בסוף ספרבית הלוי על התורה נלקטו שם הרבה חי' של הגרי''ז וגם לאחרונה נדפסו במקומות אחרות. שם ראיתי קושיא שמפורסמת בשמו של הרב מבריסק ז"ל והדברים תמוהים.
הקשה עה"כ "אם בריאה יברא ד' וכו' וידעתם כי ניאצו האנשים האלה וכו'"
והקשה הרי כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ח הל' א' "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי..." ואיך מצאנו כאן שמשה עשה מופת כדי להאמית דבריו? ע"כ שם בשם הגרי"ז
ותמוה הוא, שהרי מה שכתב הר"ם שלא האמינו בו מפני האותות זהו להביא ראיה שהוא נביא. ששאר נביאים צריכים להביא אות כדי לאמת את נבואתם כמבואר שם. וקרח ועדתו לא כפרו בנבואת משה, רק אמרו שמשה אמר דבר מדעתו שלא מפי הגבורה. שזה הוא העיקר השביעי שכל מה שאמר משה לא אמר מפי עצמו. ועדת קרח כפרו בזה העיקר.
והרמב"ם עצמו בפיהמ"ש לפ' חלק אחר שכ'ביסוד השביעי העיקר של נבואת משהמביא ביסוד הח' עיקר זה שכל מה שאמר משה מפי הגבורה הוא כש"כ בזאת תדעון כי ד' שלחני לעשות את כל המעשים האלו כי לא מלבי.
אתמהה. ושמא תלמיד טועה כתבו משמו...