פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:לכאו' כדאי שיברך ביום הברמ"צ גופי', ויכוון גם על כל המצוות שמתחייב בהן (ובפרט תפילין - לנוהגים שרק אז מתחיל להניחן).

אראל כתב:קודם כל תברר אם יש בכלל חיוב לקטן לברך ברכת 'שהחיינו', מטעם חינוך?

אם הוא לובש את הבגד בימים שלפני הבר מצווה - הבגד כבר לא יהיה חדש ביום הבר מצווה ולא יוכל לברך עליו...

וביום הבר מצווה עצמו - בוודאי שיש ענין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש כדי לברך שהחינו

אם הוא לובש את הבגד בימים שלפני הבר מצווה - הבגד כבר לא יהיה חדש ביום הבר מצווה ולא יוכל לברך עליו...

וביום הבר מצווה עצמו - בוודאי שיש ענין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש כדי לברך שהחינו

לבי במערב כתב:

פרנקל תאומים כתב: . . אמנם יתכן שהשמחה עדיין נמשכת גם כעבור כמה ימים כשילבש את החליפה שוב בליל הבר מצווה גופיה, שהרי עדיין הם חדשים עבורו . .

ראה 'סדר ברכת הנהנין' פי"ב סוה"ד (וב'לוח' פי"א הי"ט. וש"נ), שאין מברכים בלבישה שני'; אבל ראה ביה"ל (סי' כב סק"ב) דלא ס"ל הכי. ויעוין הנלקט בכה"ח (שם סק"י. וראה מ"ש בסי' רכה ס"ק לא).

פרנקל תאומים כתב:מי שנוהג בתפיליו ברצועות שחורות משני הצדדים, האם גם הוא צריך לשמור שרצועות התש''ר המשתלשלות לא יתהפכו?

איני רואה חילוק בהלכות היפוך הרצועה הקשור לצבע הרצועות. לא אמרו בגמרא שצריך שהצד השחור יהיה כלפי חוץ, אלא הצד היפה.
ועכ"פ גם ברצועות שאינן שחורות מב' צידיהן - אין צורך להקפיד בהנ"ל.

א. הרמב"ם והשו"ע כתבו בצורה פרקטית, על מי שצובע רק צד אחד. הגדרת הענין מובאת בגמרא, ושם כתוב "ונוייהן לבר".
ב. עניתי על מה ששאלת - על הרצועות המשתלשלות מתש"ר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת חיי שרה
הבתים והרצועות, בתפילין של ראש ותפילין של יד, צריך שיהיו שחורות, הלכה למשה מסיני, ולכן אם נתלבנו, מחמת ישנן, צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ, ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד, והא דרב הונא התענה בעבור זה ארבעים יום, זו מידת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תפילין של ראש המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תפילין של יד שכורך על הזרוע, שלא יתהפכו, ואף על גב דעל פי הסוד, משחירין הרצועות פנים ואחור, שחורות כעורב, כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ד
ענין הרצועות כבר נודע שצריך שיעבדם לשם קדושת תפילין וטוב שתעבד שתי עורות א' לתפילין ש"ר דהיינו לרצועות ואחד לרצועות תפילין של יד וכשתשים העור תוך הסיד והמים אם העור הוא לצורך רצועות הראש יכוין שהוא לשל ראש ויכוין לשם ההויה ואם הוא לצורך רצועות של יד יכוין שהוא לשל יד ויכוין לשם אדני גם צריך שישחירם פנים ואחור שחורות כעורב. גם טוב לכוין ברצועות כי רצועה בגי' שע"א והם ב"פ א"ל במילואם העולים ש"ע והכולל הרי שע"א וה"ס ש"ע נהורין הנודעים

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת חיי שרה
הבתים והרצועות, בתפילין של ראש ותפילין של יד, צריך שיהיו שחורות, הלכה למשה מסיני, ולכן אם נתלבנו, מחמת ישנן, צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ, ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד, והא דרב הונא התענה בעבור זה ארבעים יום, זו מידת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תפילין של ראש המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תפילין של יד שכורך על הזרוע, שלא יתהפכו, ואף על גב דעל פי הסוד, משחירין הרצועות פנים ואחור, שחורות כעורב, כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה

פרנקל תאומים כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת חיי שרה
הבתים והרצועות, בתפילין של ראש ותפילין של יד, צריך שיהיו שחורות, הלכה למשה מסיני, ולכן אם נתלבנו, מחמת ישנן, צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ, ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד, והא דרב הונא התענה בעבור זה ארבעים יום, זו מידת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תפילין של ראש המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תפילין של יד שכורך על הזרוע, שלא יתהפכו, ואף על גב דעל פי הסוד, משחירין הרצועות פנים ואחור, שחורות כעורב, כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה

דווקא משמע מדבריו שאם משחירין פנים ואחור אז אין לחוש להיפוך הרצועה, אלא שכותב שאנו לא נוהגים בהשחרה פנים ואחור וממילא טוב להיזהר גם ברצועות המשולשלות שלא תתהפכנה.

