פורום אוצר החכמה

בימים אלו מתנהל דין תורה אצל הרב יעקב פרבשטיין ובית דינו, בין בעל הדירה בה התגוררתי בעבר, לבין בעל הדירה שמעליה, על רטיבות גדולה שהיתה בה בעת שגרתי בה (אני מחמת הרטיבות הקשה עזבתי את הדירה). למעשה לאחר שפעמים רבות ביקש בעל הדירה התחתונה מבעל הדירה העליונה לתקן את הרטיבות, והלה לא עשה זאת, פרץ בעל הדירה התחתונה לדירת העליון, ותיקן את הנזק לבד, וכעת הוא תובע את דמי התיקון מבעל הדירה העליונה, בתוספת כל הנזק שנגרם לדירה התחתונה על ידי הרטיבות, וכן דמי הנזקים שנעשו לחפצים שלי בעבר מחמת הרטיבות (ארון שקצת נהרס ועוד כהנה). סכום התביעה הכולל הוא 30,000 ש"ח.
אני הוזמנתי על ידי בית הדין להעיד על חלקי בפרשה.

מה דעתכם:
1. האם היה מותר לפרוץ לדירת העליון ולתקן את הנזק לבד. מלבד תיקון הנזילה נעשה נזק חמור לדייר העליון בפריצה. או שמא לא זו שהדבר אסור, גם על בעל הדירה התחתונה (שפרץ) לשלם את הנזק שעשה בפריצה.
2. נזק שבא על ידי רטיבות מה דינו, הן מדיני אדם המזיק או שזה גרמא, והן אולי ניתן לדמות זאת לאחד מאבות נזיקין. מסתבר שיש לזה כללים בבתי הדין.
3. בעל הדירה העליונה לא התגורר בדירה בכל משך התקופה, אלא השכיר זאת לשוכרים, ולמעשה לכאורה המים בדירה שייכים להם, ונמצא שגם אם אכן בעל המים חייב כמזיק (בידיים או מצד ממונו המזיק), הלוא השוכרים הם אלו שיצטרכו לשלם, כי פעולת המים היתה על ידם ושלהם היו, ואם אכן כך יהא הדבר, הרי מסתיים הסיפור עם טעם מר מאד, שדווקא אלו שלא חטאו ולא פשעו יצטרכו לשלם עשרות אלפי שקלים.

מקופיא,
אילו הרטיבות היתה ממי גשמים, אין זה גירא דיליה. ואינו חייב לתקן.
אילו זו רטיבות מפיצוץ בצנרת, הרי שבכל עת שפותחים את הברז, מאז שהשיבר היה סגור, זה נחשב גירא דיליה. וחייב לתקן על חשבונו, גם את הנזקים שנגרמו לדירה התחתונה וגם את התקלה בעצמה
אם בעל הדירה העליונה אינו רוצה לתקן, ודאי שמותר לפרוץ לדירתו ע"מ לתקן. ואם זה גירא דיליה, לחייבו על הכל כאמור.

נכון שיתכן השוכרים הם אלו שהזיקו (כי אם זה פיצוץ בצנרת לפני הברז, ורק השיבר גורם לזה, מי יימר שבכלל סגרו פעם את השיבר ונמצא שלא ההשתמשות שלהם עשתה את זה). אבל בעל הדירה חייב להעמיד לרשותם דירה תקינה על חשבונו, ולכאורה הוא נושא בנזק.

למיטב זכרוני יש על זה תשובה בשו"ת של הגר"י גרוסמן זצ"ל

קו ירוק כתב:מקופיא,
אילו הרטיבות היתה ממי גשמים, אין זה גירא דיליה. ואינו חייב לתקן.
אילו זו רטיבות מפיצוץ בצנרת, הרי שבכל עת שפותחים את הברז, מאז שהשיבר היה סגור, זה נחשב גירא דיליה. וחייב לתקן על חשבונו, גם את הנזקים שנגרמו לדירה התחתונה וגם את התקלה בעצמה
אם בעל הדירה העליונה אינו רוצה לתקן, ודאי שמותר לפרוץ לדירתו ע"מ לתקן. ואם זה גירא דיליה, לחייבו על הכל כאמור.

נכון שיתכן השוכרים הם אלו שהזיקו (כי אם זה פיצוץ בצנרת לפני הברז, ורק השיבר גורם לזה, מי יימר שבכלל סגרו פעם את השיבר ונמצא שלא ההשתמשות שלהם עשתה את זה). אבל בעל הדירה חייב להעמיד לרשותם דירה תקינה על חשבונו, ולכאורה הוא נושא בנזק.

הרטיבות לא היתה ממי גשמים אלא ככל הנראה ממי האמבטיה, שלא היתה אטומה טוב, ורק הנצרת שלה היתה סדוקה, וכו', כך שאת הנזק עשו המים בכל עת שפתחו את הברז.
לגבי סוף דבריך, אכן המשכיר צריך להעמיד דירה מתוקנת לשוכרים, וזה עוד עסק בינו לבינם, אולם הנושא הוא הנזק שקרה לדירה התחתונה מחמת המים של הדירה העליונה, וזה לכאורה היה מעשי השוכרים או לכל הפחות המים שלהם.

