר לצורך הוצאת השרץ מהבית.
ואכן יש לדון [כפי שהערת, להבנתי] שאם כך היא הדרך לטלטלו ממילא אולי הדבר נחשב כטלטול רגיל (ובדומה לזה מצאנו שהזזת כדור-רגל בעזרת הרגל, לפי שיטת הסוברים שהכדור הוא מוקצה, תיאסר, משום שכך הדרך לטלטל את הכדור).
אלא שלכאורה כך מנהג ישראל, שהרי רגילים לטאטא לכלוך מהבית גם כשאין בזה 'גרף של רעי'.
ולכאורה הסברא בזה כמאן דאמר שטלטול מן הצד הוא טלטול שלא ביד ממש, אלא בעזרת דבר אחר, ואפילו אם כך הרגילות. [וקצת דומה הדבר למי ששכח מוקצה בכיסו, שכיון שמדובר בשכחה הרי החולצה איננה בסיס, ומותר לו ללכת עמה לביתו, כיון שהטלטול הוא 'מן הצד'. וזאת למרות שרגילים לטלטל את החפץ ע"י הכיס]. ויש להאריך.
ועוד יש לדון מצד מה שחלק מהפוסקים כתבו שראוי לנער, ולא לטלטל את החפץ מן הצד, ולפי"ז יוצא שטלטול מן הצד הוא רק כשאין ברירה יותר טובה.
אשי ישראל כתב:עזריאל ברגר כתב:ולגבי טלטול - הנה מפורש בחז"ל ששרץ מת דינו כגרף של רעי ומותר לסלקו אפילו בידיו, ולכאורה לא שנא שרץ חי משרץ מת לגבי ענין זה.
האם לא ייתכן שחז"ל התירו דווקא בגרף של רעי, שהוא דבר המצוי, וכעי"ז באשפה, אך לא התירו בחיה ובהמה שבדרך כלל אינם יוצרים גועל לאדם?
סגי נהור כתב:אשי ישראל כתב:ישא ברכה כתב:עוד אני מסתפק האם עדיף לטלטל את הרמש עם מטאטא מחוץ לבית, או שמא זו צורת טילטול רגילה.
לענ"ד טלטול ע"י מטאטא הוא 'מן הצד' ולכן מותר לצורך הוצאת השרץ מהבית.
ואכן יש לדון [כפי שהערת, להבנתי] שאם כך היא הדרך לטלטלו ממילא אולי הדבר נחשב כטלטול רגיל (ובדומה לזה מצאנו שהזזת כדור-רגל בעזרת הרגל, לפי שיטת הסוברים שהכדור הוא מוקצה, תיאסר, משום שכך הדרך לטלטל את הכדור).
אלא שלכאורה כך מנהג ישראל, שהרי רגילים לטאטא לכלוך מהבית גם כשאין בזה 'גרף של רעי'.
ולכאורה הסברא בזה כמאן דאמר שטלטול מן הצד הוא טלטול שלא ביד ממש, אלא בעזרת דבר אחר, ואפילו אם כך הרגילות. [וקצת דומה הדבר למי ששכח מוקצה בכיסו, שכיון שמדובר בשכחה הרי החולצה איננה בסיס, ומותר לו ללכת עמה לביתו, כיון שהטלטול הוא 'מן הצד'. וזאת למרות שרגילים לטלטל את החפץ ע"י הכיס]. ויש להאריך.
ועוד יש לדון מצד מה שחלק מהפוסקים כתבו שראוי לנער, ולא לטלטל את החפץ מן הצד, ולפי"ז יוצא שטלטול מן הצד הוא רק כשאין ברירה יותר טובה.
אם טלטול ע"י מטאטא נחשב כטלטול מן הצד היא מחלוקת הפוסקים, וי"א שהוא כטלטול בידיים (ראה שוע"ר סי' שח ס"ס ועוד), ולשיטתם ההיתר הכללי לטאטא את הרצפה הוא אכן רק מדין גרף של רעי.
שומע ומשמיע כתב:סגי נהור כתב:אם טלטול ע"י מטאטא נחשב כטלטול מן הצד היא מחלוקת הפוסקים, וי"א שהוא כטלטול בידיים (ראה שוע"ר סי' שח ס"ס ועוד), ולשיטתם ההיתר הכללי לטאטא את הרצפה הוא אכן רק מדין גרף של רעי.
