פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:איכא דרכא אחרינא.

ידוע כי בשנת ד'תרפ"ג עוד היה הבדל בין זמן חגיגת המועדים, ולעומת זאת בשנת ד'תרפ"ד הם כבר נחוגו באותו זמן בבבל ובארץ ישראל, מכל מקום לא חזרו גאוני ישיבת אביר יעקב מעמדתם ועוד בימי אביתר הכהן גאון - שנפטר כמאה שנים לאחר מכן - מבואר[11] כי אין כל סמכות לרבני הגולה לעבר את השנים אלא הסמכות הבלעדית ניתנה לבני ארץ ישראל, וכך ביאר רב אביתר הכהן גאון את היסטוריית תורת העיבור בישראל;

..נח מסר לשם ונכנס עמו בסוד העיבור ועיבר את השנה ונקרא כהן לאל עליון שנ נשבע יי ולא ינחם אתה כהן לעולם, ומנין שכשמסר לו סוד העיבור נעשה כהן? שנ על דברתי מלכי צדק. ואברהם מסרו ליצחק בנו ונכנס עמו בסוד העיבור ועיבר את השנה לאחר מיתת אברהם שנ ויהי אחרי מות אברהם וג(ומר). ועל ידי שנכנס בסוד העיבור ברכו ברכת עולם שנ ויצחק מסרו ליעקב אבינו וניכנס עמו בסוד העיבור עם כל הברכות וכשיצא לחוצה לארץ בקש לעבר את השנה אמ לו הק יעקב אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ הרי יצחק אביך הוא בארץ יעבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד למה נא עוד שפעם ראשנה נגלה עליו ומנעו וכשבא לארץ נאמר לו קום עבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד ויאמר אליו קום עלה בית אל ועל ידי שנכנס בסוד העיבור ברכו ברכת עולם ויעקב מסר ליוסף ולאחיו והיו מעברין את השנה בארץ כשירדו למצרים נתמעטו העיבורים עד שבא משה ואהרן וחזר הק מסר להן העיבור שנאמר ויאמר יי אל משה ואהרן בארץ מצ לאמר החדש הזה וג(ומר) ואמרי רב מאי לאמר? אמר להן הק עד עכשיו היה אצלי סוד העיבור מיכן ואילך שלכם הוא לעבר .. ממשה רבינו ועד רבן יוחנן בן זכאי לא היה סוד העיבור אצל כל אדם בעולם אלא אצל ראש הסנהדרין שהרי רבן יוח[נן] בן זכאי מסר הסוד והישיבה לרבן גמל הנשיא ובנו אחריו ולא גילו סוד זה עד שבא רבינו הקדוש..

— מגילת אביתר, דף 8-9
לפי זה מבואר כי ישיבת גאון יעקב המשיכו במסורת של רבי אהרן בן מאיר ולא נענו לרב סעדיה גאון כל עיקר. עם כל זאת, ברבות השנים, עמדת חכמי בבל נתקבלה, ושיטתם בשימוש עד היום, ולולא גניזת קהיר לא היינו יודעים על דעתם של גאוני ארץ ישראל בדין תורת העיבור.

יבנה כתב:

לבי במערב כתב:איכא דרכא אחרינא.

בדף שציינתי אין חשש של נשים שמכבסות בנהר.

עזריאל ברגר כתב:ואעפ"כ, ראוי להרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו.

בברכה המשולשת כתב:הרב מק"מ שליט"א,

אנא יעיין כתר"ה שוב במגילת אביתר ויראה מה מהלך הדיון של רב אביתר גאון ומה חידושו בעניין.

היו שתי מחלוקות:
א. האם חכמי בבל בזמן הגאונים (לא בזמן שקידשו ע"פ הראיה וכו', שבזה עוסקת הגמרא שם) יכולים להכריע אחרת מחכמי א"י בעניין הלוח.
ב. המחלוקת על הדחייה המסויימת.

