(ד) כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:
וחשבתי דלמה לא מזכיר שיעור במלבושים עד היכן למעט בזה וכו?
במושכל ראשון חשבתי דאצל מלבושים צריכים לנקוט דרך אחרת, דהיינו ללבוש מלבושים נאים ומתוקנים, כמאמרם ז"ל ר' יוחנן קארי למאניה מכבדותא, ת"ח שנמצא רבב על בגדו וכו', וכמו דאיתא בספרים הקדושים שצריכים ללבוש בגדים נקיים ומתוקנים