פורום אוצר החכמה

ביצה יא. :

תנו רבנן אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן משום ר' יהושע אמרו שוטחן ברוח על גבי יתדות אמר רב מתנה הלכה כר' יהושע איכא דאמרי אמר רב מתנה אין הלכה כר"י בשלמא למאן דאמר הלכה כר' יהושע אצטריך סד"א יחיד ורבים הלכה כרבים קמ"ל הלכה כיחיד אלא למאן דאמר אין הלכה פשיטא.

מקור הדין דיחיד ורבים הלכה כרבים, נראה דמן התורה הוא מגזיה"כ דאחרי רבים להטות.
היאך א"כ פסקו כאן כיחיד, הא קרא לא חילק. [וא"א לרבנן לעקור בקום ועשה].

ובכלל מהו הכלל בזה, אימתי פוסקים כרבים ואימתי לא. [מצינו כמה מקומות לפסוק כיחיד כראב"י שמשנתו קב ונקי ועוד].

הרי רבו מגדול"י במהלך הדורות שפסקו שאחרי רבים להטות נאמר רק במושב בית דין אחד

מבואר בחו"מ כ"ה ב', ומקורו בדברי הרא"ש סנהדרין פרק ד' וכן בשו"ת הרשב"א סי' רנ"ג.

בברכה המשולשת כתב:הרי רבו מגדול"י במהלך הדורות שפסקו שאחרי רבים להטות נאמר רק במושב בית דין אחד

מדברי הגמרא משמע דשייך בזה דין יחיד ורבים, כיוון שהיה מאותו בית מדרש וכמושב בית דין אחד, ובכ"ז חידשו דפסקינן כיחיד, ואמאי.
וכן מתוספתא [ברכות ד' יב] זו -

אמר לו רבן גמליאל עקיבה מה לך אתה מכניס ראשך בין המחלוקת אמר לו למדתנו רבינו אחרי רבים להטות אע"פ שאתה אומר כך וחביריך אומרים כך הלכה כדברי המרובין.

הסקתי דבמחלוקת תנאים אמרינן אחרי רבים להטות, דאצל תנאי המחלוקות נידונו יחדיו בבי מדרשא [והווה כמושב בית דין], ולא אמרו מושב בית דין אלא לעניין דכשפוסק אחד כתב בספרו כך והשני בספרו אחרת, אז ליכא לדין רבים. ואף למ"ד דהוא במושב ב"ד, בתנאים מודי.

ומ"מ למאן דסבר דאף בשאין מושב ב"ד איכא דין רבים קשיא ודאי. ולאח"כ ראיתי דזהו שיטת הרדב"ז ופליג עליו הגט פשוט [כללים א].

יוצר אור כתב:ביצה יא. :

תנו רבנן אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן משום ר' יהושע אמרו שוטחן ברוח על גבי יתדות אמר רב מתנה הלכה כר' יהושע איכא דאמרי אמר רב מתנה אין הלכה כר"י בשלמא למאן דאמר הלכה כר' יהושע אצטריך סד"א יחיד ורבים הלכה כרבים קמ"ל הלכה כיחיד אלא למאן דאמר אין הלכה פשיטא.

מקור הדין דיחיד ורבים הלכה כרבים, נראה דמן התורה הוא מגזיה"כ דאחרי רבים להטות.
היאך א"כ פסקו כאן כיחיד, הא קרא לא חילק. [וא"א לרבנן לעקור בקום ועשה].

ובכלל מהו הכלל בזה, אימתי פוסקים כרבים ואימתי לא. [מצינו כמה מקומות לפסוק כיחיד כראב"י שמשנתו קב ונקי ועוד].

צריך ללכת אחר הרבים רק כשאין לך דעה עצמית, ולכן יכול אמורא לפסוק כמו תנא יחיד אם נראית לו שיטתו, וכמו שאמרו במסכת עדויות 'ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין, שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו, שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין.
היה גדול ממנו בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל דבריו, עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין'.

ישא ברכה כתב:צריך ללכת אחר הרבים רק כשאין לך דעה עצמית, ולכן יכול אמורא לפסוק כמו תנא יחיד אם נראית לו שיטתו, וכמו שאמרו במסכת עדויות 'ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין, שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו, שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין.
היה גדול ממנו בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל דבריו, עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין'.

יפה. אך הא גופא קשיא, אפשר להבין שהאדם לגופו, באם יש לו דעה עצמית אינו בכלל הכרעת אחרי רבים להטות, דזהו רק כשנצרך להכרעה, משא"כ בדעה עצמית אינו נצרך להכרעה, ויכול להכריע לעצמו כדעת היחיד, אך להורות לדורות ולאחרים, מנין, הא כלפיהם חזר דין אחרי רבים להטות.