פורום אוצר החכמה

ברש"י וידבר משה אל ה' ראה שבנות צלופחד יורשות אמר הגיע שעה שאתבע את צרכי ובני ירשו את גדולתי ובמדרש איתא את כבודי..
וצ"ב איך יתכן שמשה שדאג רק לציבור ומעולם לא דאג לעצמו ידרוש שבניו ירשו את ההנהגה??הרי גם אם ראוים הרי אין זה דומה לנחלת הארץ שעוברת בירושה??
בפרט שרש"י בד"ה הקודם כ' שזה מעלות הצדיקים שדואגים לציבור לפני שדואגים לעצמם..
ובשפ"ח עמד על זה ולא זכיתי להבין מה שתי'..

עליך עיננו כתב:ברש"י וידבר משה אל ה' ראה שבנות צלופחד יורשות אמר הגיע שעה שאתבע את צרכי ובני ירשו את גדולתי ובמדרש איתא את כבודי..
וצ"ב איך יתכן שמשה שדאג רק לציבור ומעולם לא דאג לעצמו ידרוש שבניו ירשו את ההנהגה??הרי גם אם ראוים הרי אין זה דומה לנחלת הארץ שעוברת בירושה??
בפרט שרש"י בד"ה הקודם כ' שזה מעלות הצדיקים שדואגים לציבור לפני שדואגים לעצמם..
ובשפ"ח עמד על זה ולא זכיתי להבין מה שתי'..

כמדומה שיש אור החיים הק' ע''ז (היום יומ''ד דילי') שכותב על משה רבינו כי סוף סוף ''לב בשר מרגיש''.
ואילו האוחה''ק לא היה כותב כך לא היה ברשות יליד אשה לכתוב כך כמובן.

העתקה מרשימות:

כז, טז יפקד אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה.

וברש"י: יפקד ה' - כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, א"ל הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שימושו שלא מש מתוך האוהל, וזהו שאמר שלמה נוצר תאנה יאכל פריה, ומקור הדברים במדרשי רבותינו רבה ותנחומא כאן.

והנה הדברים טעונים ביאור מכמה פנים.

א' ברש"י לעיל בסמוך פס' טו: להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקים בצרכי צבור, וא"כ כיצד אמר משה הגיע שעה שאתבע צרכי, וכן הקשה בתורת משה לחת"ס. וראה עוד בנחלת יעקב ובספר תכלת מרדכי.

ב' הרי מבואר בב"ב קיט, א שיודע היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן, אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה אם לאו. וכיון שכן, מה נתחדש לו בשעה זו שיתבע שיירשו בניו את גדולתו, וצ"ע.

ושמעתי מהגאון רבי פינחס אדרי שליט"א שאמר בדרך דרוש, שמשה רבינו למד כן דווקא מפרשת העברת נחלה, שהרי חידוש מיוחד יש כאן שאף שבעצם כלל השבט מפסיד את נחלתו, מ"מ נחלת האדם הפרטי קודמת, 'להקים שם על נחלתו' ולכן הבת מעברת נחלה משבט לשבט, וה"נ יש לומר שאף שבודאי ידע משה שיהושע ששימש לפניו ולא מש מתוך האוהל עדיף על בניו, מ"מ כך היא המדה שנחלתו קודמת, וזה נתגלה כאן בתורה הק' בפרשת נחלות, ולא בא מצד זכות טענה של נחלה פרטית, אלא מצד שכך נתגלה בפרשת נחלות שזה מצוות התורה.

ורבינו הגרי"י קלמנוביץ שליט"א אמר דאין כאן סרך קושיא, שבאמת לא תבע משה צרכו כלל, אלא שבפרשת נחלות נתגלה לו הכח של 'ברא כרעיה דאבוה' שמחמתו בניו צריכים מצד תכונותיהם לרשת את גדולתו.

ועוד בענין ירושה זו, ראה שו"ת חתם סופר או"ח סימן יב שמוכיח מכאן לענין ירושת שררה ברבנות, וצ"ב דאם זהו הדו"ד אם מגיע להם ירושה כאשר יהושע ראוי מהם, מה ענין זה לירושת בנות צלפחד.

