פורום אוצר החכמה

כתב הרמב"ם בריש הל' בית הבחירה:
"מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות, וחוגגים אליו שלש פעמים בשנה".
מה פירוש המילה חוגגים? האם פירושה מקריבים קרבן חגיגה, או שפירושה "עלייה לרגל", כמו שנקראו העולים להר הזיתים בתקופת הגאונים "חוגגים" (ראה תקופת הגאונים וספרותה, אסף, עמ' צב-צג, ושם כתב שהמוסלמים להבדיל קוראים לעולי הרגל שלהם "חאג'ים". וצ"ע מי לקח ממי...).
ובכלל, מה פירוש "קרבן חגיגה"?

רש"י בחגיגה י' פירוש חוגו חגא, להרבות בשמחה, וכן הוא בחינוך מצוה פח; דהיינו שפירושה עלי' לרגל ולשמוח שם

עי' ברדב"ז על אתר
וע"ע -

ייש"כ.
לכאורה משמע שהרמב"ם לא מפרש מלשון שמחה, שכן כתב "וחוגגין אליו".
והיכן כתב רב האי גאון שזהו מלשון ריקוד?

מובא בערוך ערך 'חג'

בספר השרשים לר' יונה ן' ג'נאח (חגג) כ' שהוא לשון הולך ובא אל איזה דבר, ובמקו"צ (ש"פ) על הרמב"ם העירו שכ"נ דעת הרמב"ם. וע"ע בסה"מ להר"מ עשה נב וז"ל שצונו לעלות לרגל למקדש שלש פעמים בשנה והוא אמרו יתעלה שלש רגלים תחוג לי בשנה, וכבר התבאר בכתוב שזאת החגיגה הוא שיעלה בקרבן {ו?}יקריבהו כו' עכ"ל ועש"ע ודוק.

תודה רבה. שו"ר שכדברי ר' יונה כתב גם רבי תנחום הירושלמי ב'המדריך המספיק' ערך חג, שעניינו התנועה של אדם ממקומו ללכת אל בית ה', ונגזר מן יחוגו וינועו כשיכור. וכיון שאין לבוא אל בית ה' בלי קרבן, נקרא הקרבן חג. וכתב שם שגם בערבית הלשון כך, ע"ש.
ולפ"ז ייתכן שגם רב האי גאון שפירש שהוא ריקוד, היינו משום שעיקר המילה היא "תנועה וחרדה של האדם ממקומו".

מענין לענין באותו הלכה.

"מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות".

בדרך חכמה להגרח"ק שליט"א עמד במה שלא נקט הרמב"ם בלשונו מ"ע לבנות, וכתב דס"ל להרמב"ם דעיקר המצוה אינו לבנות אלא להכין בית לה', אלא דכיון דצריך שיהא מתחלתו לשם גבוה מוכרחין לבנות ולא סגי לייחד בית שכבר בנוי. וע"ע שם דלפי"ז לא שייך ברכה על בנין ביהמ"ק דהמצוה אינו הבנין גופיה אלא שיהא מוכן.

ולדבריו צ"ע דהו"ל למימר מ"ע להכין בית לה'.
וי"ל דהרמב"ם לישנא דקרא נקט שנא' ועשו לי מקדש, וקרא נקט הכי כיון דמיירי במשכן שלא היה בנין אבנים, וכן מבואר מסיום דברי רבינו ע"ש.
(וכן מה שהביא דכן מצינו במעקה דכתיב לשון ועשית ואם גוי עשאו א"צ לסותרו ולעשות שוב. י"ל דמשום הכי נקט קרא ועשית משום דמעקה אינו בנין אבנים דוקא).