פורום אוצר החכמה

כתוב במשנה, אבות ו, ד:

(ד) כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:

וחשבתי דלמה לא מזכיר שיעור במלבושים עד היכן למעט בזה וכו?

במושכל ראשון חשבתי דאצל מלבושים צריכים לנקוט דרך אחרת, דהיינו ללבוש מלבושים נאים ומתוקנים, כמאמרם ז"ל ר' יוחנן קארי למאניה מכבדותא, ת"ח שנמצא רבב על בגדו וכו', וכמו דאיתא בספרים הקדושים שצריכים ללבוש בגדים נקיים ומתוקנים

אולי י"ל דמי שאוכל פת במלח וישן על הארץ בהכרח לא ילבש בגדים מפוארים אך להפך אין הכרח.

מלבושים - מ'יד שניה'.
משא"כ במאכל.

חד ברנש כתב:מלבושים - מ'יד שניה'.
משא"כ במאכל.

מטעם נימוס ודרך ארץ או מפני כשרות/תרומות ומעשרות?

ישראליק כתב:כתוב במשנה, אבות ו, ד:

(ד) כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:

וחשבתי דלמה לא מזכיר שיעור במלבושים עד היכן למעט בזה וכו?

במושכל ראשון חשבתי דאצל מלבושים צריכים לנקוט דרך אחרת, דהיינו ללבוש מלבושים נאים ומתוקנים, כמאמרם ז"ל ר' יוחנן קארי למאניה מכבדותא, ת"ח שנמצא רבב על בגדו וכו', וכמו דאיתא בספרים הקדושים שצריכים ללבוש בגדים נקיים ומתוקנים

נראים דבריך.
במלבושים לא שייך לכתוב "ומלבושים בזויים תלבש", דאין בזה כל מעלה, שהרי אין זה סיגוף, ואדרבה אין זה מכבוד התורה.
רק שייך לכתוב על דרך השלילה שאל תלבש בגדי פאר. אך אין שייך לומר שמי שמי שאינו לובש בגדי פאר הוא מדרכה של תורה, דרוב אינשי אינם לובשים בגדי פאר אלא בגדים פשוטים.

ישראליק כתב:כתוב במשנה, אבות ו, ד:

(ד) כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:

וחשבתי דלמה לא מזכיר שיעור במלבושים עד היכן למעט בזה וכו?

המשנה מדבר על דברים שחיי האדם תלויה בו (אוכלין ושינה), ושאר דברים הם בתורת 'כל שכן'.

שמא שאר דברים הם בכלל "וחיי צער תחיה"

איש גבעות כתב:שמא שאר דברים הם בכלל "וחיי צער תחיה"

אכן,
ושני דברים הראשונים הם לא רק חיי צער, אלא הם דברים שאי אפשר לחיות בלעדיהם.