מה שאני הנחתי מכבר בדבר קושיא זו, שאכן משה רבינו דאג לכלל ישראל וסבר שלבניו יש את האופי והטבעים המתאימים להנהיג את ישראל.

וכי כל גדול שמצווה להושיב את בנו אחריו, נגוע בנגיעות אישיות?!

ייש"כ וכך באמת כ' השפ"ח שסבור היה שאם יש לבניו את המעלות הראויות הם קודמים מדין נחלה..
אבל עדין קשה הרי ההנהגה לא ניתנה לו מדין השבט או ממשפחתו של לוי וכדו' אלא כך רצה הקב"ה א"כ מהיכ"ת שרצון ה' גם על בניו??

חשבתי בס"ד שאולי אפש"ל שזה גודל ענותנותו של משה שלא ראה בו כל מעלה מיוחדת למה ה' בחר דוקא בו ולא באחר כמו שמוכח בפ' שמות ולכן היה סבור שלמה לא להוריש לבניו כמו שאר דברים...אבל עדיין קשה לשון רש"י והמדרש שכותבים להוריש גדלותו וכבודו וצ"ע

.

יש מי שביאר שמשה ידע עוד קודם שיעבור ההנהגה ליהושוע, ורק חלק מעניני ההנהגה ושררה רצה לתת לבניו. וא''ש.
והראיה לזה, שכבר בפרשת בשלח (שמות יז,יד) נאמר למשה ''כתב זאת זכרון בספר ושים באוזני יהושע'' ופירש''י שכאן נרמז לו שיהושוע הוא שיכניסם לארץ, הרי שכבר קודם ידע שיהושוע יהיה המנהיג אז, ועל כרחך שלא רצה לתת אלא חלק מעניני השררה לבניו, וגם זה אמר הקב''ה שלא וינתן הכל ליהושוע. כנ''ל.

יש כאן עוד הערה, הא מקרב אחיך תשים עליך מלך והאי לאו מקרב אחיך הוא כיון דאמו -צפורה- היתה גיורת. ויל"פ.

כל זה במלך שמתמנה על ידי העם ומשה הקב''ה מינהו.

עושה חדשות כתב:יש כאן עוד הערה, הא מקרב אחיך תשים עליך מלך והאי לאו מקרב אחיך הוא כיון דאמו -צפורה- היתה גיורת. ויל"פ.

לפמש''כ א''ש, שלא רצה לתת עליהן דין מלך אלא שררה בעלמא.
ועוד נראה אף בלי זה שכל הדין של מקרב אחיך הוא דוקא במלך שעל ידי ישראל והוא רצה שהקב''ה ימנם.

עושה חדשות כתב:יש כאן עוד הערה, הא מקרב אחיך תשים עליך מלך והאי לאו מקרב אחיך הוא כיון דאמו -צפורה- היתה גיורת. ויל"פ.

שייך למחלוקת הידועה האם אמו וכ"ש אביו.
ושייך גם לשאלה האם הם באו לפני מתן תורה או אחרי.
ושייך גם לשאלה אם לפני מתן תורה נקבעה היהדות לפי האב או לפי האם.

רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ז

כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה, שנאמר ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו, ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל, כמו שעשה יהוידע ליואש, וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, והבן הגדול קודם לקטן ממנו, ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה, היה ממלא ביראה אף על פי שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו, וכל מי שאין בו יראת שמים אף על פי שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל, כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם, ולא זכה אלא לכשרים שנאמר אם ישמרו בניך בריתי, אף על פי שלא זכה אלא לכשרים לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם, הקדוש ברוך הוא הבטיחו בכך שנאמר אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו.

עושה חדשות כתב:יש כאן עוד הערה, הא מקרב אחיך תשים עליך מלך והאי לאו מקרב אחיך הוא כיון דאמו -צפורה- היתה גיורת. ויל"פ.

תודה למשיבים.

