פורום אוצר החכמה

בברכות נד. איתא שהתקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם, ולמדו זאת מבועז שאמר לקוצרים ה' עמכם וכן מהמלאך שאמר לגדעון ה' עמך.

איך רואים בדברי בועז ששאל בשלומם של הקוצרים? וכן המלאך גבי גדעון? לכאורה כוונתם היתה לברך?

ובכלל, מה הפירוש לשאול בשלום חבירו בשם? כיצד נכנס שם שמים בשאלה "האם שלום לך" או "שלום עליך"?

(ואגב, קצת קשה מה שמצינו בכמה מקומות ששאלת שלום היא בלשון "שלום עליך" [כגון בשאלת תלמיד לרבו] ולא מצינו שהזכירו שם שמים כמו שהתקינו).

ועלה בדעתי שאולי "שאלת שלום" הפירוש "בקשת שלום", והכוונה שמבקש מה' שיהיה לחבירו שלום. אך שבתי וראיתי שאין לומר כן משום שמצינו גם "השבת שלום" (כגון: אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו) ושם אין לפרש כן.

מה הביאור האמיתי של המושג "שאלת שלום"?

האם כבר עיינת בפירוש המשניות לרמב"ם שם (ברכות פ"ט מ"ז)?

אכן, אך רש"י נראה שאינו מפרש כן. וגם להרמב"ם, מה פירוש המושג 'שאלת שלום'?

הקדמת שלום לאדם נקראת שאלה, והשבת שלום נקראת תשובה.
ראה משנה ברכות פ"ב, א.

למה היא נקראת שאלה?

מפני שהיא אמירה שיש אחריה תגובה ומענה, היא מכונה בדרך מליצה שאלה - כן פשט המשנה לפענ"ד.

יש באוצר ספר בשם שלום רב, ושם מאריך בזה, עיין שם.

ייש"כ!

שו"ר שנידון גם כאן: viewtopic.php?f=17&t=6695&p=60171&hilit=שילת#p60171

ראה רש"י ב"מ פז ע"א, לגבי אין שואלין בשלום אשה כלל. ע"י בעלה שאני.
ופי' רש"י: על ידי בעלה - לא שישאל לה לשלום, אלא לבעלה ישאל, מה שלום הגברת.
נמצאנו למדים ששאילת שלום, הינה כפשוטה גם בשפתנו היום: מה שלומך?

ומלשון רש"י זו, כבר ביקשו לדון ולהסיק, שאמירת "שלום" בעלמא לאשה לא נאסרה, רק "לשאול בשלומה" היינו: מה שלומך?.
(ויש לדון אי כיום שאלת "מה שלומך" הינה בכלל "שאילת שלום", אחר שהפכה למטבע לשון בעלמא, וכדאמרי אינשי, היכי דמי 'נודניק', זה העונה על שאלת "מה שלומך"...).

ואיך יפרש רש"י "שואל בשלום חברו בשם"?