לי היתה שאלה דומה.
דיין מומחה שלא נכנס לעובי הקורה, למיטב זכרוני [ולא בטוח שאני זוכר נכון!!] שכרגיל זה נחשב גרמא.
מה שניתן לתבוע כרגיל זה תיקון הנזילה, אבל לא נזקים שנגרמו.

אבל אם הדיון אצל הרב פרבשטיין אתם בידיים טובות. תעדכן מה יצא בסוף...

היה מותר לפרוץ בהחלט, כל הבניין משועבד לתיקונים הכרחיים, כמו כן אין זה גרמא, על דעת כן משתתפים בבניין, זה בהחלט נכלל בחוק הבתים המשותפים ואומדנא דמוכח ועל דעת כן קונים דירה בבניין, ואין זה תלוי בשוכר, כי מדובר בתיקון מהותי שבעל הבית אחראי לו, ואפילו אם בחוזה הטיל זאת על השוכר, אין זה מסיר את השיעבוד הקיים על הדירה עצמה כלפי ועבור השכנים

מה ענין גרמא בנזק שנעשה בידיים. אשו. פותח מים וזורק לשכן ומקלקל את ביתו..
אם התריעו בפני בעל הידרה והוא לא תיקן, לכאורה השוכרים היו שלוחיו להשתמש כך.
אם הם ידעו שהם מזיקים - הם אשמים. למה לא יצאו מן הדירה או הפסיקו לשלם שכירות למשכיר?

לעניין הפריצה לדירה, מילא אם זה היה נזק שקרה הרגע, כגון פיצוץ גדול ובא להציל את ממונו. אבל נזק שמתמשך ויש דו"ד ביניהם, היה יכול לתובעו בבית דין לתקן את הנזק, וכשאר אינישי דעלמא ולא היה לו לפרוץ לדירה.
אבל בכל מקרה, אין בזה נזקי ממון בפריצה לדירה, אז אם כך על מה יתבע אותו בזה?

מה החוק אומר בקשר למקרה כזה. הרי כששוכרים דירה, שוכרים על דעת החוק? האם לא כך?

תוכן כתב:מה החוק אומר בקשר למקרה כזה. הרי כששוכרים דירה, שוכרים על דעת החוק? האם לא כך?

החוק בוודאי יחייב את המשכיר בכל הנזקים, כולל העקיפים ביותר.
וכאן בא הבדל מאד מרכזי בין דיני התורה לדיני המדינה.
מבחינת חוקי המדינה, הואיל והמשכיר הוא האחראי לתקן את הגורם לנזק, לכן הוא ישא בכל הנזקים שיקרו מחמת זה, כולל נזקים שבעצם השוכר הוא המזיק.
אבל מבחינת דין תורה, על השוכר היה לקום ולעזוב את הדירה ברגע שהוא מודע לכך שהוא גורם נזק לשכנו, ולא יעזור מה שהמשכיר הוא אשם במה שלא תיקן את הפגם בדירה.

לעצם טענתך ששוכרים על דעת החוק, אני לא בטוח בכלל שאפשר לומר זאת במקרה דנן (למרות שאומרים זאת על דברים רבים בדיני ממונות).
אדרבה אצל יהודים חרדיים ניתן לומר ששוכרים על דעת דין תורה.

לפי מה ששמעתי על מקרים אחרים, וקצת דומים.
הולכים אחרי תקנון הדיור החוקי במקומות שבהם הדין ההלכתי שנוי במחלוקת.
לדוגמא, תיקון גג משותף מנזק של נזילת מי גשמים. בהלכה הדבר שנוי במחלוקת, ולכן הדיירים היו יכולים להשתמט בטענת קים לי. אך המנהג לחייבם על פי תקנון הדיור.

כלומר, קונים (וכנראה גם שוכרים) על דעת מנהג שמורכב מערבוב של חוקי המדינה ודין התורה.

בכל מקרה, נודה להרב ישא ברכה אם יעדכן גם על הפסק ונימוקיו כשיגיע.

לכאורה נראה שהמים הוו אש, למרות שהם לא ממש זזים רק לוחצים במקומם, אבל זה דומה לנידון של החיטים שהיו בעלייה ומחמת כובדם נפלה רצפת העלייה ונוצר נזק שהובא בתשובת הרא"ש ומצוטט בב"י, וכתב הרא"ש שהווי אש ולא בור וחילק בינם לבין כותל ואילן. אם כי החזון איש מסתפק האם הווי חציו או ממונו.

ביחס לאחריות על הנזק לכאורה את שמירת הנזקים קיבל עליו בעל הדירה, ודומה לשומר שקיבל לידיו שור שאחריות הנזקים שעושה השור היא עליו, ולכן בעל הדירה לכל הפחות מחוייב כלפי השוכר שלו, וא"כ לכל הפחות יוכל הניזוק לתובעו מדינא דרבי נתן.

לגבי הנידון לעיל על מים, יש תשובות ריב"ש ורשב"א הדנות בנושא איזה מזיק הוו