פורום אוצר החכמה

הסתפקתי אם אפשר לברך על חבירו או על חכם ברכות אלו כשחובש מסיכה.
ואת"ל שלא, מהו היכא שראה אותו כל ל' יום עם מסיכה וכעת הוריד אותה אם כעת אפשר.

לא הבנתי מדוע המסיכה אמורה לשנות, מה צדדי הספק?

אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם

מה לזה ולעדות? הרי רואה אותו, ומה בכך שהחוטם מכוסה ממנו?

אולי חסר בראיית הפנים שהם עיקר האדם.
יש מי שלא רואה בזה שאלה, אני עכ"פ רואה, אשמח לקבל מקור כתוב לכאן או לכאן.

הלוואי שיהיה מקור כתוב, לכאו' מסכות לא מופיע בפוסקים כי בזמנם לא היתה כזו מגיפה.
ואם יש לדמותו ה"ז למי שלא ראה חברו ל' יום, ול"ע נחתך להחבר חוטמו, אשר לעדות עגונה א"א להעיד עליו, אבל הוא חי ומדבר ואי"צ להכרה וזיהוי, האם יעלה על הדעת שלא מברכים על קצוץ חוטם?

עוד כמה נפק"מ וחקירעס....
אם מותר לספר לשון הרע כשיש היתר של באפי תלתא, האיך הדין אם אחד מן האפי תלתא חבוש מסיכה...
אם מותר לספר שבחו בפניו, כי אם הוא מכוסה במסיכה, אולי זה הוי 'שלא' בפניו...
ויש עוד...

ראיתי תשובה בכתב מהגר''י יוסף בזה, שיש לברך שהחיינו אף בכהא"ג, ולא נתבאר טעמו היטב.

קיי"ל שרוב-ככל ברכות הראיה - מברך אפילו לא ראה בעיניו, וכרב ששת שבירך על ראית המלך בלי לראותו בעיניו.

וכ"ש וק"ו מי שרואה בעיניו, אלא שיש הפרעה קטנה בראיה.

בענין ברכת שהחיינו

בירורים בהלכה (שטרן) 97 - שהחיינו על ראיית חבירו.pdf

(238.55 KiB) הורד 157 פעמים

שהחיינו על חבירו כשרואהו עם מסכה (גם אני אודך ח''ו).pdf

(9.04 MiB) הורד 190 פעמים

בענין שחלק מחכמתו - תשובת הגרח"ק שליט"א

ר' דינר - ברכה על ת''ח במסיכה.pdf

(644.01 KiB) הורד 178 פעמים

עזריאל ברגר כתב:קיי"ל שרוב-ככל ברכות הראיה - מברך אפילו לא ראה בעיניו, וכרב ששת שבירך על ראית המלך בלי לראותו בעיניו.

וכ"ש וק"ו מי שרואה בעיניו, אלא שיש הפרעה קטנה בראיה.

עיינתי שוב, וראיתי בסידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא (סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ט) לגבי ברכת ראית המלך וכיו"ב שאף הסומא מברך, מכיוון "שאינה (ברכה זו) של הנאה אלא שעי"כ נזכרים שבחו של מקום ב"ה", ומכלל הן אתה שומע לאו - שבברכות הנאת-הראיה צריכים לראות בפועל.
והנה לגבי הרואה את חברו הנ"ל - כותב אדה"ז (שם פי"ב הי"א) "כי עיקר הברכה הוא, על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו", ולכן משמע שצריכים ראיה בפועל ולא רק ידיעה.
ולכן קצת קשה לסמוך לברך בלא ראית "פרצוף פנים עם החוטם", ודעתי העני' מסכמת לדעת הרמש"ד שהובאה לעיל מהספר גם אני אודך, שיבקש מחברו שיסיר מעל פניו את המסווה עד בואו לדבר ולברך עליו.
(וכמובן שכל הנ"ל הוא רק בהנחה שמברכים ברכה זו, שבדרך כלל אינה נהוגה בזמננו כלל וכו', וכפי שהאריך בזה שם).

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:קיי"ל שרוב-ככל ברכות הראיה - מברך אפילו לא ראה בעיניו, וכרב ששת שבירך על ראית המלך בלי לראותו בעיניו.

וכ"ש וק"ו מי שרואה בעיניו, אלא שיש הפרעה קטנה בראיה.

עיינתי שוב, וראיתי בסידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא (סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ט) לגבי ברכת ראית המלך וכיו"ב שאף הסומא מברך, מכיוון "שאינה (ברכה זו) של הנאה אלא שעי"כ נזכרים שבחו של מקום ב"ה", ומכלל הן אתה שומע לאו - שבברכות הנאת-הראיה צריכים לראות בפועל.
והנה לגבי הרואה את חברו הנ"ל - כותב אדה"ז (שם פי"ב הי"א) "כי עיקר הברכה הוא, על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו", ולכן משמע שצריכים ראיה בפועל ולא רק ידיעה.
ולכן קצת קשה לסמוך לברך בלא ראית "פרצוף פנים עם החוטם", ודעתי העני' מסכמת לדעת הרמש"ד שהובאה לעיל מהספר גם אני אודך, שיבקש מחברו שיסיר מעל פניו את המסווה עד בואו לדבר ולברך עליו.
(וכמובן שכל הנ"ל הוא רק בהנחה שמברכים ברכה זו, שבדרך כלל אינה נהוגה בזמננו כלל וכו', וכפי שהאריך בזה שם).

בפשטות מסברא,
הברכה על ראיית חבירו, מה שמתעורר בלבו שמחה כשרואה אותו חי לפניו בריא אולם
ואף אם הוא לבוש מסכה על מקצת פניו, לא נפחת כלל עי"ז השמחה
[ואל תשיבני שא"כ אם רואה אותו בזום יברך, כי סוכ"ס אינו דומה השמחה כשרואה אותו בעצמו משרואה אותו דרך מסך, ובאבנתא דלבא תליא כמובן]
וע"ז נתכוון הרב 'כי עיקר הברכה הוא על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו'

אראל כתב:

עזריאל ברגר כתב:לגבי הרואה את חברו הנ"ל - כותב אדה"ז (שם פי"ב הי"א) "כי עיקר הברכה הוא, על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו", ולכן משמע שצריכים ראיה בפועל ולא רק ידיעה.
ולכן קצת קשה לסמוך לברך בלא ראית "פרצוף פנים עם החוטם", ודעתי העני' מסכמת לדעת הרמש"ד שהובאה לעיל מהספר גם אני אודך, שיבקש מחברו שיסיר מעל פניו את המסווה עד בואו לדבר ולברך עליו.

בפשטות מסברא,
הברכה על ראיית חבירו, מה שמתעורר בלבו שמחה כשרואה אותו חי לפניו בריא אולם
ואף אם הוא לבוש מסכה על מקצת פניו, לא נפחת כלל עי"ז השמחה
[ואל תשיבני שא"כ אם רואה אותו בזום יברך, כי סוכ"ס אינו דומה השמחה כשרואה אותו בעצמו משרואה אותו דרך מסך, ובאבנתא דלבא תליא כמובן]
וע"ז נתכוון הרב 'כי עיקר הברכה הוא על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו'

ראה מה שהאריך בזה הרמש"ד שם.
ואף אני לא כתבתי שאין לברך אלא ש"קצת קשה לסמוך לברך", והוא מסברתך.