בנקודה ב' הוכרע לגמרי כרס"ג וחכמי בבל, ולא מצאנו שלדורות חכמי א"י המשיכו לחלוק בזה. ואם כך משמע מהערך הנ"ל, אז באמת זו טעות.
אבל בנקודה א' לא כך. והרי מהרמב"ם משמע דווקא דלא כרס"ג בזה.

ויעויין שוב במאמרים הנ"ל ביודעי בינה.

מקדש מלך כתב:

בברכה המשולשת כתב:הרב מק"מ שליט"א,

אנא יעיין כתר"ה שוב במגילת אביתר ויראה מה מהלך הדיון של רב אביתר גאון ומה חידושו בעניין.

היו שתי מחלוקות:
א. האם חכמי בבל בזמן הגאונים (לא בזמן שקידשו ע"פ הראיה וכו', שבזה עוסקת הגמרא שם) יכולים להכריע אחרת מחכמי א"י בעניין הלוח.
ב. המחלוקת על הדחייה המסויימת.

בנקודה ב' הוכרע לגמרי כרס"ג וחכמי בבל, ולא מצאנו שלדורות חכמי א"י המשיכו לחלוק בזה. ואם כך משמע מהערך הנ"ל, אז באמת זו טעות.
אבל בנקודה א' לא כך. והרי מהרמב"ם משמע דווקא דלא כרס"ג בזה.

ויעויין שוב במאמרים הנ"ל ביודעי בינה.

בציטוט שהובא לא כתוב מאומה יותר מהגמרא. שהרי הוא נעצר ברבינו הקדוש. אם כתוב משהו אחר כך הידוע לכת"ר, הרי שמוטב שיצטט אותו, בערך או בדיוק (במקום לשלוח אותי לעיין במגילה על מנת ליישב את עורך ויקיפדיה שבמקרה הטוב לא ידע לצטט את הקטע הרלוונטי, ובמקרה הרע כתב הבלים). ובכל מקרה העורך הנ"ל ציטט רק דברים שאינם קשורים.

עושה חיל כתב:בקובץ יודעי בינה (54 ה), פורסם מאמר מעניין בנושא מהרב מרדכי הלפרין ("למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת?").
מומלץ מאוד גם מבחינת המקורות המובאים שם. (בין השאר מבואר שם ע"פ מחלוקת זו דברי הרמב"ם הידועים במשניות קידוש החודש)

ווידער כתב:ובנקודה זו עדיפה "האנציקלופדיה היהודית" על פני "המכלול", בכך שהקורא בה את הערך "מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר" רואה בתיבת הקרדיט האם יש הפרש בגודל הערך בין האתרים.

א מבקש כתב:כעת 1000 שנה לפרוץ המחלוקת [ד' תשפ"ב - ה' תשפ"ב] ונוגע למעשה [בפעם אחרונה עד סוף האלף השישי] בשנים ה' תשפ"ה - ה' תש"צ.
מי בעל דברים בנושא זה וילמדנו אותה?

אריק כתב:וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

אריק כתב:וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

מקדש מלך כתב:

אריק כתב:וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

מניין לך שחלק מחכמי ארץ ישראל לא היו כייפי לרס"ג וקבלו את חשבונו?
ומי אמר שדווקא בן מאיר קובע?

מקדש מלך כתב:עיקר התורה היתה בבבל, וגאוני בבל נחשבו לסמכות התורנית העליונה. והדבר היה ידוע גם ליושבי ארץ ישראל.
אז למה שנחשוב שכל השטח הגיאוגרפי של ישראל לא הכיל אנשים שקבלו את מרות הגדול בדורו, שככל הידוע לנו בן מאיר לא התקרב למעלתו?

א מבקש כתב:

אריק כתב:וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

אם איני טועה הרי שבאחד מהגליונות שוציא ר' שי ואלטר ז"ל ישנו מאמר שלם על כך שכותרתו [בערך] היא 'למה נטה רס"ג מן האמת' שם הוא מבאר את הנקודה.