נ''ב:
משולשלות "עד החזה והטבור"??
אנן ידעינן שעליהן להיות משולשלות עד הטבור והברית.

פרנקל תאומים כתב:לכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.

זכריה הקרחי כתב:מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

פרנקל תאומים כתב:הרבה פעמים ארע לי שבשעה שאני נוטל את ידיי לסעודה, קודם שברכתי ענט''י, אני שומע את זולתי בכיור הסמוך מברך ענט''י.
הסתפקתי האם עליי לענות אמן על ברכתו, ואין בכך הפסק לברכתי היות שהוא מעניין הנטילה (ואי הכי שוב יש להסתפק האם על ברכה אחרת שאינה ענט''י, יהיה מותר לענות אמן), וכמו שמצינו שמעיקר הדין מותר להפסיק לפני ברכת המוציא מעניין הברכה (כגון לבקש מלח או סכין לבציעה).
או דלמא בהכי הוי הפסק היות שאין לדמות הפסק בין מעשה המצווה לברכתה (נטילה וברכת ענט''י) להפסק בין נט''י לברכת המוציא,
ועוד- דלמא בהכי הוי הפסק כיוון שאין נטילתו של זולתי מעניינה של הנטילה שלי , ואין לענות אמן.

חיימקה כתב:

פרנקל תאומים כתב:הרבה פעמים ארע לי שבשעה שאני נוטל את ידיי לסעודה, קודם שברכתי ענט''י, אני שומע את זולתי בכיור הסמוך מברך ענט''י.
הסתפקתי האם עליי לענות אמן על ברכתו, ואין בכך הפסק לברכתי היות שהוא מעניין הנטילה (ואי הכי שוב יש להסתפק האם על ברכה אחרת שאינה ענט''י, יהיה מותר לענות אמן), וכמו שמצינו שמעיקר הדין מותר להפסיק לפני ברכת המוציא מעניין הברכה (כגון לבקש מלח או סכין לבציעה).
או דלמא בהכי הוי הפסק היות שאין לדמות הפסק בין מעשה המצווה לברכתה (נטילה וברכת ענט''י) להפסק בין נט''י לברכת המוציא,
ועוד- דלמא בהכי הוי הפסק כיוון שאין נטילתו של זולתי מעניינה של הנטילה שלי , ואין לענות אמן.

יש ליזהר שלא להפסיק בין נט"י להמוציא, אבל מותר לו לענות אמן על איזה ברכה שהוא שומע. קיצוש"ע סי' מא ס"ב.

עזריאל ברגר כתב:

פרנקל תאומים כתב:לכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.

אם תביא ראיה לשתי סברותיך אלו - יהיה מקום לקושיא.
למיטב ידיעתי, רוב הפוסקים נוקטין ש"יג שנה ויום אחד" זה כבר מתחילת הלילה, ומעולם לא שמעתי על חילוק בין הלילה לבוקר.

פרנקל תאומים כתב:התוכל לתת לי מ''מ לפוסקים דס''ל י''ג שנה ויום אחד כבר מתחילת הלילה?
ולגבי החילוק בין הלילה ליום, כן אי' בראשונים, דא עקא שאינני זוכר היכן, בל''נ אבדוק ואעדכן.

זכריה הקרחי כתב:מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

עושה חדשות כתב:

עזריאל ברגר כתב:

פרנקל תאומים כתב:לכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.

אם תביא ראיה לשתי סברותיך אלו - יהיה מקום לקושיא.
למיטב ידיעתי, רוב הפוסקים נוקטין ש"יג שנה ויום אחד" זה כבר מתחילת הלילה, ומעולם לא שמעתי על חילוק בין הלילה לבוקר.

פרנקל תאומים כתב:התוכל לתת לי מ''מ לפוסקים דס''ל י''ג שנה ויום אחד כבר מתחילת הלילה?
ולגבי החילוק בין הלילה ליום, כן אי' בראשונים, דא עקא שאינני זוכר היכן, בל''נ אבדוק ואעדכן.

זכריה הקרחי כתב:מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

viewtopic.php?f=17&t=49938&hilit#p609953

עושה חדשות כתב:העירני חכ"א שליט"א -
ריש ברכות מאי טעמא פתח בקרי"ש ערבית
ובשם הביה"ל שהרי כל אחד מישראל בהיותו גדול מתחייב קודם בערבית
ויישב דדרך שערות לבוא מצפרא
עפ"י תוס' נדה ב: דקאמרי כן על סימני בגרות ביחס לנושא אחר.

זכריה הקרחי כתב:מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.

"...ומה שאמר בכל מקום י''ג שנה ויום אחד, לא שצריך יום אחד יותר, אלא רוצה לומר שצריך י''ג שנים שלימות מיום אל יום, לאפוקי חסרון מקצת שעות..."