עוי"ל עפ"ד החת"ס, ז"ל -
ובזה כתבתי בגליון ש"ס שלי בסוטה מ"א ע"ב בתוס' ד"ה אותו, במה שנתקשה הרב בס' באר שבע ובמעיין חכמה איך הומלך רחבעם בן שלמה ולא היתה אמו מישראל שהיתה נעמה העמונית ואפילו נתגיירה בצדק מ"מ הא בעי' ממובחר שבאחיך. והיה נלע"ד דוקא תחלת השימה נצטוינו שיהי' ממובחר שבאחיך והיינו שום תשים עליך מלך מקרב אחיך, וע"ד משל אנחנו שמנו עלינו דוד מלך ישראל ממובחר שבאחינו ואין בו דופי ושוב זכה הוא וכל בניו אחריו עד סוף הדורות ובלבד שימלאו מקום אבותיהם, ושוב אף על גב שאותו הבן אינו ממובחר שבאחיך שאין אמו מישראל לא מצינו שהוזהר הוא שלא לשמש בכתר מלכות אך עלינו האזהרה שלא נשימהו עלינו והרי לא שמנוהו כי ירושה היא לו משימה הראשונה והבן זה.

עליך עיננו כתב:חשבתי בס"ד שאולי אפש"ל שזה גודל ענותנותו של משה שלא ראה בו כל מעלה מיוחדת למה ה' בחר דוקא בו ולא באחר כמו שמוכח בפ' שמות ולכן היה סבור שלמה לא להוריש לבניו כמו שאר דברים...אבל עדיין קשה לשון רש"י והמדרש שכותבים להוריש גדלותו וכבודו וצ"ע

חתם סופר

אפשר לומר שהתפלל עליהם שיהיו ראויים.

דמשק כתב:

עליך עיננו כתב:חשבתי בס"ד שאולי אפש"ל שזה גודל ענותנותו של משה שלא ראה בו כל מעלה מיוחדת למה ה' בחר דוקא בו ולא באחר כמו שמוכח בפ' שמות ולכן היה סבור שלמה לא להוריש לבניו כמו שאר דברים...אבל עדיין קשה לשון רש"י והמדרש שכותבים להוריש גדלותו וכבודו וצ"ע

חתם סופר

יישר כח!!!

תירצתי לעצמי מזה זמן,
שמשה רבינו רצה שהמלוכה תהיה שלהם, אף שיהושע נביא ומוסר התורה.

למשה היה דין מלך, וגם על יהושע אמרו שהמלוכה שאולה לו.
והגם שבני משה לא היו גדולי הדור, שלא נמנו כנדב ואביהו במסירת התורה, ולא הורשו לעלות להר סיני, אבל ביקש להם מלוכה/שררה.

קו ירוק כתב:תירצתי לעצמי מזה זמן,
שמשה רבינו רצה שהמלוכה תהיה שלהם, אף שיהושע נביא ומוסר התורה.

למשה היה דין מלך, וגם על יהושע אמרו שהמלוכה שאולה לו.
והגם שבני משה לא היו גדולי הדור, שלא נמנו כנדב ואביהו במסירת התורה, ולא הורשו לעלות להר סיני, אבל ביקש להם מלוכה/שררה.

כעין דבריך (בהרחבת הביאור על תרי מיני מלוכה: (א) הנהגת העם 'אשר יצא ואשר יבוא לפניהם', (ב) הנהגה הקשורה עם מסירת התורה, שזו הייתה מלכותם של משה ויהושע) בלקו"ש חכ"ג לפ' פנחס (אוצר לקוטי שיחות, פנחס שיחה ו').

בכתב סופר פי' שכיון שלא יתכן שאדם ישמש כמנהיג אם אין לו דוגמא של הנהגה איך להנהיג ואיך לנהוג עם ציבור,וזולת זה כמעט לא יוכל איש לעמוד ולשרת בקודש.
ולכן היה פשוט לו שמי שיש לו ניסיון בכל זה אלו בניו שראו אותו בהנהגה ולמדו את הדרך, וגם יהושע ראוי מצד זה אבל לא העלה בדעתו כלל שה' יבחר בו כי איך יכבדוהו כראוי.