עמוד 1 מתוך 1

מצות שמחה בחג ומעשה שאחז הגר"א ציצית ובכה בשעת פטירתו

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2020 7:07 pm
על ידי קופא דמחטא
בספר עליות אליהו הערה קיז
"ואני שמעתי שאחז בציצותיו ואמר בבכיה כמה קשה להפרד מעולם המעשה הזה אשר ע"י מצוה קלה כי"ב של ציצית אדם ישר יחזה פני שכינה ואיפוא נוכל למצוא זאת בעולם הנשמות אף אם יתנו כל כחותיו עבורו, הגרד"ל"
ובספר הגאון
הוסיף שמירר בבכי

וידוע עד כמה הקפיד הגר"א על מצות שמחה בחג (מעשה רב רלג)
האם יש מקום ליישב?

Re: מצות שמחה בחג ומעשה שאחז הגר"א ציצית ובכה בשעת פטירתו

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2020 7:16 pm
על ידי קו ירוק
בכי של התרגשות אינו בכי של צער.
כך שהביטוי אמר בבכיה נכון (ומירר בבכי אינו נכון ואין לו מקור).

Re: מצות שמחה בחג ומעשה שאחז הגר"א ציצית ובכה בשעת פטירתו

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2020 8:15 pm
על ידי קופא דמחטא
ייש"כ!
ולדבריכם, נצטרך לומר שהבכי לא נבע מקושי הפרידה מעולם המעשה
כפי שיכל להשתמע מלשון הרד"ל
אלא מהתרגשות שנבעה מתפיסה מוחשית של ערך החיים בעולם הזה
דבר שכשלעצמו ודאי לא היה בו חידוש לגאון
והחידוש היה בתוספת הרגשה ששייכת באופן בלעדי לעומדים על מפתן הטרקלין

פשוט שאין לי שום תפיסה ברגשות של הגר"א
ולא באתי אלא לפרש את המילים שכתב הרד"ל ע"פ דבריו שהבכי היה מהתרגשות

Re: מצות שמחה בחג ומעשה שאחז הגר"א ציצית ובכה בשעת פטירתו

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2020 9:26 pm
על ידי קופא דמחטא
ועדיין קשה לתפוס שאדם יכול להיות בהרגשה הנ"ל ולהיות שמח וטוב לב
כלשון הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק והלכה יז)
שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וגו',

והיותר נראה לי שהשמועה אינה מדוייקת
והמובא שם בגוף הספר הוא היותר נכון, וז"ל
"ורבינו עם חולשת גופו התגבר בתשוקה, והוסיף אומץ לקיים מצות לולב וואתרוג בעתם, בשמחה עצומה, שמחת הנפש כמנהגו. המה עודנה בכפו אחוזים ויאסוף רגליו ויגוע וימת בשיבה טובה.