פורום אוצר החכמה

האם נודע לכם ענין זה?

הדברים נשמעים תמוהים מאד, לא?

החזו"א בפסוקי דזמרא (ואולי אף בשתים שלפניה) הי׳ מניח לפעמים רגל על רגל(!...) ובק"ש הי׳ ׳מתרצן׳, כך גם הגרח"ג
ובשו"ע סי׳ סא - יקרא ק"ש בכונה באימה ביראה (עי׳ מ"ב) ברתת וזיע

הנהגת החת"ס -

איך זה מיישב את הקושיא מפסק השו"ע.
[בלחב"ח לא נחית להקשות מהשו"ע, ע"ש].

בפסקי חתם סופר מרחיב בהערה:

אין שם יישוב המניח את הדעת. [ד' המג"א הם לענין שאר יוהרא].

ואולי באותם ימים היה החת"ס עומד קצת לפני ק"ש, ובכה"ג לא ניכר שעומד לק"ש.

בזמן רגיל היה החת"ס עומד מב"ש עד י"ח (כדמשמע בלחב"ח שם), אך איך נהג בברכות ק"ש דערבית? עכ"פ מק"ש דערבית פחות קשה.