איתא ב"ב י:
כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש, אינגיד, א"ל אבוה: מאי חזית? א"ל: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה, א"ל: עולם ברור ראית, ואנן היכי חזיתינן? [א"ל:] כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם.
ותימה דהלא תורה מונחת בקרן זוית, ועולם החיצוני בוז יבוזו לבני תורה, ואיך יאמר שהיכי דחשבינן הכא חשבינן התם? ובכלל האיך מדמינן חשיבת בני תורה דעלמא דשקרא, שאם יתכן שעיני האחד חשוב יהיה, ולהשני יבוז בעיניו, ודאי שבעולם האמת יחשבו אותם למעלה למעלה ולא יגיע א"א לקרסוליהם, ואיך יאמר כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם?
ונראה לבאר ע"פ דברי הרמח"ל בדרך ה' ח"ב פ"ג ח':
...שלא יוחלט הדבר שרק מי שיגיע בכח שלו עצמו אל השלימות יהיה מן הנמנים בקיבוץ בני העה״ב, אלא גם מי שכבר יגיעוהו מעשיו שבהתלותו באחר זכאי ממנו, יוכל ליהנות בשלימות, הנה יכנס בכלל ההוא, אלא שיהיה במדריגה תחתונה, שהיא מדריגת הנתלה בחבירו....וכו'...ואולם הנהנים ומהנים לאחרים, ודאי שאלו יהיו היותר גדולים בקיבוץ ההוא והם יהיו הראשים, והצריכים לתלות בם יהיו משועבדים להם וצריכים להם.
ואיתא בגמ' ב"ב י. וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם א"ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם ע"כ.
הנה סד"א שהעשיר המשפיע מהונו להעני, ופרנס הרבה מהעניים, בעולם האמת יהיה עשיר הזה לראש כי הוא המהנה לאחרים, ויהיה מהיותר גדולים וכל הצריכים לו יהיו משועבדים לו. אבל אין זה נכון כלל, כי באמת העני הוא המהנה האמיתי, והמנוע מאחורי כל הנתינה והטוב שהשפיע העשיר אינו אחר מהעני עצמו, שכל סיבת עניותו היה למען היטיב עם העשיר שינצל מגהינום, נמצא שהעני עומד בראש, והעשיר במדרגה תחתונה ממנו ומשועבד לו.
אבל בבני תורה, שהראשים שלהם הם הת"ח ראשי הישיבה והרבנים וכו' שגדלו דור וחנכו תלמידיהם לתורה, סד"א שאף שהם הראשים והמלכים מאן מלכי רבנן, אבל עכ"פ אין מלך בלא עם, ואולי נאמר שהתלמידים יעמדו בראש בעולם האמת, כי סוף סוף כבר אמרו "ומתלמידי יותר מכולם", ונמצא שהתלמיד יעלה ראש והרב תהיה במדרגה תחתונה ממנו, קמ"ל שאינו כן, כי בעולם האמת, הרב ישאר בראש ותלמידיו נתלים בו ולא להיפך, והיכי דחשבינן הכא חשבינן התם מי למעלה לראש ומי התלמיד שתלוי ברבו.