לא מצאתי את השעה"ר, אך הדברים מפורשים בראשונים.
שדנו למה מותר לכבד את הבית ולא הוי טלטול מוקצה. וברמב"ן במלחמות פרק כל הכלים הביא את אחד הטעמים שהוי טלטול מן הצד והתירו משום כבוד שבת, ומשמע שאין זה ממש טלטול מן הצד.
סגי נהור כתב:שומע ומשמיע כתב:סגי נהור כתב:אם טלטול ע"י מטאטא נחשב כטלטול מן הצד היא מחלוקת הפוסקים, וי"א שהוא כטלטול בידיים (ראה שוע"ר סי' שח ס"ס ועוד), ולשיטתם ההיתר הכללי לטאטא את הרצפה הוא אכן רק מדין גרף של רעי.
לא מצאתי את השעה"ר, אך הדברים מפורשים בראשונים.
שדנו למה מותר לכבד את הבית ולא הוי טלטול מוקצה. וברמב"ן במלחמות פרק כל הכלים הביא את אחד הטעמים שהוי טלטול מן הצד והתירו משום כבוד שבת, ומשמע שאין זה ממש טלטול מן הצד.
כדבריו בעוד הרבה ראשונים ומובאים דבריהם בשוע"ר (שם, ובארוכה בקו"א סי' רנט סק"ג).
אולם הט"ז מתיר משום טלטול מן הצד (ובקו"א שם תמה עליו) ובעקבותיו במ"ב.
שומע ומשמיע כתב:סגי נהור כתב:שומע ומשמיע כתב:סגי נהור כתב:אם טלטול ע"י מטאטא נחשב כטלטול מן הצד היא מחלוקת הפוסקים, וי"א שהוא כטלטול בידיים (ראה שוע"ר סי' שח ס"ס ועוד), ולשיטתם ההיתר הכללי לטאטא את הרצפה הוא אכן רק מדין גרף של רעי.
לא מצאתי את השעה"ר, אך הדברים מפורשים בראשונים.
שדנו למה מותר לכבד את הבית ולא הוי טלטול מוקצה. וברמב"ן במלחמות פרק כל הכלים הביא את אחד הטעמים שהוי טלטול מן הצד והתירו משום כבוד שבת, ומשמע שאין זה ממש טלטול מן הצד.
כדבריו בעוד הרבה ראשונים ומובאים דבריהם בשוע"ר (שם, ובארוכה בקו"א סי' רנט סק"ג).
אולם הט"ז מתיר משום טלטול מן הצד (ובקו"א שם תמה עליו) ובעקבותיו במ"ב.
ככל הידוע לי המ"ב הביא את הטעם של גרף של רעי, יש לך מקור?
ישא ברכה כתב:בתקופת הקיץ מצויים הרמשים למינהם, שחלקם דוחים את הנפש, ויש אנשים שרגישים לדבר, ויש להם צער גדול בשעה שהמזיק נמצא בסביבתם.
ושאלתי, האם ניתן לרסס חומר הדברה בסמוך להם, או במקום שהם יצטרכו לעבור, וכאשר יעברו שם ימותו.
האיסור לרסס חומר הדברה הוא משום נטילת נשמה, ויתכן שעל רמשים מהירים יש גם איסור צד. שני מלאכות אלו אינם נצרכות לגופם, ולכן לכאורה אין איסור מדאורייתא אלא מדרבנן.
השאלה היא האם אכן זה מוגדר רק כגרמא, לגבי נטילת נשמה, מסתבר שזה נחשב כגרמא. לגבי צד יש יותר מקום להסתפק שכן מניח מצודה ג"כ חייב מצד צד, ואמנם כתבו שזהו רק כאשר הבעל חי ניצוד מיד, ולכאורה יש לדון עד כמה זה נחשב מיד, ואולי הגדר כל שהוא צועד בהליכתו הנוכחית לשם, וא"כ זה קצת תלוי במצב בשטח.
ולכאורה אם זה רק גרמא בדרבנן, במקום צער, יש מקום להקל לכו"ע.
עוד אני מסתפק האם עדיף לטלטל את הרמש עם מטאטא מחוץ לבית, או שמא זו צורת טילטול רגילה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 567 אורחים