פורום אוצר החכמה

ז"ל השו"ע - ת"ת שקול כנגד כל המצות היה לפניו עשיית מצוה ות"ת אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו.

וכעת ראיתי בס' פניני משמר הלוי -



וכמדומה שזה חידוש, ואולי יש לחלק בזה בין אופני הספיקות. דהיינו באופן שמסופק אם בכלל יכול להיעשות ע"י אחרים, או מסופק רק האם אותם אחרים יזדרזו לעשות, או שמצוה עצמה היא רק ספק, או ספק אם יצליח לעשותה, ועוד חילוקים כיו"ב.

הבה נדון בסברא ובראיה.

ראה שועה"ר הלכות תלמוד תורה פ"ד ס"ג, שמדבריו עולה שההכרח להפסיק הלימוד לצורך מצוה עוברת הוא כדי שלימוד התורה יהיה כדבעי (כלומר, אין זה 'מאבק' בין המצוה לבין התורה שבו המצוה מנצחת, אלא שהתורה עצמה 'דורשת' ו'מבקשת' שיפסיקו מלימודה כדי לקיים את המצוה). ולפי דבריו אין קשר בין המאמר 'תלמוד תורה כנגד כולם' להאי ענינא, כי ההפסקה לקיום המצוה היא לצורך 'תלמוד תורה' גופא. והבן.

דו"ד בזה מאחיינו של בעל משמר הלוי זצ"ל

דברים נפלאים קחנו מכאן !
קובץ הערות לרא"ו -הוספות -א